יעקב הרשקוביץ: חברי הכנסת של דגל התורה התכנסו לפני שעה קלה לדיון, בפגישה דנו על מועד הבחירות והעיתוי הפוליטי הנכון ביותר עבור המפלגה. נכון לעכשיו לא התקבלה הכרעה סופית.
בגיל 104 ובמיתת נשיקה: פטירתה של הרבנית אסתר חנה רלב"ג ע"ה
בשיבה טובה ובמיתת נשיקה נפטרה בתו של בעל ה'מנחת אהרן' ורעייתו של הגאון רבי חיים יהוסף רלב"ג זצ"ל | סיפור ההצלה המופלא מידי דודה האדמו"ר מסקאליע והברכה לאריכות ימים שהתקיימה במלואה | סיקור ממסע הלוויה וההספדים במנהטן ובירושלים
קברה של הרבנית רלב"ג ע"ה בהר הזיתים צילום: באדיבות המצלם
בעיצומו של יום ל"ג בעומר נסתלקה בגיל 104 במיתת נשיקה הרבנית החשובה מרת אסתר חנה רלב"ג ע"ה, בביתה בניו יורק.
הרבנית רלב"ג ע"ה נולדה בווינה, בכ"ו באלול תרפ"א לאביה, הגאון רבי אהרן יהודה אראק זצ"ל, שימש אז כרב בווינה, וקודם לכן מילא ברבנות את מקום דודו ורבו המובהק, פוסק הדור הגאון רבי מאיר אריק זצ"ל, כרב ביאזלוביץ. אמה של הנפטרת, הרבנית מיטא שרה אראק ע"ה, הייתה בתו של האדמו"ר הראשון מסקאליע, הרה"צ המקובל רבי ברוך פנחס רבינוביץ זצ"ל, שהיה בנו של האדמו"ר רבי אליעזר חיים מיאמפולה, נכדו של רבי מיכל מזלוטשוב, נינו של הרב רבי ברוך ממעז'יבוז' וצאצא של הבעש"ט וצדיקים רבים אחרים.
במלחמת העולם הראשונה ברח רבי ברוך פנחס מסקאליע שבגליציה לעיר הבירה ווינה. רבים אחרים בתקופה זו מצאו שם את מקלטם, ולאחר המלחמה נשארו שם עם חציריהם. רבי ברוך פנחס היה ידוע כצדיק ומקובל עד לפטירתו הטרגית בגיל 45. הוא נקבר בווינה ליד גאון הדור רבי יוסף אנגל זצ"ל, שנפטר אף הוא בווינה באותה שנה, שנת תר"פ (1920). לאחר פטירתו, בנו האדמו"ר רבי דוד יצחק אייזיק זצ"ל מילא את מקומו כאדמו"ר מסקאליע, ובסופו של דבר עבר לפני מלחמת העולם השנייה לוויליאמסבורג שבברוקלין.
ביום החופה של רבי אהרן יהודה עם הרבנית מיטא שרה בווינה, בי"ד בשבט תרע"ט, ניגש האדמו"ר רבי ברוך פנחס למיועד להיות חתנו עם בקשה בפיו: הוא ביקש להוסיף את השם "אברהם" לשמו. הוא הסביר שבזכות זה יתברכו בנישואיהם במניין שנים של אריכות ימים, ויזכו לאריכות ימים כבנישואי אברהם אבינו ושרה אמנו. לאחר נישואיו נתמנה הגאון רבי (אברהם) אהרן יהודה אראק להנהיג את אחת הקהילות ובתי המדרש המובילים בווינה, שם הרביץ תורה ועבודה במשך כמעט עשרים שנה.
בשנת תרצ"ח, בדרך ניסית מעל הטבע, ברח הרב אראק מווינה בעקבות גיסו האדמו"ר מסקאליע לארצות הברית. שם הנהיג כמה קהילות חשובות, תחילה בברונקס ולאחר מכן בקווינס, והיה גם אחד ממנהיגי אגודת הרבנים של אותם הימים. ספרו "מנחת אהרן" מלא בגאונות וחריפות, כפי שהעידו בהסכמותיהם מרן פוסק הדור הגאון רבי משה פיינשטיין זצ"ל והגאון מטשעבין זצ"ל. הרב אהרן יהודה אראק נפטר בגיל מופלג בשנת תש"ן בגיל 96, בדיוק באותו יום שבו נוסף לו השם "אברהם" ביום חופתו, י"ד בשבט, 71 שנה קודם לכן. בכך נתקיימו נישואין של אריכות ימים בין הרב אראק והרבנית מיטא שרה, שנפטרה כמה שנים לאחר מכן בשנת תשנ"ד.
בתם, הרבנית אסתר חנה ע"ה, נישאה לאחד מגדולי הרבנים, הגאון רבי חיים יהוסף רלב"ג זצ"ל, דור שישי לילידי ירושלים, שהנהיג והנחיל כשרות באמריקה למעלה מ-70 שנה, עד לפטירתו בשנת תשע"א. נישואיהם חיברו את עולמות הבעל שם טוב, סקאליע, רופשיץ ויאמפולה, עם עולמה של "בית הרב" – רבי ליבל'ה קובנר, שקלוב, בריסק, וולוז'ין, תלמידי הגר"א, היישוב הירושלמי הישן ומרן רבי יהושע ליב דיסקין זצ"ל. חייה של הרבנית היו חוט ארוך של צדקה מתמדת ואמונה פשוטה. היא תמיד הרעיפה ברכות ואיחולים לאחרים, ומעל הכל בלטה בעין טובה עצומה, שתמיד התבטאה בשמחתה בהצלחות של אחרים. היא הייתה צלולה וחדה בדעתה עד יומה האחרון עלי אדמות.
הגה"צ רבי משה מאיר לדרמן, האדמו"ר מיאזלוביץ ובן אחותה של הנפטרת, סיפר כי דודתו הייתה בקשר מיוחד עם האדמו"ר הקודם מסקאליע, שהיה אחיה של אמה. הם היו מכנים זה את זה "די הייליגער ברידער" (האח הקדוש) ו"די הייליגער שוועסטער" (האחות הקדושה). הרב לדרמן סיפר עובדה שראה במו עיניו: בהיותו בחור, בא עם אמו לבקר את זקנו הרב אראק בקווינס. בעודם שם, צלצל הטלפון. אמו, הרבנית פרידא לדרמן, ענתה. על הקו היה האדמו"ר מסקאליע מוויליאמסבורג, שביקש לדבר בדחיפות עם "חנה'לה". היא הופתעה שהאדמו"ר ידע שהיא הגיעה באותו יום לבקר את הוריה. הרבנית הודיעה לאחותה שהאדמו"ר רוצה לשוחח איתה, והנפטרת ענתה שהיא תיכף תגיע. אך האדמו"ר התעקש: "תגידי לה לבוא לטלפון מיד". היא הגיעה מיד, ובדיוק כשיצאה מהחדר, התקרה שלו קרסה. האדמו"ר, שהיה ידוע כבעל רוח הקודש, הציל את חייה.
הלוויה התקיימה תחילה בארצות הברית, במנהטן, בקהילתו של בעלה הרב זצ"ל. בין המספידים שם הספיד האדמו"ר מסקאליע, הרה"צ רבי רפאל גולדשטיין, וציין כי כנראה ברכתו של הסבא האדמו"ר רבי ברוך פנחס לאריכות ימים התפשטה גם לדור הבא.
הארון הובא לארץ הקודש בליווי בנה ונכדיה, ושם התקיימה לוויה נוספת. ההספדים בין שני המקומות נמסרו על ידי בנה, הגאון רבי אריה רלב"ג, ראש בית דין אגודת הרבנים; הגאון רבי דוד כהן, ראש ישיבת חברון וחבר מועצת גדולי התורה; האדמו"ר מסקאליע, הרה"צ רבי רפאל גולדשטיין; הרב הראשי הגאון רבי דוד לאו; חתנה, ר' שלמה קרוננגולד; נכדיה, הרה"ג ר' צבי רלב"ג, הרה"ג ר' אליעזר דן רלב"ג, ר' גבריאל רלב"ג, הרה"ג ר' שלמה שטיין, הרה"ג ר' בנימין וייס, ר' יחיאל פוקס, ר' שילה קרמר, ר' יהודה קרוננגולד, ר' שלום קרוננגולד ור' יהושע קרוננגולד.
במהלך הלוויה בארץ נשא דברים נרגשים הגאון רבי דוד כהן, ראש ישיבת חברון, שאמר: "קשה מאוד לעמוד ולדבר במעמד כזה של אישה גדולה, שהייתה רעייתו של אחד מגדולי הרבנים בניו יורק, שהעמיד את יסודות היהדות והכשרות בארצות הברית. שמענו כבר מבנה הגדול, ידיד נפשי הגאון רבי אריה, שאנחנו קשורים בלב ובנפש. קשה למנות את המעלות הרבות, אך אפשר להגיד דבר אחד: הרבנית זכרונה לברכה לא הייתה רק רעייתו של אדם גדול, אלא הייתה רבנית מצד עצמה, ומעלתה נבעה מגדולתה האישית. היא זו שעמדה מאחורי הקלעים בכל פעולותיו הגדולות של בעלה, והייתה חלק משמעותי במעגל התורה והכשרות שהעמיד בניו יורק. הזכויות האלו הן זכויות עצומות – להעמיד תורה ויהדות לעם ישראל במרכז היהודי הגדול בגולה. כולנו מתפללים עבור ממשיכי דרכה, שהיא תהיה מליצת יושר עבורם ועבור כל המשפחה".
הרב אליעזר דן רלב"ג הזכיר בהספידו את דברי הספורנו בפרשת וארא על אריכות הימים של לוי, שהפכה אותו לדמות ודוגמה לצאצאיו. הוא ציין את הזכות העצומה של הנכדים והנינים שזכו להסתופף בצילה של סבתא מדורות קודמים וליהנות מחכמתה. הרב צבי רלב"ג סיפר כי בצעירותה בווינה, כשהביאה חברים לקבלת ברכה מדודה האדמו"ר מסקאליע וביקשה ברכה לעצמה, אמר לה האדמו"ר: "חנה'לה, איר ביסט אליין א געבענטשטע" – את בעצך מבורכת ואין לך צורך בברכה. אכן, היא זכתה לראות דור חמישי ולהישאר צלולה עד יומה האחרון.
בהסתלקותה נחתמה תקופה, כפי שביטא זאת הגאון רבי דוד לאו כשאמר בלוויה: "אנחנו קוברים את תקופת רבי מאיר אריק זצ"ל".
היא נטמנה בהר הזיתים, בחלקת הפרושים מול מקום המקדש, ליד בעלה והוריה.
תהא נשמתה צרורה בצרור החיים.
