יעקב הרשקוביץ: חברי הכנסת של דגל התורה התכנסו לפני שעה קלה לדיון, בפגישה דנו על מועד הבחירות והעיתוי הפוליטי הנכון ביותר עבור המפלגה. נכון לעכשיו לא התקבלה הכרעה סופית.
העליון נגד קרעי: מבטל את פיטוריה של יו"ר ועדת האיתור למועצת התאגיד
בג"ץ ביטל את החלטת שר התקשורת שלמה קרעי להדיח את השופטת בדימוס נחמה מוניץ מראשות ועדת האיתור לתאגיד השידור, וקבע כי ההחלטה התקבלה בחוסר סמכות. השופטים הורו לקדם במהירות את מינוי כלל חברי מועצת התאגיד, לאחר שהמועצה משותקת מאז סוף 2024
השר שלמה קרעי צילום: פלאש 90
בית המשפט העליון קבע פה אחד כי החלטתו של שר התקשורת מיום 17.9.2025 לפטר את יושבת ראש ועדת האיתור לחברי מועצת תאגיד השידור הישראלי, השופטת בדימוס נחמה מוניץ, התקבלה בחוסר סמכות, ולפיכך ביטל את ההחלטה. עוד נקבע, כי בהינתן קביעה זו, על שר התקשורת לפעול יחד עם כל הנוגעים בדבר על מנת להביא למינויים של כל 12 חברי מועצת התאגיד, ובכלל זאת יושב ראש קבוע למועצה, בהקדם האפשרי ובמהירות הראויה.
עניינן של חמש העתירות בסוגיות שונות הנוגעות להליך מינויים של חברי מועצת תאגיד השידור הישראלי – הגוף המרכזי האחראי על פעילות התאגיד. לפי הוראת סעיף 18 לחוק השידור הציבורי הישראלי, מועצת התאגיד יכולה לפעול רק כאשר רוב מבין 12 חבריה – דהיינו לפחות 7 חברים – מכהנים כדין. בחודש נובמבר 2024 סיימו את כהונתם חמישה מתוך עשרה חברי מועצת התאגיד שכיהנו באותה העת. המשמעות היא כי מאז אותו מועד מועצת התאגיד למעשה משותקת, וכתוצאה מכך, נגרם וממשיך להיגרם נזק משמעותי לתאגיד.
הליך המינוי של חברי מועצת התאגיד מוסדר בחוק השידור הציבורי, ומטרתו היא להבטיח את עצמאותם ומקצועיותם של חברי המועצה. אחד האמצעים המרכזיים שנקבעו במסגרת חוק השידור הציבורי להבטחת היבטים אלה, הוא הקמתה של ועדת איתור עצמאית ומקצועית, שתפקידה להמליץ לשר התקשורת על 12 המועמדים לכהונה במועצת התאגיד. ביום 19.3.2022 סיים את תפקידו יושב ראש ועדת האיתור, ושני המחליפים שמונו לו התפטרו בהמשך מתפקידם. בעקבות זאת, ביום 6.3.2025 מינה שר התקשורת, חבר הכנסת ד"ר שלמה קרעי, את השופטת בדימוס נחמה מוניץ לתפקיד זה. לאחר מספר חודשים בהם כיהנה בתפקיד, ובטרם מונו חברי מועצה נוספים, ביום 17.9.2025 הורה שר התקשורת על העברתה מכהונה מהטעם שהיא "אינה ממלאת את תפקידה כראוי".
להחלטה זו הציג שר התקשורת שלושה נימוקים: ביטול עצמאות שיקול דעתה לנוכח לחצים שהופעלו עליה מצד נציגי הייעוץ המשפטי למשרד התקשורת; פגמים מתחום דיני המכרזים שנפלו בהליך איתור עליו היא הייתה אחראית; והתייעצותה עם גורם חיצוני זר במסגרת אותו הליך איתור.
בית המשפט העליון קבע כי אין בשלושת הנימוקים האמורים כדי לבסס את סמכותו של שר התקשורת להעביר את יושבת ראש ועדת האיתור מכהונתה מהטעם שהיא אינה ממלאת את תפקידה כראוי. נקבע כי מעורבותו של מערך הייעוץ המשפטי בהליך האיתור הייתה נדרשת, וממילא לא הביאה לפגיעה בעצמאות שיקול דעתה של השופטת בדימוס מוניץ. כמו כן, נקבע כי הפגמים בהליך האיתור אליהם התייחס שר התקשורת נבעו מהחלטות שהתקבלו על ידי השופטת בדימוס מוניץ לאחר שניתן להן אישור מטעם הייעוץ המשפטי למשרד התקשורת. בהינתן האמור, נקבע כי לא ניתן לראות במי שפעל על פי העמדה המשפטית שקיבל בנושא משפטי כמי שאיננו ממלא את תפקידו כראוי. לבסוף, נקבע כי לטענת השר לפיה בהליך האיתור היו מעורבים גורמים חיצוניים לא הונחה תשתית עובדתית מספקת. לאור זאת, נקבע כי ההחלטה על העברתה של השופטת בדימוס מוניץ מכהונתה התקבלה בחוסר סמכות, שכן אין כל בסיס לנימוקים בגינם סבר השר כי היא אינה ממלאת את תפקידה כראוי. לפיכך, נפסק כי ההחלטה בטלה.
בנסיבות אלו, הובהר כי אין עוד הצדקה לכך ששר התקשורת נמנע מלקדם את מינויים של חברי מועצת התאגיד שמועמדותם הונחה על שולחנו, וכן כי על כלל הגורמים הנוגעים בדבר לפעול בהקדם האפשרי ובמהירות הראויה על מנת להביא להשלמת מינויים של כל 12 חברי מועצת התאגיד, ובכלל זאת יושב ראש קבוע למועצה.
השופטים גרוסקופף וכנפי-שטייניץ נחלקו ביחס לשאלה אם ועדת האיתור רשאית לפעול בהרכב חסר. בעוד שהשופט גרוסקופף גרס כי הוועדה מוסמכת לפעול גם בהרכב של שני חברים בראי הוראת סעיף 35 לחוק השידור הציבורי, השופטת כנפי-שטייניץ סברה כי ועדת האיתור מוסמכת לפעול בהרכב חסר רק במקרים בהם חסרונו של אחד מחבריה מקורו בליקוי במינוי או ליקוי בהמשך כהונתו של אותו חבר ועדה. הדיון בשאלה זו נערך במבט צופה פני עתיד, שכן שלושת חברי ההרכב הסכימו כי במישור התוצאה אין מקום לבטל את הפעולות שנעשו על ידי ועדת האיתור בעבר.
