אסף רוזנצוייג: דיווח ב-CNN: צבא ארה"ב ביצע מאז תחילת פברואר לפחות 25 טיסות איסוף מודיעין סמוך לקובה, במתווה שמזכיר את אופן איסוף המודיעין בוונצואלה ובאיראן לפני הפעולות הצבאיות בשטחן. הטיסות בוצעו באמצעות מטוסים מאוישים ומטוסים ללא טייס, ופעלו בעיקר באזור שתי הערים הגדולות - הוואנה וסנטיאגו דה קובה
מומחה לאיראן: “הכלכלה קורסת, אבל העם מפחד לצאת לרחובות"
מנהל הטלוויזיה הפרסית בישראל מתח ביקורת על מדיניות ארה״ב וישראל מול איראן, הזהיר מהתחזקות המשטר למרות הסנקציות, וטען: “העם מפחד לצאת לרחובות – אבל הכלכלה קורסת”
כוחות המשטר האיראני צילום: סוכנות הידיעות האיראנית אירנא
בריאיון שנערך הבוקר אצל בני טיטלבוים בכאן מורשת התייחס דוד מוטאי, מנהל הטלוויזיה הפרסית בישראל, להתפתחויות מול איראן ולדבריו של נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ, שאמר כי התשובות שקיבל מטהרן אינן מקובלות עליו.
לדברי מוטאי, לאורך כל תקופת המשא ומתן והעימותים מול ארצות הברית, איראן לא שינתה את עמדתה הבסיסית ולא נענתה לדרישות האמריקניות. “באיראן לא רוצים להיכנע”, אמר. “מבחינת המשטר השיעי, כניעה אינה אופציה. הם רואים בעצמם מי שנלחמים עד הסוף”.
מוטאי טען כי אם ארצות הברית הייתה מעוניינת באמת להפיל את המשטר האיראני, היא הייתה מתמקדת בדרישה מרכזית אחת – הוצאת האורניום המועשר מאיראן – ולא מסתפקת, לדבריו, בשורת דרישות רחבה יותר.
בהמשך מתח ביקורת גם על אופן ניהול הלחימה מול איראן ועל ההחלטה שלא לפעול להפלת המשטר עצמו. “אם לא הייתה כוונה להחליף את המשטר, בשביל מה יצאו למלחמה?”, תהה. לדבריו, עיקר האיום מצד איראן אינו חיל האוויר או חיל הים שלה, אלא מערך הטילים הבליסטיים והרחפנים, שלטענתו הסבו נזק משמעותי לישראל.
עוד אמר כי ישראל לא נערכה כראוי לאיום הרחפנים, למרות שהטכנולוגיה והיכולות הללו היו מוכרות במשך שנים. “השקיעו מיליארדים במערכות ביטחון, אבל מול חלק מהאיומים עדיין אין מענה מלא”, טען.
במהלך הריאיון התייחס גם למצבה הכלכלי של איראן. לדבריו, למרות עשרות שנות סנקציות, המדינה ממשיכה לתפקד בין היתר בזכות קשריה עם רוסיה וסין. עם זאת, הוא הדגיש כי האזרחים מתמודדים עם משבר כלכלי חמור, אינפלציה גבוהה ופיחות חריף במטבע המקומי.
לדבריו, הציבור האיראני חושש לצאת להפגנות מחשש לדיכוי מצד השלטון. “גם היום תולים באיראן מתנגדי משטר”, אמר. “העם מתקשה להרים ראש”.
בסיום דבריו קרא מוטאי להמשך הלחץ הכלכלי על טהרן, וטען כי פגיעה ממושכת בכלכלה האיראנית היא הדרך המרכזית לערער את יציבות המשטר.
