ראש הממשלה נתניהו שוחח בימים האחרונים עם בכירים במפלגות החרדיות וביקש מהם להוריד מסדר היום את חוק הגיוס, ולהמתין עם זה עד לאחר הבחירות. נתניהו הבהיר בשיחות כי "אין רוב במליאת הכנסת להעביר את החוק רגע לפני הפריימריז והבחירות". על רקע הימים הביטחוניים המורכבים, אמר נתניהו: "זה לא צריך להיות על סדר היום עכשיו" (אברהם פריינד).
הגר"י זילברשטיין הכריע: האם מותר לפתוח את הפה לגשם ברחובה של עיר?
דיון הלכתי מרתק בעקבות גשמי האייר המפתיעים | המקורות מספרי רבי פנחס מקוריץ ו'רפאל המלאך' על סגולת המים שבין פסח לעצרת | האם שתייה בפרהסיה נחשבת ל"אוכל בשוק" המבזה תלמידי חכמים | פסק ההלכה המנחם: "יש מתנה מהשמיים, אין לחוש ללעג"
יהודי פותח את פיו לגשם במירון צילום: דוד כהן - פלאש 90
מזג האוויר ההפכפך והמשונה, של קור וגשמים היורדים בשיאו של חודש אייר הקיצי, הביא בכנפיו דיון הלכתי מרתק משולחנו של עמוד ההוראה, הגאון רבי יצחק זילברשטיין.
ידועה ומפורסמת הסגולה לשתות את מי הגשמים היורדים בין חג הפסח לחג השבועות, בהיותם מסוגלים להביא רפואה למחלות רבות. ואכן בשיעור מיוחד שפורסם בקו 'שיח יצחק', פירט נכדו של עמוד ההוראה, הרב חיים מלין את מקורות הסגולה, ולאחריה הציג שאלה הלכתית מרתקת אותה הציע על שולחנו של סבו.
מקור הסגולה הוא בספר 'אמרי פנחס השלם', מתורתו של הרה"ק רבי פנחס מקוריץ זיע"א (אות רכא, עמ' צה), שם כתב בזה הלשון: "הגשמים שהם מפסח עד עצרת הם רפואה גדולה לכל התחלואים שאין כמוהו בכל הרפואות. היינו לעמוד ראשו מגולה קצת על הגשם שיורד עליו, גם לפתוח פיו שירדו לתוכו. ומעצרת ואילך יש מהם טובים לרפואה, היינו היורדים בזמן שהארץ צריכה להם אז הם טובים לרפואה וכו'...".
וגם בספר 'רפאל המלאך' (אות ג, עמ' 19) כתב, וז"ל: "סגולה לגבורת אנשים – גבורת גשמים שישתה מי גשמים, וביותר טובים הגשמים היורדים מן פסח עד עצרת, ובאם האוויר חם בין פסח לעצרת ויורדים גשמים, יעמוד במקום מוצנע ערום שירדו הגשמים על גופו, וגם יפתח את פיו שירד הגשם לתוך פיו. וירפא עי"ז מן כמה מיני חולאים ויתחזק כוחו".
ומשכך, נשאל אתמול, הגר"י זילברשטיין, באדם ההולך ברחובה של עיר בין פסח לעצרת, והחלו גשמים מטפטפים, ועד שיבואו לביתו ייתכן שיפסקו הגשמים, ורוצה לקיים את הסגולה ולעמוד ברחוב ולפתוח את פיו, ולשתות את המים המסוגלים לרפואה, האם יכול לנהוג כן, שהרי אמרו חז"ל במסכת קידושין (דף מ ע"ב) "האוכל בשוק דומה לכלב ופסול לעדות", ואולי מעשה זה של פתיחת הפה כלפי השמיים, ושתיית המים בפרהסיה, כלולה בדברי הגמרא.
[באופן כללי דעתו של הרב זילברשטיין כי ניתן להקל בשתייה, מאחר ויש בכך צורך הגוף גדול, שלא יתייבש ויבוא לידי סכנה, ורק באכילה הקפידו חז"ל שלא לאכול בשוק].
ואכן, הרב מלין בשיעורו ציין כי בספרו 'אורחות אכילה' העוסק בבירור כל דיני והלכות אכילה בשוק (ועתיד לצאת לאור אי"ה בתקופה הקרובה), הביא כי היו מורי הוראה שהחמירו בדבר, והורו שראוי שיעשה כן בצורה צנועה, שלא יראוהו אנשים ויתבזה בפניהם, ובפרט אם הוא תלמיד חכם, שיש בכך חשש חילול השם.
אמנם בהקלטה שפורסמה בה נשמע כיצד נשאל עמוד ההוראה בשאלה זו הלכה למעשה, כאשר בימים אלו יורדים גשמים של ממש ברחבי הארץ, והשיב שניתן להקל בזה, וכפי שנימק באופן נפלא:
"בימים כתיקונם אם פותח פיו ושותה מהגשמים – הרי הוא מבזה עצמו ולשוטה ייחשב, אך כעת שיש מתנה מהשמיים ויש גשמי סגולה – בוודאי שיכול לנהוג כן, כיוון שיש לו צורך גדול בזה.
"ובפרט שזמן זה אינו מיועד לגשמים, ויש לחוש שאינו 'בכדי שיעשו', ויקויים בו מה שנאמר בשיר השירים (ב, יא) 'הַגֶּשֶׁם חָלַף הָלַךְ לוֹ', ועד שילך לביתו להביא כוס או כלי – ייפסק הגשם ויפסיד הסגולה. ואם כן, כמו שהתיר הרמב"ם (פ"ה מהלכות דעות ה"ב) לתלמיד חכם לאכול בשוק לצורך גדול, כך בוודאי שמותר גם לאברך בן תורה לעמוד ברה"ר ולפתוח פיו לכמה רגעים לצורך קיום הסגולה לרפואה.
"וגם באופן שיודע שיהיו כאלה שילעגו לו, אין צריך לחוש להם, דאין צריך לצאת ידי חובת שוגה ופתי (לשון המלאכת שלמה עמ"ס שקלים פ"ג מ"ב), שהרי כנראה אינם יודעים את הסגולה, ושלא לחינם עושה כן, והרי הם שוחקים עליו שלא כדין, ואין צריך לחוש להם".
ואכן בימים האחרונים פורסמו כמה תיעודים של אברכים תלמידי חכמים מהעיר 'טבריה' ש'פיהם פתחו בחכמה', ברשות הרבים, בכדי לקלוט לתוך פיהם מגשמי הברכה אשר כוחם וסגולתם גדולה, ולדברי הרב זילברשטיין, עשו כהוגן.
