איתי בלומנטל: פרסום ראשון: בפגישה בסוף השבוע הבא בין נציגי ישראל ללבנון בוושינגטון, כך אנחנו מפרסמים הערב, ישתתפו מעבר לדיפלומטים מישראל, ארה"ב ולבנון, גם דרגי מקצוע שישבו פיזית על המפות כדי לנסות ולתכנן את השלבים הבאים להארכת הפסקת האש בלבנון, והפעם צפויים לקחת חלק גם אנשי צבא: מישראל וכנראה גם מלבנון. בצה"ל נערכים לשלוח לוושינגטון קצין בכיר בדרגת תא"ל, ראש החטיבה האסטרטגית בצה"ל תא"ל עמיחי לוין- לאחר שקיבל אישור מיוחד משר הביטחון. בצד הלבנוני אמורים לשלוח דרג מקצועי, ככל הנראה גם נציגות צבאית. בשלב הזה אנחנו לא יודעים להגיד אם אנשי הצבא יכנסו לחדר הדיונים, יתדרכו את הדיפלומטים במהלך ההפסקות, או שיערכו סקירה פרונטלית בפני המשתתפים: המצב העדכני והדרישה הישראלית מלבנון לפעול מול חיזבאללה. הגעת אנשי צבא לארה"ב מבטאת עלייה מדרגה בשיחות, מעבר לשלב יותר פרקטי, שמתרחשת ברקע לחץ אמריקני כבד שלא לחדש את האש בצפון.
המרד השקט בברלין: המרגלים מזהירים מאיראן
הדרג הפוליטי בראשות הקנצלר מרץ סירב לתת תוקף מוחשי וממשי לאיומים שהציגו בסוכנויות הביטחון, והתייחסו אליו באופן כללי ועמום בלבד ואף הפחיתו מחומרת האיום כפי שהוצג להם על ידי הדרג הביטחוני
פרידריך מרץ צילום: OREN BEN HAKOON/POOL
מתיחות חריגה נרשמת בגרמניה בין לשכת הקנצלר פרידריך מרץ ומשרד הפנים בראשות אלכסנדר דוברינט, לבין גורמי מודיעין וביטחון במדינה, סביב השאלה עד כמה יש להתייחס ברצינות לאיום האיראני על אדמת גרמניה. לפי דיווח ב"ניו יורק טיימס", בכירים במערך הביטחון הגרמני סבורים כי הדרג הפוליטי מציג לציבור תמונה מרוככת מדי, בזמן שבפועל האיום כלפי יעדים יהודיים, ישראליים ואמריקניים מוחשי יותר מכפי שנאמר בפומבי.
על פי הדיווח, גורמי מודיעין פדרליים ומקומיים הזהירו בחודשים האחרונים מפני מאמצים איראניים גוברים להפעיל סוכנים, לקדם פעולות חבלה ולפגוע בגורמים המזוהים עם ישראל ועם הקהילה היהודית בגרמניה. מנגד, בלשכת הקנצלר ובמשרד הפנים חוששים כי הצגת האיום באופן גלוי וחד מדי עלולה להגביר בהלה, ואף להפוך את האיום לנבואה שמגשימה את עצמה.
הפער הזה יצר מתיחות בין דרגי השלטון בברלין לבין גורמים במדינות המחוז, שם נמצאים חלק מהיעדים הרגישים ביותר. אנשי ביטחון מקומיים טוענים כי האיום אינו כללי בלבד, אלא כולל מידע קונקרטי יותר על כוונות איראניות ועל יעדים אפשריים. כמה מהמטרות הבולטות, לפי גורמים רשמיים שצוטטו בדיווח, הן מוסדות יהודיים וישראליים בגרמניה.
החשש הגרמני החריף על רקע המלחמה במזרח התיכון והמעורבות האמריקנית באזור. גרמניה, הנחשבת לאחת מבעלות הברית הקרובות ביותר של ישראל באירופה, מאפשרת לארה"ב שימוש בבסיסים צבאיים בשטחה וממלאת תפקיד משמעותי במערך הלוגיסטי והביטחוני האמריקני. בעיני טהרן, כך מעריכים גורמי ביטחון באירופה, הדבר מציב את גרמניה לא רק כצופה מן הצד, אלא כחלק מהמחנה היריב.
כבר בחודשים האחרונים הזהירו גורמי ביטחון בגרמניה מפני פעילות איראנית מוגברת. יו"ר ועדת הפיקוח הפרלמנטרית על שירותי המודיעין, מארק הנריכמן, אמר ל"הנדלסבלאט" כי האיום על מוסדות יהודיים, ישראליים ואמריקניים נותר גבוה, גם כאשר הם נתונים להגנה מיוחדת. דיווחים נוספים באירופה הצביעו על כך שהמודיעין האיראני מגביר פעילות לא רק נגד גורמים ישראליים ויהודיים, אלא גם נגד מתנגדי משטר איראנים החיים בגרמניה.
אחד האירועים שעורר דאגה התרחש בחודש פברואר במינכן, במהלך הפגנת ענק נגד המשטר האיראני, שבה השתתפו על פי הדיווח כ-250,000 בני אדם. לפי גורמי ביטחון, אנשי מודיעין איראניים נטמעו בקהל, איימו על משתתפים ואף תקפו פיזית כמה מהם. במשך חודשים כמעט שלא נמסרה לציבור התייחסות רשמית רחבה לאירועים הללו.
במערכת הביטחון הגרמנית סבורים כי איראן הרחיבה בשנים האחרונות את פעילותה באירופה, בין היתר באמצעות איסוף מודיעין, מעקב אחר מתנגדי משטר, וסימון מטרות יהודיות וישראליות. בחודשים האחרונים אף דווח על מעצר חשוד אפגני בדנמרק, בחשד שניסה לסייע בהשגת אמצעים לפגיעה ביעדים יהודיים בגרמניה, לאחר שהיה קשור לפרשה שבה נבחן איסוף מידע על יהודים ואתרים יהודיים בברלין עבור המודיעין האיראני.
דובר משרד הפנים הגרמני, מריוש קמינסקי, אמר השבוע כי הממשלה חוקרת תוכניות פעולה איראניות, לרבות כאלה המכוונות נגד מבקרי המשטר האיראני החיים בגרמניה. בכך אישרה ברלין, גם אם בזהירות, כי מאחורי הקלעים מתנהלת מערכה ביטחונית רגישה הרבה יותר מכפי שהוצג עד כה לציבור.
הוויכוח הפנימי בגרמניה ממחיש את הדילמה האירופית הרחבה יותר. מדינות אירופה לא הובילו את המערכה מול איראן, אך הן נגררות אל השלכותיה: עלויות אנרגיה, מתחים טרנס אטלנטיים, חשש מפגיעה בבסיסים אמריקניים, ובעיקר החרדה מפני חזרת הטרור האיראני ללב היבשת. בגרמניה, כך נראה, השאלה כבר אינה אם איראן פועלת בשטח, אלא עד כמה מותר לומר זאת בקול רם.
