יעקב הרשקוביץ: חברי הכנסת של דגל התורה התכנסו לפני שעה קלה לדיון, בפגישה דנו על מועד הבחירות והעיתוי הפוליטי הנכון ביותר עבור המפלגה. נכון לעכשיו לא התקבלה הכרעה סופית.
מחלות המעי הדלקתיות בישראל מהגבוהות בעולם
בארבע השנים הקרובות: כ-100 אלף חולי מעי דלקתיים כרוניים בארץ, כך מעריכים במשרד הבריאות, שהזהירה כי חסרה כיום הגדרה רשמית למרפאה ייעודית לתחום ואין הכרה בהכשרה המיוחדת הנדרשת
מחלת הקרוהן ומחלת הקוליטיס הכיבית צילום: שאטרסטוק
שכיחות מחלות המעי הדלקתיות בישראל (קרוהן וקוליטיס) היא מהגבוהות בעולם ונמצאת בעלייה מתמדת – כך עולה מדיון בוועדת הבריאות של הכנסת שהתקיים היום (שלישי) ועסק בטיפול במחלות אלה.
לפי יו"ר הוועדה, ח"כ יוני משריקי (ש"ס) "מצופה ליתר פעילות בנושא מצד המשרד, להחליט גם כשאין הסכמות-מלאות לבצע תוכניות שישפרו את המענה לחולים, יוסיפו תקנים לאחיות ולדיאטניות – תוך לוח זמנים מודגר. זהו הדיון הרביעי שהוועדה מקיימת בנושא, וכי לצד חודש המודעות מדובר גם בדיון מעקב אחר הנושאים שעלו בדיון הקודם לפני כתשעה חודשים".
לדבריו, מחלות הקרוהן והקוליטיס הן מציאות יומיומית עבור עשרות אלפי חולים בישראל - ילדים, צעירים, הורים ומשפחות - המתמודדים עם מחלה כרונית המשפיעה על איכות החיים, על הלימודים, על העבודה ועל שגרת החיים הבסיסית ביותר.
משריקי דרש ממשרד הבריאות להבהיר מדוע המלצות הצוות המקצועי שהוקם בנושא טרם פורסמו, ודחק במשרד לפרסם את ההמלצות ולאמץ אותן בהקדם, כדי שהעבודה המקצועית שנעשתה תתורגם לשיפור ממשי במענה לחולים.
משריקי ביקש ממשרד הבריאות לדון בדחיפות יחד עם האיגודים המקצועיים לקביעת הגדרות ואמות מידה להתנהלות הטיפול וניהול מרפאות IBD (תוך מתן דגש על אחות IBD ודיאטנית), ולהציג את המסקנות לוועדה בתוך חודשיים. המשרד נדרש גם לשקול להחרגת תחום ה IBD מהסדרי הבחירה גם אם בהוראת שעה עד לסיום עבודת הצוות, "ולהביא בשורה אמיתית עבור חולי הקרוהן והקוליטיס ובעיקר בפריפריה, ולסיים את עבודת הצוות במהירות וביעילות".
מחלת קרוהן היא מחלת מעי דלקתית כרונית (IBD) הגורמת לדלקת עמוקה בכל חלק ממערכת העיכול, מהפה ועד פי הטבעת. המחלה אינה מדבקת, מאופיינת בתקופות של התלקחות ורגיעה, וכוללת תסמינים כגון שלשולים, כאבי בטן, עייפות וירידה במשקל.
לפי נתונים שהציגו אנשי משרד הבריאות, ד"ר רן שוייד מחטיבת הרפואה וד"ר נעמי פליס-איסקוב מאגף התזונה, על פי הערכות עד שנת 2030 השכיחות למחלה תגיע למעל 1% מהאוכלוסייה, כלומר מעל 100,000 חולים. הערכות בינלאומיות מראות שישראל היא בין המדינות עם השכיחות הגבוהה בעולם של מחלות מעי דלקתיות. ואולם, אבחון מוקדם וטיפול מותאם יכולים לשנות את מהלך המחלה בחלון הזדמנויות צר, וטיפול רפואי יעיל לאורך החיים ושינויי-המחלה הוא קריטי למניעת התדרדרות.
הם הדגישו כי נדרשת הגדרת מרפאת IBD, הכשרות מקצועית, סמכויות קליניות לצוותים רפואיים. בנוסף קיים העדר הגדרה והכרה בהכשרה מקצועית ייעודית לרופאים, אחיות ותזונאיות גסטרו המטפלים ב IBD, העדר אפיון של הצוות הרב מקצועי המינימאלי הנדרש עבור הרכבת "מרפאת IBD".
נציגי המשרד הודו בנגישות נמוכה לחולים המתגוררים במרחק ממרכז רפואי, נטל הטיפול הרפואי על החולים ובני משפחתם גבוה, בשל ריבוי בדיקות וביקורים, ובירוקרטיה משמעותית. בנוסף קיים היעדר הגדרה של מאפיינים קליניים של חולים בסיכון גבוה, אשר דורשים טיפול ומעקב במרכז רפואי, ולא בקהילה, היעדר תשתיות מספקות לרפואה מרחוק, וטכנולוגיות מתקדמות לניהול המחלה.
ד"ר שוויד קרא להכשרה מותאמת וייעודית לצוותים הרפואיים המתבצעת כבר היום ב"כללית", ומקל על החולים בפריפריה. התאמת מטפלים בקהילה תפחית את העומס על המחלקות בבתי החולים.
בתוך כך לרגל יום האחות הודיעה האחות הראשית שלמרכז הרפואי שמיר (אסף הרופא), על האתגרים במערכת הסיעוד — והאנושיות שנשארת גם ברגעים הכי קשים.
מירי אברהם, האחות הראשית ומי שניהלה במהלך תקופת הלחימה מול איראן ומבצע "שאגת הארי", את כלל מערך האחיות של בית החולים בזמן חירום, לצד ההתמודדות היומיומית עם טיפול במאות מטופלים מתריעה מפני המחסור בכוח אדם, השחיקה והקושי הגובר לגייס ולשמר אחים ואחיות במערכת הבריאות — אתגרים שהחריפו מאז הקורונה ושנות המלחמה האחרונות.
לצד ניהול מערך האחיות בבית חולים גדול בתקופות חירום, היא מדברת גם על הצד האנושי של המקצוע ועל תחושת השליחות שמלווה אותה מאז ילדותה, לאחר שאיבדה את אביה בתאונת דרכים. "גם בשגרה וגם בחירום, עבור כל מטופל שמגיע לבית החולים — זו הדרמה הכי גדולה בחיים שלו, ואנחנו שם איתו ובשבילו", היא אומרת.
