אור רביד: פיקוד העורף: הסתיים האירוע בצפון, ניתן לצאת מהמרחבים המוגנים
10 שעות של הפקרה: המכתב המזעזע של אלמנת אסון מירון
אלמנתו של הרב אלעזר מרדכי גולדברג ז"ל הגיעה עם ילדיה להר מירון ביום היארצייט | מסע ייסורים של עשר שעות בחסות משטרת ישראל | "השוטר סנוור אותי עם פנס כאילו הייתי אחרונת העבריינים" | המכתב המלא שנשלח לגורמים הרלוונטיים
מחסום בדרך למירון צילום: בחדרי חרדים
תחת הכותרת "10 שעות של הפקרה", מגוללת הגב' גולדברג, אלמנתו של הרב אלעזר מרדכי גולדברג ז"ל מביתר שנהרג ל"ע באסון מירון, את דרכה להר מירון בל"ג בעומר, לאחר שקיבלה אישור לעלות עם ילדיה להר ביום היארצייט של בעלה.
המכתב שלפניכם, שנשלח גם לגורמים הרלוונטיים, מובא ככתבו וכלשונו:
כשהחוק הופך להמלצה והאישורים נרמסים ברגל גסה
אני כותבת את המילים האלו מתוך זעקה על עוול חוקי ומוסרי שזועק לשמיים. אתמול יצאתי עם ילדיי לרבי שמעון; לא כפורעי חוק, אלא כמי שמחזיקים באישורים חוקיים ומתואמים מראש. בתור אלמנה מאסון מירון, הרגשתי שזו חובתי להביא את היתומים שלי למקום שבו הכל נעצר, כדי לשפוך שיח ביום כל כך טעון.
הנסיעה הזו הפכה למסע התעללות של 10 שעות בחסות משטרת ישראל. חשוב לי שכולם יבינו: על פי חוק, המשטרה הייתה מחויבת לאפשר לנו לעבור. האישור שבידינו הוא מסמך רשמי, לא המלצה. אבל בשטח, החוק פשוט הפסיק להתקיים.
זה התחיל בצומת גוש חלב. אחרי שבע שעות של פקקים יזומים בכביש 6, הקצין (לא אפרסם את שמו משום לשון הרע) פשוט החליט שהחוק לא חל עליו. "לא נכנסים", הוא צרח, גם כשראה שיש לנו אישור כדין. עמדתי בגשם, התחננתי בצורה מכובדת, ובתגובה קיבלתי יחס ברוטאלי ושוטר שסנוור אותי עם פנס בעיניים כאילו הייתי אחרונת העבריינים.
האטימות הגיעה לשיאה בצומת ספסופה. הקצין (לא אפרסם את שמו משום לשון הרע) ראה את האישורים לכיוון מירון, ובכל זאת בחר להפר את הנהלים ולחסום אותנו. כשאמרתי לו שזה לא חוקי ושמגיע לנו להיכנס, הוא פשוט שאג: "אין כניסה, ההילולה נגמרה". ואם ההילולה נגמרה, אז למה לפרוס מחסומים?
ההתנהגות הכוחנית הזו היא לא רק עניין ביורוקרטי. הילדים שלי, שהם בוגרים (את הקטנים השארתי עם בייביסיטר), נושאים איתם טראומה עמוקה עוד מהשנה הראשונה לאחר אסון מירון, שגם שם השוטרים התנהגו בברוטליות ובחוסר רגישות. הם נאלצו לראות שוב מדים שמתנהגים באלימות ובצעקות, והתוצאה הייתה התקף חרדה קשה באמצע הכביש.
איך קצין מרשה לעצמו לרמוס זכויות חוקיות של משפחות שכולות?
האבסורד זעק לשמיים לאורך כל הדרך. בזמן שחסמו אותנו והכריחו את ילדיי לעמוד בגשם ובקור, ראינו ניידות משטרה נכנסות ויוצאות ללא הפסקה וללא שום מטרה נראית לעין. עברו על פנינו אוטובוסים ריקים, וכשביקשנו לעלות כדי שהילדים לא ילכו ברגל, נתקלנו בלב של אבן ובסירוב מוחלט.
מדינת ישראל שלחה אותי עם אישור חוקי ביד, אבל קצינים בשטח החליטו שהם מעל לחוק. הגענו לציון אחרי 10 שעות מפרכות ומיותרות, כשהנזק הנפשי לילדים כבר נעשה.
אני לא אשתוק על הביזיון הזה. חובה על המדינה לוודא שהקצינים בשטח מכבדים את החוקים. העתקים נשלחו לגורמים הרלוונטים.
