אור רביד: שלוש נשים וגבר נעצרו בחשד לעוקץ של מאות אלפי שקלים ממאות אנשים במסווה של החזרי מס. מחומר החקירה עולה כי שלוש מהחשודות, אם ובתה תושבות כפר כנא, וחשודה נוספת תושבת עילוט, עבדו יחד בחברה לגיטימית להחזרי מס. בעת עבודתן במקום, פנו השלוש ללקוחות שרצו לבדוק את זכאותם להחזרי מס, ואת התשלום עבור פתיחת התיק, העבירו הלקוחות לחשבון הבנק הפרטי שלהן ובהמשך לחשבון פיקטיבי שפתחו. לאחר שעקצו לקוחות רבים, עזבו האם והבת את מקום העבודה, אך המשיכו לקבל "לידים" מהחשודה הנוספת, ויחד עם בן משפחה נוסף מכפר כנא המשיכו לעקוץ לקוחות רבים, בסכומים של בין 800-400 שקלים, שרבים מהם בחרו שלא להתלונן והפנייה אליהם בוצעה באופן יזום על ידי היחידה החוקרת.
היועמ״שית לבג״ץ: יש לבטל את מינוי רומן גופמן לראש המוסד
היועמ״שית ביקשה מבג״ץ לקבל את העתירות נגד מינוי רומן גופמן לראש המוסד, וקבעה כי פרשת אלמקייס מטילה “צל כבד” על טוהר המידות שלו ועל התאמתו לתפקיד | היועמ״שית טענה כי בהחלטת הוועדה נפלו פגמים מהותיים, הן במישור ההליך, הן בתשתית העובדתית שעליה הסתמכה והן במסקנות שגיבשה. לפי העמדה, הוועדה “לא ערכה בירור עובדתי מספק וממצה”
רומן גופמן צילום: חיים גולדברג, פלאש 90
היועצת המשפטית לממשלה הגישה לבג״ץ את עמדתה בעתירות נגד מינויו של האלוף רומן גופמן לראש המוסד, וביקשה מבית המשפט לקבל את העתירות ולהתערב בהחלטת ראש הממשלה למנותו לתפקיד.
בעמדת המדינה נכתב כי פרשת הפעלת אורי אלמקייס “מטילה צל כבד על טוהר המידות של גופמן וממילא על מינויו לתפקיד ראש המוסד”.
לפי המסמך, עמדת היועמ״שית נסמכה בין היתר על חומרים חסויים, הן מכוח חיסיון מידע והן בשל החלטת הוועדה לחסות את תמלילי הדברים שנמסרו בפניה. עוד צוין כי חלק מהחומר החסוי נאסף קרוב יותר לזמן אמת, כארבע שנים לפני שמועמדותו של גופמן לראשות המוסד הועלתה, “ומטבע הדברים נדרש לתת לכך משקל מתאים בהבנת הדברים”.
במסגרת העמדה נטען כי קיים פער בין מלוא החומר שעמד בפני היועצת המשפטית לממשלה בעת גיבוש עמדתה, לבין התשתית העובדתית שנפרשה בפני בית המשפט במסגרת התגובה הגלויה. בשל כך, הודגש כי לצורך הביקורת השיפוטית על החלטת ראש הממשלה, חיוני שבית המשפט ייחשף גם לחומר הגלוי וגם לחומר החסוי.
עוד נכתב כי מבין שבעת התפקידים שבהם דנה הוועדה המייעצת למינויים בכירים, מדובר בתפקיד היחיד שאין חוק המסדיר את פעילות הארגון שבראשו הוא עומד, ולכן נדרשת “זהירות והקפדה יתרה”.
היועמ״שית טענה כי בהחלטת הוועדה נפלו פגמים מהותיים, הן במישור ההליך, הן בתשתית העובדתית שעליה הסתמכה והן במסקנות שגיבשה. לפי העמדה, הוועדה “לא ערכה בירור עובדתי מספק וממצה”, החלטתה הייתה חסרה, וראש הממשלה “לא יכול היה להסתמך על המלצתה”.
עוד נטען כי לצד הפגמים העובדתיים, נפלו גם פגמים מהותיים במסקנות הנורמטיביות שאליהן הגיעה הוועדה.
בסיום העמדה נכתב כי “בנסיבות אלה, ונוכח הפגמים בטוהר המידות של גופמן עליהם עמד יו”ר הוועדה בחוות דעתו - אין מנוס מהתערבותו של בית המשפט הנכבד בהחלטת ראש הממשלה בעניין מינויו של גופמן לראשות המוסד וקבלת העתירות”.
