פעוט כבן שנתיים נפגע מרכב בחולון ונפצע בינוני. צוות מד"א העניק לו טיפול רפואי ופינה אותו לבית החולים וולפסון
בצל פערים תקציביים: חוק ההעמדה לדין של מחבלי הנוח'בה יעלה להצבעה
הכנסת תאשר היום בקריאה שנייה ושלישית את החוק הייעודי | משרד הביטחון דורש 5 מיליארד ש"ח למתווה, בעוד באוצר סבורים ש-2 מיליארד יספיקו | החשש: הוויכוח בין המשרדים יעכב את יישום החוק
מחבלי חמאס בכלא שאמורים להשתחרר צילום: חיים גולדברג, פלאש 90
חוק ההעמדה לדין של מחבלי 7 באוקטובר יעלה היום (שני) להצבעה בקריאה שנייה ושלישית בכנסת. למרות שהחוק צפוי לזכות בתמיכה רחבה מצד הקואליציה והאופוזיציה, הוא נתקל במכשול תקציבי שמעמיד בספק את האפשרות ליישמו.
על פי הפרסום בחדשות 12, משרד הביטחון דורש חמישה מיליארד שקלים כדי ליישם את החוק שיאפשר את העמדתם לדין של מחבלי הנוח'בה. לפי נתוני משרד האוצר, מדובר בעלות של כ-14 מיליון שקלים לכל מחבל שיועמד לדין.
העלויות הגבוהות נובעות מהדרישה להקים בסיס ייעודי למשפט, שיכלול צוות של כ-400 עובדים וחיילים. במשרד האוצר סבורים שניתן להסתפק בסכום של קצת פחות משני מיליארד שקלים, שגם הוא נחשב לסכום גבוה מאוד.
המאבקים בין משרד הביטחון למשרד האוצר מעלים חשש כי הפערים הללו יעכבו את יישום המתווה שיאושר בכנסת. המשרדים פועלים בשלב זה תחת פערים משמעותיים שמקשים על הוצאת החוק לפועל.
ממשרדי הביטחון והאוצר נמסר בתגובה כי "הם פועלים בשיתוף פעולה למען יישום מלא שיאפשר את העמדת המחבלים לדין בזמן קצר ככל הניתן ובעלות תקציבית מינימלית הנדרשת לשם כך".
כזכור, אמש הודיע סגן ראש הממשלה ושר המשפטים יריב לוין כי ישראל תקדם את הליך ההעמדה לדין של מחבלי טבח 7 באוקטובר, במסגרת חוק ייעודי שיסדיר את סמכויות ההליך, כולל אפשרות למתן עונש מוות למחבלים.
החוק הוא פרי שיתוף פעולה בין יו"ר ועדת החוקה ח"כ שמחה רוטמן (הציונות הדתית) וח"כ יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו). וזכה גם לתמיכת שר המשפטים, יריב לוין.
במסיבת עיתונאים משותפת של השלושה אמר לוין כי כבר בימים הראשונים שלאחר הטבח הנחה להתחיל “באופן מיידי” בעבודת מטה שנועדה להבטיח כי “המחבלים ושותפיהם יועמדו לדין ויבואו על עונשם, וכי הדין ימוצה עד תומו”.
לדבריו, החוק המתגבש “מסדיר סמכות מלאה למתן עונשי מוות”, וצפוי לעבור תוך גיבוש הסכמה רחבה בין קואליציה לאופוזיציה.
גורמים בקואליציה מתחו ביקורת חריפה על הצעת החוק. על פי הפרסום ב'ישראל היום' אותם גורמים טוענים כי במקום לייצר מנגנון ברור, מהיר ומרתיע, ההצעה "מחזירה את הכוח ליועצת המשפטית לממשלה".
לדבריהם, החוק מותיר סוגיות מרכזיות רבות להכרעה עתידית באמצעות תקנות שייקבעו בהמשך, דבר שעלול בפועל לגרור שנים של עיכובים, מחלוקות משפטיות וסחבת בירוקרטית.
עוד נטען כי ההצעה מתמקדת בעיקר בהיבטים פרוצדורליים, בהם מינוי סנגורים, הרכבי שופטים, ניהול ההליכים וסידורים משפטיים, במקום לקבוע מנגנון ביצוע ברור לעונש מוות למחבלים. "במקום חוק הרתעה קיבלנו עוד הליך משפטי מסורבל", אמרו הגורמים. "בסוף, אף מחבל נוח'בה לא יוצא להורג".
הביקורת מגיעה על רקע הוויכוח הציבורי והפוליטי סביב הדרישה להחמיר את הענישה נגד מחבלי הטבח, ובצל הטענות כי המערכת המשפטית עלולה לעכב או לרוקן מתוכן את יישום החוק גם כשיאושר בכנסת.
