אבו עלי אקספרס: מקורות לבנוניים מדווחים לפני זמן קצר על תקיפה בשכונת חארת חריכ בדאחיה של ביירות.
העסקה מתקדמת, ישראל הופתעה: "נערכנו להמשך הלחימה"
לפי רויטרס, בישראל לא ידעו שטראמפ מתקרב לעסקה עם איראן ונערכו להסלמה; במקביל, ארה"ב ואיראן מתקדמות למזכר הבנות שיכלול הגבלות על תוכנית הגרעין והקלה בסנקציות, אך בטהראן עדיין משדרים הסתייגות
נתניהו וטראמפ צילום: קובי גדעון, לע"מ
פרטים חדשים שמביא העיתונאי אריאל כהנא שופכים אור על המאמץ האמריקני להביא לסיום המלחמה בין ארה"ב לאיראן, ועל הפער החריג שנוצר מול ישראל. לפי גורם ישראלי שצוטט ברויטרס, בירושלים לא היו מודעים לכך שהנשיא טראמפ קרוב להסכם אפשרי עם טהראן, ובישראל נערכו דווקא להמשך הלחימה ולהסלמה אפשרית.
ברקע הדברים, רויטרס דיווחה כי ארה"ב ואיראן מתקרבות למזכר הבנות בן עמוד אחד, שנועד להביא לסיום המלחמה במפרץ. מקור פקיסטני המעורה במגעים אישר לסוכנות הידיעות כי הדיווח של אקסיוס על מזכר מתגבש מדויק, ואמר: "אנחנו נסגור את זה בקרוב מאוד. אנחנו מתקרבים". לפי הדיווח, בארה"ב מצפים לתשובה איראנית בכמה נקודות מרכזיות בתוך 48 שעות.
על פי הפרטים שמביא כהנא, בממשל טראמפ שבעי רצון מאוד מהתקדמות מסמך העקרונות, אך עדיין מטילים ספק בשאלה המרכזית: האם יש בצד האיראני גורם שמסוגל, וגם מוסמך, להתחייב בשם מוקדי הכוח בטהראן. מאחר שהשיחות אינן מתנהלות באופן ישיר, מי שמתווך בין הצדדים הוא מפקד הצבא הפקיסטני, גנרל אסים מוניר.
לדברי כהנא, במסגרת ההבנות איראן קיבלה את הדרישות המרכזיות של ארה"ב, ובהן הוצאת האורניום המועשר לרמה של 60 אחוז, עצירה מוחלטת של ההעשרה למשך 15 השנים הבאות, והכפפת תוכנית הגרעין לפיקוח בינלאומי הדוק. עם זאת, ברויטרס הודגש כי בשלב זה מדובר במזכר עקרונות שנועד לפתוח חלון של 30 יום למשא ומתן על הסכם רחב יותר, ולא בהסכם סופי ומלא.
הפער הזה משמעותי: לפי הדיווחים הבינלאומיים, המסמך אמור להכריז על סיום המלחמה, לפתוח משא ומתן מפורט יותר, ולהוביל בהמשך להסדרה של כמה סוגיות מרכזיות, ובהן פתיחת מצרי הורמוז, הסרת סנקציות אמריקניות, שחרור נכסים איראניים מוקפאים, והגבלות על תוכנית הגרעין. במקביל, ארה"ב שומרת לעצמה את האפשרות לחדש את הפעולה הצבאית אם השיחות ייכשלו.
אחת השאלות שנותרו פתוחות נוגעת לתוכנית הטילים האיראנית. לפי הפרטים שמביא כהנא, המסמך כולל גם את תוכנית הטילים של איראן, אך בשלב זה לא ברור מה בדיוק נכלל בפרק זה. ברויטרס צוין כי כמה מהדרישות האמריקניות המרכזיות עדיין אינן מקבלות מענה ברור בשלב הנוכחי, ובהן סוגיית הטילים, התמיכה בשלוחות האיראניות באזור, וסוגיית מלאי האורניום שכבר נצבר בידי איראן.
סוגיה נוספת שנותרה עמומה היא שאלת המימון האיראני לארגוני הטרור. עצירת המימון הייתה אחת הדרישות האמריקניות המקדימות, אך לפי הפרטים הידועים בשלב זה, לא ברור האם היא נכללה במסמך העקרונות. מנגד, בתמורה להסכמות, ארה"ב צפויה להסיר עיצומים שהטילה על איראן, וככל הנראה גם להפשיר חלק מהנכסים האיראניים שהוקפאו בבנקים בארה"ב.
לפי כהנא, סימן השאלה הגדול ביותר מבחינת וושינגטון אינו רק תוכן המסמך, אלא זהות הגורם שמולו ניתנו ההתחייבויות. בממשל לא יודעים האם הגורם האיראני שמולו עמד הרמטכ"ל הפקיסטני אכן מדבר בשם האייתוללה הפצוע, מוג'טבא חמינאי, בהנחה שהוא זה שמקבל כעת את ההחלטות. גם שאלת עמדתם של משמרות המהפכה נותרה פתוחה, לאחר שבפעמים קודמות הם התנגדו להסכמות שהתגבשו מול המערב.
זו גם הסיבה שהנשיא טראמפ עצמו שמר על זהירות. אף שהציג התקדמות משמעותית, טראמפ הגדיר את ההנחה שאיראן תיתן את מה שסוכם עליו כ"השערה גדולה", והזהיר כי אם טהראן לא תסכים למתווה, ההפצצות יתחדשו בעוצמה גבוהה יותר.
בטהראן, בינתיים, משדרים הסתייגות. גורם איראני תיאר את הטקסט שפורסם כ"רשימת משאלות אמריקנית יותר מאשר מציאות", ושר החוץ עבאס עראקצ'י אמר כי איראן מחפשת "הסכם הוגן ומקיף". במילים אחרות, גם אם בוושינגטון מזהים פריצת דרך, בצד האיראני עדיין לא ממהרים להציג התחייבות פומבית מלאה.
מול כל זה, הפרט הישראלי הוא הדרמטי ביותר: בזמן שבו וושינגטון, איסלאמאבאד וטהראן התקדמו לעבר מסמך עקרונות, בירושלים, לפי הדיווח, כלל לא ידעו שטראמפ קרוב לעסקה עם איראן. בישראל נערכו להמשך הלחימה, ולא למהלך מדיני שכבר הוצג בבית הלבן כפריצת דרך אפשרית.
כך נוצרה תמונה מורכבת במיוחד: על הנייר, ארה"ב ואיראן מתקרבות למזכר שעשוי לעצור את המלחמה ולפתוח מסלול להסכם רחב. בפועל, לא ברור אם מי שנתן את ההתחייבויות מסוגל לאכוף אותן בטהראן, לא ברור מה יעלה בגורל תוכנית הטילים והשלוחות, ולא ברור מדוע ישראל, שהייתה בלב ההיערכות הצבאית מול איראן, גילתה על ההתקרבות לעסקה רק מבחוץ.
