אסף רוזנצוייג: פזשכיאן מספר כי התרשם בפגישה עם ח'אמנאי מ"אופן ההתנהלות, דרך ההסתכלות והגישה הצנועה והחמה מאוד של מנהיג המהפכה האסלאמית. זו הייתה גישה שהפכה את השיחה לסביבה המבוססת על אמון, רוגע, אחדות ושיח ישיר ללא מחיצות". לדבריו, "כאשר האדם הבכיר ביותר במדינה מתנהל במוסריות כזו, בענווה וברוח עממית מול בעלי תפקידים ואנשים, ההתנהגות הזו יכולה באופן טבעי לשמש מודל גם למערכת הניהול והמנהל במדינה. מודל שמבוסס על אחריות"
במסע של 'חיי נפש': ה'מי שברך' לרבי מויז'ניץ והווארט בשם הרבי מגור
מאות מחברי קהילת 'חיי נפש' יצאו למסע מיוחד לקראת חתונת בן רב הקהילה | השתתפות מפתיעה של הגאב"ד הגר"א וייס שערך 'סיום' בווינה | התפילות הנרגשות בציוני גדולי הדורות וה'מי שברך' לרפואת הרבי מויז'ניץ | הווארט המיוחד בשם הרבי מגור על תפילה מתוך שמחה וגלריה מסכמת
מסע חיי נפש לקברי הצדיקים צילום: יהושע פרוכטר
ביום ראשון, ט' באייר, יצאו כלל חברי קהילת 'חיי נפש' למסע מיוחד בקברי צדיקים אשר בחו"ל, בראשות רב ואב"ד הקהילה הרה"צ רבי יוסף בנימין ווייס ועמו רבני ובני הקהילה, להתרומם בצוותא בדרכם של הצדיקים הקדושים הטמונים בסלובקיה, צ'כיה, הונגריה ופולין, ולפעול ישועות לכלל ולפרט.
המסע, הנושא את השם 'מ'פארט פועל'ן ישועות', התקיים לרגל שמחת נישואי בנו של אב"ד 'חיי נפש' שתתקיים אי"ה בשעטו"מ בי"א בסיוון הבעל"ט, ואורגן בטוב טעם וביד אמן על ידי החברה הנודעת 'ורשנר טורס' במיטב ההשקעה, הן בלינה, הן בנסיעות פנים מרווחות והן במאכל ומשקה. המסע נפרס על פני מספר ימים, שבמהלכם פקדו חברי הקהילה את ציוניהם הקדושים של גאוני וקדושי עליון שהאירו פני תבל בתורתם וקדושתם.
קודם המסע כתב הרה"צ אב"ד חיי נפש מכתב חיזוק מיוחד ונלהב לחברי הקהילה כהכנה למסע המרומם. את מכתבו פתח: "אודה לה' בכל לבב, שזיכני להיות עבד לעבדי ה' ולהתוועד בצוותא עם תלמידי חכמים, חסידים ואנשי מעשה... הנמנים בין חברי קהילתנו הק' ומתפללי בית מדרשנו, הקהילה אשר ב"ה מהווה פינת יקרת ואבן מאירה בחומותיה של ירושלים עיה"ק קרתא דשופריא, וכל באיה יעידון יגידון בשבח כותלי בית מדרשנו המשמש למקום תורה ותפילה".
במכתבו כותב אב"ד חיי נפש כי "הנני בבקשה מידידיי היקרים חברי קהילתנו הק', אנא העתירו שהחתונה תעבור בשלום בשובה ונחת, ושיזכו לבנות בית נאמן בישראל על אדני התורה והחסידות בדרך אבותינו הקדושים. וכבר אמרו חז"ל (ב"ק צב.) כל המבקש רחמים בעד חברו וכו' הוא נענה תחילה, ובגמרא (סנהדרין כז: ומקורו בספרא בחוקותי ז, ה) כל ישראל ערבים זה לזה. ואליכם אחים אהובים אקרא, עם ה' חזקו ונתחזקה, הבה נתפוס אומנות אבותינו בידינו ונשפוך שיח מקירות לבנו לפני שוכן מרומים שישפיע על כולנו כל מיני ברכות וישועות, הן לכלל והן לפרט, ובוודאי ישמע ה' שוועתנו וישפיע ממרומים כל בקשותינו והצטרכותנו במידה גדושה ומרובה, עדי נזכה בקרוב לשוב ה' את שיבת ציון ברחמים וחסדים מרובים אכי"ר".
"פתיחת המסע" התקיימה בראשות אביו של אב"ד 'חיי נפש', עמוד התורה וההוראה הגאון רבי אשר וייס, בעל ה'מנחת אשר', אשר פינה מסדר יומו העמוס והטריח עצמו לבוא ולהשתתף יחד עם חברי הקהילה, אשר במשך כל השנה הוא נושאם על לוח ליבו הטהור.
לאחר הנחיתה בווינה נערכה התוועדות מרכזית יחד עם כל בני הקהילה, בסעודה של מצווה רחבה כיד המלך. "דברי פתיחה" השמיע הגאון רבי נטע רבינוביץ מרבני הקהילה, כשלאחריו ערך הגאב"ד בעל ה'מנחת אשר' סיום מסכת גיטין, והשמיע משא הדרן במשך שעה ארוכה. במהלך דבריו שזר מדבריהם של גדולי הדורות אשר את קברם נפקוד בימים אלו, והרחיב בגודל סגולת פקידת קברי צדיקים.
משא מיוחד השמיע הרה"צ אב"ד 'חיי נפש', אשר בדבריו הרחיב אודות תמצית מטרת הנסיעה, בקיום מצוות 'ואהבת לרעך כמוך', באומרו: "כבר כמה פעמים נסעתי לציוניהם של הצדיקים אשר את קברם נפקוד בימים הקרובים, ובכל פעם שחזרתי ראיתי בחוש הצלחות מעל לדרך הטבע בלי ריבוי השתדלות! ולכן ברצוני לזכות את כלל חברי קהילתנו שיהיו להם כל ההשפעות הטובות, שיהיו עשירים ברוחניות וגבירים בגשמיות, לכן החלטתי לערוך את המסע בצוותא חדא עם כל הידידים ובאי בית מדרשנו".
והמשיך האב"ד בדבריו: "בזמירות ליל שבת קודם קידוש אומרים 'מודה אני לפניך על כל החסד שעשית עמדי ואשר אתה עתיד לעשות עמי ועם כל בני ביתי', ויש לתמוה: למה בתחילה לא מודים על החסד שעשה ה' לבני הבית, ואילו בבקשה שלאחריה מבקשים גם על בני הבית?! אלא יש לומר, שכאשר יש לאדם איזו הארה מן השמיים, בזיווגים, בפרנסה וכו', צריך תיכף לזכור את בני ביתו וידידיו שגם הם צריכים לאותו דבר, ועל זה כל אחד מודה לה' על החסד שעשה עמו ותיכף מבקש שיטיב כן גם עם 'בני ביתו', חבריו וידידיו".
וסיים הרב את משאו: "ראיתי באחד הגיליונות רעיון נפלא מאת האדמו"ר מגור שליט"א, שמצינו אצל תפילת חנה שקודם כתוב 'ותבכה ולא תאכל' שאז לא נענתה תפילתה, אבל אחר כך כתוב שאכלה ושתתה – 'ותקם חנה אחרי אכלה בשילה ואחרי שתה' וגו'. והיות שהיה אחר האכילה, נתקבלה תפילתה, כדכתיב 'ויחשבה עלי לשיכורה', ורואים שתפילתו של אדם מתקבלת דווקא כשהוא שרוי בשמחה ובהתרוממות, וכדאיתא בגמרא: אין עומדים להתפלל אלא מתוך שמחה. ומסופר על הרה"ק מראפשיץ שהמתיק גזירה נוראה מעל חסיד אחד דווקא בזכות שהתוועד בחבורת חסידים. וזוהי מטרת הנסיעה: להתוועד בצוותא חדא ולבקש ולהתחנן לה' על ישועת הכלל והפרט".
"ולכן", סיים בדבריו אב"ד 'חיי נפש', "החלטנו בצוותא עם הנהלת הקהילה לערוך את הצד הגשמי של הנסיעה בטיב ההשקעה על ידי 'ורשנר טורס', בכדי להוריד מכולם כל עול ומשא ויהיו מרוכזים רק בתפילה ובתחינה לפני השי"ת מתוך שמחה".
כמו כן, בכל הציונים הקדושים אמרו כלל חברי הקהילה פרקי תהילים ו'מי שבירך' מיוחד לבריאות השלמה של האדמו"ר מויז'ניץ רבי ישראל בן לאה אסתר.
עם תום סעודת המצווה, עלו כל משתתפי המסע המרומם לציונו הקדוש של רבן של ישראל ה'חתם סופר' זי"ע. אי אפשר לתאר את גודל ההתרגשות וההתרוממות שאפפה את חברי הקהילה, שנשאו מקירות ליבם תפילות נרגשות לישועת הכלל והפרט תוך שדמעות זולגות כמים לישועתן של ישראל, כשהגאב"ד הגר"א ווייס ערך תפילה מיוחדת לרפואת חולי עמך בית ישראל וקרא קוויטלא'ך לישועה.
מפרשבורג נסעו חברי המסע לציון הקדוש של הרה"ק הרבי רבי שמעלקא מניקלשבורג זי"ע והרה"ק רבי מרדכי בנט זי"ע, שניהם זקניו של רב ואב"ד הקהילה. גם כאן נערכו תפילות מרוממות ונעלות לישועת הכלל והפרט, כשלאחריהן נפרד הגאב"ד מבני הקהילה קודם שובו למעונו בארץ ישראל.
ביום שני המשיך המסע לעיר קרקא, במהלכו פקדו את הציונים הקדושים של: הרמ"א, הב"ח, הרבי רבי העשיל, רבי יהושע חריף ה'מגיני שלמה', ה'תוספות יו"ט' וה'מגלה עמוקות'. ואחר כך ב'בית החיים החדש', בציוני רבותינו הקדושים: ה'מאור ושמש', רבי שלמה זלמן מוויליפאלי ורבי שמעון סופר גאב"ד קרקא, זכותם יגן עלינו.
ביום שלישי, אחר תפילת שחרית בביהמ"ד של הרמ"א, יצאו לכיוון הציון של הרבי רבי אלימלך זי"ע בליז'ענסק. אחר תפילה ארוכה נסעו לציון הגה"ק רבי אברהם יצחק גליק זי"ע, בעל ה'יד יצחק' מטולטשווא, זקנו של מורנו הרה"צ אב"ד הקהילה, ובו העתירו שזכות אבות תעמוד להמשך שושלת הזהב. משם המשיכו לציון הרה"ק ה'ישמח משה' מאוהעל זי"ע, ואחר כך לציון הרה"ק רבי ישעיה מקרעסטיר זי"ע.
במהלך המסע השמיעו דברי תורה הרבנים הגאונים שליט"א: רבי פנחס פרנקל, רבי מרדכי אלעזר מנהיים, רבי נטע רבינוביץ ורבי אהרן מוטצען. חברי הקהילה שבו לביתם מלאי סיפוק רוחני עצום, ובתקווה ובציפייה שיתקבלו כל התפילות לרחמים ולרצון.
צפו בגלריה מסכמת של הצלם יהושע פרוכטר.
