עמית סגל: הותר לפרסום שמה של חללת צה"ל אשר הודעה נמסרה למשפחתה מצורף שם החללה: - סמל רותם ינאי (Rotem Yanai), בת 20, מגבעת עדה, מש״קית ת״ש בגדוד רותם (435), חטיבת גבעתי, נפלה במהלך פעילות מבצעית בצפון הארץ.
עיירה בגרמניה חוששת מעזיבת הכוחות האמריקנים: "ההשלכות יהיו דרמטיות"
הנשיא טראמפ הורה על נסיגת 5,000 חיילים, והעיירה וילסק צפויה לספוג את עיקר המכה. ראש העיר המקומי מזהיר מפני אובדן אלפי מקומות עבודה ותלות כלכלית מסוכנת שנמשכה עשורים. התושבים: "העיירה כולה מסתמכת על אזור האימונים למחייתה"
צבא ארה"ב צילום: משרד ההגנה האמריקאי
העיירה הבווארית הציורית וילסק, המארחת כוחות אמריקנים מאז סיום מלחמת העולם השנייה, מתכוננת בימים אלו בחרדה לסיומו של עידן. החלטתו של נשיא ארה"ב, דונלד טראמפ, להסיג לפחות 5,000 חיילים מגרמניה, צפויה לפגוע בלב הפועם של העיירה.
למרות שפרטי היחידות המושפעות מהצו טרם אושרו רשמית, רגימנט הפרשים השני של סטרייקר – צוות הקרב החטיבתי הקבוע היחיד בגרמניה המבוסס על רכבים משוריינים – צפוי לעזוב את בסיס האם שלו, מחנה רוז, השוכן בוילסק.
ראש העיר החדש, תורסטן גראדלר, שנכנס לתפקידו רק בשבוע שעבר, הגדיר את המצב כמשבר חמור, נוכח האפשרות של אובדן אלפי מקומות עבודה. "ההשלכות יהיו דרמטיות", אמר גראדלר, והצביע על כך שהבסיס הצבאי מהווה את אחד המעסיקים הגדולים ביותר באזור הכפרי לאורך קילומטרים רבים.
לדברי ראש העיר, נוכחות הבסיס יצרה לאורך השנים מצב של תלות כלכלית מוחלטת: "כל העיירה וילסק שלנו מסתמכת במידה רבה על אזור האימונים הצבאי למחייתה – מסעדות, מוסכים וסופרמרקטים". המשרות בשכר גבוה והזרם הקבוע של לקוחות לעסקים המקומיים, הפכו לחבל ההצלה של האזור, שסיכוניו נחשפים כעת במלוא חומרתם.
ההחלטה על פינוי הכוחות התקבלה בצל הלחץ הכבד שמפעיל הממשל בוושינגטון על מדינות אירופה. דרישת ארצות הברית היא להגדיל את תקציבי הביטחון של מדינות היבשת, כחלק מחובותיהן בברית נאט"ו. הממשל האמריקני שב ומטיח האשמות כי ההישענות על כוחות ארה"ב אפשרה למדינות אירופה להזניח את כוחן הצבאי הלאומי.
בזמן שממשלת ברלין החלה בתהליך מזורז של שיקום הצבא הגרמני לאחר שנים של הזנחה תקציבית, מה שגורם לטראמפ להסיג את כוחותיו מגרמניה, עבור תושבי העיירה המקומית מדובר במציאות הפוכה. התיקון המדיני של ברלין מתורגם עבורם לאיום קיומי על פרנסתם ועל עתיד העיירה.
גראדלר ציין כי כבר בקדנציה הראשונה של טראמפ עמדה על הפרק נסיגת רגימנט הפרשים, אך המהלך בוטל בסופו של דבר על ידי הממשל הקודם. "חשוב לומר שעדיין לא אושר רשמית שהלוחמים אכן יעזבו, אז עדיין לא ויתרתי על התקווה", הבהיר ראש העיר המודאג.
מעבר להשפעה הכלכלית היבשה, מדובר בהלם תרבותי עמוק עבור עיירה ש-6,500 תושביה נמצאים בנחיתות מספרית אל מול אנשי הצוות האמריקנים ומשפחותיהם. למרות שמספר החיילים ירד משמעותית מאז שיאה של המלחמה הקרה – אז נפרסו בגרמניה עד 250 אלף חיילים אמריקנים להתמודדות עם ברית המועצות – נוכחותם נותרה עובדה מוגמרת עבור דורות של גרמנים. "מעולם לא הכרתי את וילסק בצורה אחרת מלבד לחיות לצד האמריקאים", העיד ראש העיר.
עד נפילת חומת ברלין, מרבית הבסיסים האמריקנים מעבר לים שכנו בגרמניה, ורבים מהם היו בבחינת "אמריקה קטנה" עם תשתיות וחנויות עצמאיות, אך חותמם על הקהילות המקומיות היה בל יימחה. כיום נותרו בגרמניה כ-35 אלף חיילים אמריקנים, המהווים את הכוח הגדול ביותר ביבשת, והם ממשיכים להשאיר חותם גלוי על חיי היום-יום בוילסק.
החיילים ומשפחותיהם פוקדים את המסעדות, קונים ברשתות המקומיות ומשתלבים בפעילויות היום-יום. רוברט מור, סמל קולינרי המתגורר צפונית לעיירה, ציין כי האנשים ידידותיים ומכבדים והמקום בטוח מאוד. אלבין מרקל, פנסיונר המשכיר דירות לאנשי צבא, שיתף בתחושת האובדן הרגשית הצפויה: "תמיד עשינו עסקים טובים עם האמריקאים. כשהלוחמים הגיעו, חששנו שהם יהיו חבורה של בריונים, אבל הם באמת ממש נחמדים".
גם העסקים המקומיים המספקים שירותים ישירים לבסיס נמצאים בחזית הסכנה. רוברט גראסיק, שחברתו מוכרת מכוניות לחיילים, הודה כי "הרבה מאיתנו כאן בנו את העסקים שלנו סביב לקוחות אמריקאים לחלוטין".
מנגד, יש המבקרים את התנהלות הנהגת העיר לאורך השנים. גב' גאורגיאדיס, תושבת העיירה שעבדה במנהל הבסיס, טענה כי ההנהגה המקומית התעוררה מאוחר מדי. "מועצת העיר הייתה צריכה לנקוט פעולה מזמן כדי לטפל בתלות שלנו", אמרה. "במצב הנוכחי, כשאתה צעיר בוילסק, אתה או עובד עבור האמריקאים או נאלץ לעזוב".
עבור חלק מהתושבים הוותיקים, השמועות על עזיבה של המחנה האמריקני, הן עניין שבשגרה המלווה אותם מזה עשורים, אך הפעם נראה כי החשש מפני סגירה מוחלטת של הברז הכלכלי והחברתי ממשי יותר מאי פעם.
