עשרות אלפי תלמידים יפגינו נגד "גזירת הגיוס" שמסעירה את גרמניה

עשרות אלפי תלמידים ברחבי גרמניה צפויים לשבות ולצאת לרחובות במחאה ארצית, שלטענת המארגנים נועדה לעצור את מדיניות הגיוס של הממשלה, שלדבריהם הופכת צעירים ל“בשר תותחים”.

למרות איומים מצד ארגוני מורים ומשרדי חינוך, שהבהירו כי תלמידים שישתתפו בהפגנות במהלך שעות הלימודים עלולים לעמוד בפני עונשים ואף השעיה, המארגנים טוענים כי הם מצפים להשתתפות של יותר מ־50 אלף תלמידים בשביתת בתי הספר שתיערך ביום שישי.

“הממשלה והתעשייה מתכוננות למלחמה, ואנחנו הצעירים אמורים להפוך לבשר תותחים. אפילו לא התייעצו איתנו”, אמר ל"גרדיאן" האנס קרמר, הדובר הראשי של תנועת Schulstreik gegen Wehrpflicht (“שביתת בתי ספר נגד גיוס חובה”).

לדברי קרמר, המחאה משקפת את תחושת אי־השקט שמורגשת בבתים ובכיתות ברחבי גרמניה מאז שממשלתו של פרידריך מרץ קידמה שינויים שנויים במחלוקת במדיניות השירות הצבאי. הממשלה טוענת כי על המדינה לחזק את מערך ההגנה שלה לנוכח האיומים הגוברים מצד רוסיה בעקבות הפלישה לאוקראינה.

במסגרת חוק השירות הצבאי החדש, כל בני ה־18 יקבלו שאלוני חובה שנועדו לבדוק את נכונותם והתאמתם לשירות צבאי, והחל מהשנה הבאה יונהגו גם בדיקות רפואיות חובה. בנוסף, החוק כולל סעיף שלפיו גברים בני 17 עד 45 יידרשו, באופן תיאורטי, לקבל אישור מהצבא כדי לשהות מחוץ למדינה יותר משלושה חודשים — מהלך שיש מי שמשווים למדיניות הנהוגה בישראל.

למרות שהחקיקה שאושרה בדצמבר עדיין רחוקה מהחזרת גיוס החובה באופן מלא, שר ההגנה בוריס פיסטוריוס הבהיר כי האפשרות הזו עדיין נמצאת על הפרק אם המדיניות החדשה לא תצליח למשוך מספיק מתגייסים. לפי הערכות מומחים, הצבא הגרמני יידרש להתרחב בכ־80 אלף חיילים ולהגיע לכ־260 אלף חיילים בתוך עשר שנים, ובמקביל להגדיל משמעותית גם את מערך המילואים.

הפגנת התלמידים, השלישית בתוך חמישה חודשים, תוכננה במכוון ליום השנה לסיום מלחמת העולם השנייה ולניצחון על גרמניה הנאצית. המארגנים מזהירים כי ההתחמשות המחודשת של גרמניה עלולה להציב את המדינה על מסלול מסוכן של מיליטריזציה גוברת.

“8 במאי 1945 היה היום שבו הובס הפשיזם הגרמני באירופה”, אמר קרמר, בן 21, סטודנט למדעי החינוך באוניברסיטת גטינגן. “אנחנו משתמשים בתאריך הזה כדי להמחיש את תוצאות המלחמה ואת ההשלכות של מיליטריזציה גוברת”.

לדבריו, “כמעט מחצית מהתקציב הפדרלי מושקעת כיום בטנקים, פצצות ותשתיות שמטרתן להכין את המדינה למלחמה”, והוא הוסיף כי “גם אז וגם היום, חברות גרמניות גדולות, יצרני נשק ובנקים צפויים להרוויח מהמצב. אנחנו חוששים מאוד שלא למדנו את הלקחים מההיסטוריה שלנו”.

קרמר הדגיש כי למרות שהמצב כיום שונה וגרמניה אינה נמצאת תחת משטר פשיסטי, הוא וחבריו מזהים “דמיון ברטוריקה של השאיפות הגרמניות להשפעה וכוח עולמיים באמצעות עוצמה צבאית”.

לדבריו, “הצגת המיליטריזציה הנוכחית וההכנה למלחמה כהגנה, כפי שעושה מרץ כשהוא טוען שוב ושוב שגרמניה, כאחת הכלכלות הגדולות בעולם, צריכה להפוך למעצמה עולמית באמצעות כוח צבאי — היא מפחידה, נוראית ומסוכנת מאוד”.

ממשלת גרמניה, שמוטרדת לא רק מהאיום הרוסי אלא גם מהשינויים ביחסים הטרנס־אטלנטיים בעקבות חזרתו של דונלד טראמפ לבית הלבן, הודיעה כי בכוונתה להשקיע כ־779 מיליארד אירו בביטחון ובהגנה עד סוף העשור — כמעט כפול מההשקעה שבוצעה בחמש השנים האחרונות.

בהפגנה הקודמת, שנערכה במרץ בכ־150 ערים ועיירות ברחבי המדינה, נשאו תלמידים שלטים עם סיסמאות כמו: “העשירים רוצים מלחמה, הצעירים רוצים עתיד”, “מוות אינו בלוח הזמנים”, “פרידריך מרץ לחזית!”, “המלחמה היחידה שלנו היא מלחמת המעמדות” ו“חינוך במקום בדיקות צבאיות”.