איתי בלומנטל: פרסום ראשון: בפגישה בסוף השבוע הבא בין נציגי ישראל ללבנון בוושינגטון, כך אנחנו מפרסמים הערב, ישתתפו מעבר לדיפלומטים מישראל, ארה"ב ולבנון, גם דרגי מקצוע שישבו פיזית על המפות כדי לנסות ולתכנן את השלבים הבאים להארכת הפסקת האש בלבנון, והפעם צפויים לקחת חלק גם אנשי צבא: מישראל וכנראה גם מלבנון. בצה"ל נערכים לשלוח לוושינגטון קצין בכיר בדרגת תא"ל, ראש החטיבה האסטרטגית בצה"ל תא"ל עמיחי לוין- לאחר שקיבל אישור מיוחד משר הביטחון. בצד הלבנוני אמורים לשלוח דרג מקצועי, ככל הנראה גם נציגות צבאית. בשלב הזה אנחנו לא יודעים להגיד אם אנשי הצבא יכנסו לחדר הדיונים, יתדרכו את הדיפלומטים במהלך ההפסקות, או שיערכו סקירה פרונטלית בפני המשתתפים: המצב העדכני והדרישה הישראלית מלבנון לפעול מול חיזבאללה. הגעת אנשי צבא לארה"ב מבטאת עלייה מדרגה בשיחות, מעבר לשלב יותר פרקטי, שמתרחשת ברקע לחץ אמריקני כבד שלא לחדש את האש בצפון.
עם ייצוג פרטי: הוועדה למינוי בכירים מתייצבת להגן על גופמן בבג"ץ
הוועדה המייעצת למינוי בכירים הגישה לבג״ץ עמדה התומכת במינוי רומן גופמן לראש המוסד. רוב חבריה קבעו שלא נפל פגם בטוהר המידות, בניגוד לעמדת היו״ר גרוניס, וביקשו לדחות את העתירות
רומן גופמן צילום: חיים גולדברג, פלאש 90
הוועדה המייעצת למינוי בכירים, שאישרה את מינויו של האלוף רומן גופמן לראש המוסד ברוב קולות, הגישה היום (חמישי) את עמדתה לבג"ץ, ובה ביקשה לדחות את העתירות שהוגשו נגד המינוי. הדיון בעתירות אמור להתקיים ביום שלישי הקרוב.
העמדה הוגשה על דעת רוב חברי הוועדה בלבד, שכן יו"ר הוועדה, אשר גרוניס, מחזיק בעמדה הפוכה. את הוועדה מייצג באופן עצמאי עו"ד אבי סגל.
במסמך שהוגש לבית המשפט נטען כי החלטת הוועדה, לפיה לא נפל כל דופי בטוהר המידות של גופמן, מבוססת היטב על החומר שהוצג בפניה. לפי הוועדה, מהחומר עלה כי החקירה נגד אורי אלמקייס נפתחה בשל הדלפות חומרים שלא היו קשורות לאוגדה 210 או למפקדה, וכי גם הקשר שיצר רס"ן צור עם אלמקייס לא היה מוביל לפתיחת חקירה.
עוד צוין כי על פי כללי ביטחון המידע, זהות הבלוגר הייתה אמורה להיות ידועה לגורמי המודיעין המוסמכים בלבד – ולא למפקד האוגדה. הוועדה קבעה כי בפועל גם גופמן לא ידע את זהות הבלוגר.
לפי המסמך, כאשר ביקש גופמן לברר את זהות הבלוגר לאחר מעצרו, נאמר לו על ידי ראש מחב"ם כי אסור לו לקבל את המידע בשל חקירה שאינה קשורה לאוגדה 210. הוועדה קבעה כי אילו היה פועל בניגוד להנחיה זו, היה עובר עבירת ביטחון מידע ואף עלול היה להיחשד בשיבוש הליכי משפט.
בהמשך צוין כי לאחר פרסום הפרשה, כשנה וחצי לאחר מעצרו של אלמקייס, שקל גופמן להיפגש עמו, אך לשכת הרמטכ"ל המליצה לו שלא לעשות זאת – והוועדה קבעה כי אין מקום לבוא אליו בטענות על כך שפעל לפי עצה זו.
עוד קבעה הוועדה כי גופמן נתן אישור עקרוני להפעלת בלוגר שזהותו לא הייתה ידועה לו, למטרה מוגדרת של פרסום ידיעות שכבר פורסמו באמצעי תקשורת, ובהגבלות שנועדו לשמור על ביטחון מידע. כאשר הובהר לו בדיעבד כי נדרש אישור נוסף, הודה בטעות וקיבל הערה פיקודית שלא נרשמה בתיקו האישי.
הוועדה הוסיפה כי האחריות לצורך באישור הייתה יכולה להיות מוטלת גם על גורמי מודיעין אחרים, ובהם קצין המודיעין שהציע את המהלך או גורמי ביטחון מידע נוספים.
לדברי הוועדה, גופמן הפגין יושרה ואומץ לב אזרחי כאשר קיבל על עצמו את האחריות לתקלה, ואף שיבח את רס"ן צור כקצין מצטיין.
בסיכום עמדתה ציינה הוועדה כי לפי ההלכה הפסוקה, אין מקום להתערבות בג"ץ בהחלטתה, והוסיפה כי "טוב היה לעתירה זו שלא הייתה מוגשת, ואולם משהוגשה – יש לדחותה".
עוד ציינה הוועדה כי אין מדובר במקרה ראשון שבו מינוי מאושר ברוב קולות בלבד. כדוגמה הובא מינויו של מפכ"ל המשטרה קובי שבתאי, שאושר למרות התנגדות יו"ר הוועדה דאז, דוד גולדברג, מטעמי טוהר המידות. הוועדה ציינה כי במקרה זה לא הוגשה עתירה לבג"ץ, ואף הייעוץ המשפטי לממשלה לא מצא לנכון להצביע על בעיה במינוי או לייחס חשיבות לעמדת יו"ר הוועדה.
