דוח חריף של מבקר המדינה: "ישראל סיכנה לוחמים בשדה הקרב"

דוח חדש של מבקר המדינה מתניהו אנגלמן מצביע על כשל עמוק ומתמשך בבניין הכוח הביטחוני של ישראל. לפי הדוח, במהלך שני העשורים האחרונים איבדה ישראל יכולות ייצור מקומיות של חומרי גלם המשמשים לייצור אמצעי לחימה, באופן שפגע בעצמאות הביטחונית שלה, הגביל את חופש הפעולה של צה״ל והוביל לסיכון לוחמים בשדה הקרב.

מהדוח עולה כי אחת הסיבות המרכזיות לאובדן היכולות הייתה העדפה לרכוש חומרי גלם מחו"ל במחירים נמוכים יותר, במקום לשמר קווי ייצור מקומיים. מדיניות זו הובילה לכך שישראל הפכה תלויה באספקה ממדינות זרות, ובהמשך גם נחשפה להגבלות שהטילו חלק מהן על אספקת אמצעי לחימה, חומרי גלם, חלקי חילוף ותחזוקה.

הביקורת מצביעה גם על השפעת המלחמה בין רוסיה לאוקראינה, שהובילה לעלייה בביקוש הבין לאומי לאמצעי לחימה ולחומרי גלם, והקשתה עוד יותר על יכולתה של ישראל להשלים פערים. לפי הדוח, עד 6 באוקטובר 2023 מלאי אמצעי לחימה מסוימים בצה״ל היה נמוך מהיעדים שהוגדרו, ובאמצעי לחימה מסוים שנותר חסוי נמצא פער משמעותי ביחס לצורך המבצעי.

עוד נכתב כי כבר באוקטובר 2021 החליט שר הביטחון דאז בני גנץ להכפיל קווי ייצור ותשתיות של אמצעי לחימה חסוי, אך ההחלטה לא תוקצבה על ידי מערכת הביטחון. המבקר קבע כי אי קביעת מדיניות ואי גיבוש תוכנית מתוקצבת לפני פרוץ המלחמה משמעותם אי יישום לקחים נדרשים ממבצע שומר החומות, באופן שפגע במוכנות צה״ל למלחמה.

בדוח נמתחה ביקורת גם על הקבינט המדיני ביטחוני, שלא קיים דיון בסוגיית העצמאות הישראלית בייצור אמצעי לחימה. ראש הממשלה בנימין נתניהו וראש הממשלה לשעבר נפתלי בנט מוזכרים בדוח כמי שלא הנחו את המועצה לביטחון לאומי להביא את הנושא לדיון בקבינט.

ראש הממשלה לשעבר נפתלי בנט | ראש הממשלה לשעבר נפתלי בנט

לפי מבקר המדינה, נכון לינואר 2025 עדיין קיימים פערים ביכולת של ישראל לייצר חומרי גלם חיוניים. חלק מהיכולות הללו היו קיימות בעבר, אך אבדו לפני כעשור לאחר שקווי ייצור נסגרו מסיבות כלכליות. המבקר קבע כי תפוקת אחד מקווי הייצור של חומר גלם חסוי אינה מאפשרת כיום לייצר את הכמות הנדרשת של אמצעי לחימה חסוי בהתאם לצורך המבצעי של צה״ל.

אנגלמן המליץ להגביר את העצמאות הישראלית בייצור אמצעי לחימה מסוימים, בהתאם לצורכי מערכת הביטחון. עוד המליץ לרמטכ״ל, לסגנו ולמנכ״ל משרד הביטחון לקבוע היקף תקציב שיאפשר בעיתות שגרה לרכוש מלאי של חומרי גלם, ציוד שזמן אספקתו ארוך ורכיבים שייצורם הופסק או צפוי להיפסק.

הדוח עוסק גם בתעשיות הביטחוניות, ובהן התעשייה האווירית ורפאל, וקובע כי על מערכת הביטחון להסדיר את פעילותן. המבקר ציין כי אף שהן פועלות כחברות עסקיות, עליהן לתמוך במערכת הביטחון כחברות ממשלתיות וביטחוניות.

מבקר המדינה סיכם כי אובדן יכולות הייצור גרם לסיכון לוחמים בשדה הקרב, וקרא לראש הממשלה ולשר הביטחון לתקן את הליקויים, מאחר שמדובר בנושא הנוגע לביטחונם של אזרחי ישראל.

ממשרד הביטחון נמסר כי העצמאות החימושית של ישראל נמצאת בליבת האסטרטגיה של המשרד ובראש סדר העדיפויות. לפי המשרד, מפרוץ המלחמה ועל בסיס לקחיה מקודמת תוכנית רחבת היקף להשגת עצמאות חימושית כחול לבן בהיקף של מיליארדי שקלים, ובשיתוף התעשיות הביטחוניות הוקמו תשתיות ייצור חדשות והורחבו קווי ייצור בכ 20 תחומים קריטיים.

עוד נמסר כי פעולות החירום שביצע משרד הביטחון הביאו להאצה של מאות אחוזים בקצב הייצור, בין היתר באמצעות ניהול חומרי גלם קריטיים, פתרון צווארי בקבוק והכשרת כוח אדם ייעודי בתעשיות הביטחוניות. במשרד ציינו כי בימים אלה מקודמת תוכנית להאצת רכש כחול לבן ולעצמאות חימושית מקסימלית ברכיבים קריטיים, כחלק מתוכנית בניין הכוח ״מגן ישראל״ שאושרה בהיקף של 350 מיליארד שקלים לעשור.

מצה״ל נמסר כי צה״ל מצוי בלחימה רב זירתית רציפה למעלה משנתיים ומשיג הישגים חסרי תקדים. בצבא הדגישו כי יכולות הלחימה לא נפגעו וכי לא נגרם סיכון לחיי הלוחמים בשדה הקרב בשל מצאי תחמושת ואמל״ח. עוד נמסר כי צה״ל ממפה ומתעדף את הצורך המבצעי באמל״ח, אך אינו רשאי להתערב בהחלטות הנוגעות לבחירת אמצעי לחימה כחול לבן, וכי האחריות הכוללת בתחום הרכש והייצור מוטלת על משרד הביטחון.