שרון קנובליך: במקביל, תושבים בגליל המערבי מדווחים על כמה יציאות של מיירטים באזור בדקות האחרונות
האם הישראלים משקרים? הסוקרים המובילים חושפים את הסודות
לקראת הבחירות בספטמבר, מומחי הסקרים מסבירים למה התוצאות משתנות ברגע האחרון וכיצד דוגמים חרדים וערבים | האתגרים, המיתוסים והמשחק המכריע על אחוזי ההצבעה
בחירות צילום: שאטרסטוק
סקרים. הם אלו שמניעים את הפוליטיקאים לקבל החלטות גורליות. מקימים ומחסלים מפלגות, יוזמות פוליטיות ואיחודים. לקראת עונת הבחירות המתקרבת ופיזור הכנסת הצפוי בשבוע הבא, שניים מהסוקרים המובילים בישראל עונים על השאלות הגדולות שמאחורי הספרות על המסך.
"כיום, מרבית הסקרים נעשים בשילוב של סקר אינטרנטי וסקר טלפוני. ערבים, למשל, נדגמים בעיקר טלפונית, בעוד חרדים נדגמים גם וגם", מסביר דודי חסיד, סוקר הבית של "ישראל היום" וכאן 11 בראיון לאילי זילברברג ב'ישראל היום'. "יש שיעורי מענה יפים באינטרנט בקרב חלקים גדולים של הציבור החרדי, אך לא כולו - ולכן נדרשת גם דגימה טלפונית".
על השאלה האם הישראלים משקרים בסקרים אומר חסיד: "הישראלים כמעט ואינם משקרים בסקרים מסוג זה, אך בהחלט משנים את דעתם לא מעט - במיוחד במערכת דינמית שבה השינויים משמעותיים. מרבית התזוזות מתרחשות בתוך הגושים, ולא ביניהם".
"יש אחוז קטן מאוד של ‘מטרילים’ בסקרים, והם מתחלקים באופן שווה על פני כל המפה הפוליטית. בניגוד למיתוסים שלפיהם רק מצביעי מפלגות מסוימות מנסים להטעות, הנתונים מראים שמדובר בתופעה שולית שאינה משפיעה על התמונה הכוללת", מוסיף צוריאל שרון, מייסד ובעלים של חברת הסקרים "דיירקט פולס" הסוקרת עבור ערוץ i24NEWS.
על האתגר בדגימה של המגזר החרדי והחברה הערבית אומר שרון: "מדובר בשני אתגרים שונים לחלוטין. בחברה החרדית האתגר הוא בעיקר טכנולוגי, אך לא רק, אנחנו מתמודדים עם זה באמצעות פנייה באמצעים דיגיטליים מגוונים והסתמכות על רמת אמון גבוהה. הציבור החרדי משתף פעולה לא רק בנושאים פוליטיים, אלא גם במחקרים כלכליים וחברתיים, כי הוא מרגיש שאיננו 'מהונדס'".
"בחברה הערבית האתגר נובע בעיקר מחשדנות כלפי המערכת. גם שם אנו פועלים באופן עצמאי, ללא קבלני משנה, ומנגישים את הסקרים לציבור - מה שמאפשר לנו לבנות 'חסינות אמון' ולהגיע לתוצאות מדויקות גם באוכלוסיות סגורות יחסית".
על הטענה שהסקרים אינם מדויקים - למשל בבחירות 2022, שאז לא נחזה ניצחון של 64 מנדטים לגוש הימין אומר חסיד: "יש פער בין מה שקרה מקצועית לבין האופן שבו זה נתפס ציבורית, עד הבחירות התמונה הייתה 60-60, אך סטיות סטטיסטיות קטנות יצרו את הפער בפועל. מבחינה מקצועית נעשתה עבודה טובה, אך הציבור מצפה לדעת מראש מי ינצח - וזה לא קרה".
"בעבר היו מקרים שבהם הימין נדגם בחסר, אך במערכות האחרונות זה לא קורה", מוסיף חסיד. "בנוסף, לעיתים גוש נתניהו מתחזק רק בימים האחרונים שלפני הבחירות. הציבור זוכר את המספרים לאורך רוב התקופה - ולכן נוצרת תחושת חוסר דיוק".
על השאלה מה באמת יכול לשנות את מאזן הגושים טוען חסיד: "הבייס של נתניהו נוטה להצביע בשיעורים נמוכים יחסית. ההחלטה אם לצאת לקלפי היא גורם מכריע, הם לא עוברים צד - פשוט לא מצביעים. עבודת שטח ברגע האחרון יכולה להכריע".
שרון מוסיף: "מפת הגושים בישראל סטטית מאוד. רק 'שוברי שוויון' יכולים להזיז את המחט - למשל מומנטום של הרגע האחרון מצד בני גנץ וכחול לבן, או הקמת מפלגת ימין חדשה שתפנה גם למרכז. בלי זה - נראה תזוזות מינוריות בלבד, כשהכול יוכרע על אחוזי ההצבעה".
כשנשאלים השניים על פערים בין סקרים, הם שומרים על קולגיאליות ואומרים: "ייתכן שמדובר בהבדלים בהערכת מפלגות שקרובות לאחוז החסימה. אנחנו עומדים מאחורי השיטות והתוצאות שלנו", אומר שרון - וחסיד נמנע גם הוא מביקורת על עמיתיו.
על כך שברוב הערוצים האופוזיציה מובילה, ואצלו לא, שרון טוען כי "ההבדל הוא גם בהנחות המוצא, מי שנותן למפלגות החרדיות פחות מ-17-18 מנדטים, למעשה מתעלם מכ-100 אלף מצביעים. בנוסף, יש סוקרים שמשקללים מצביעי ימין מתלבטים לכיוון המרכז-שמאל - בניגוד למגמות היסטוריות".
בהתייחס לשאלה מה יקרה במידה וסמוטריץ' יעבור את אחוז החסימה אומר חסיד: "מתמטית, המנדטים יורדים מכלל המפלגות, אבל מאחר שמדובר בגוש הימין - אז בחישוב הסופי גוש הימין מתחזק בשני מנדטים במצב כזה - כי הוא מרוויח את 4 המנדטים של סמוטריץ׳ ומפסיד 2 שיתפזרו בין שאר המפלגות בגלל החלוקה החדשה".
לגבי המפלגות הערביות אומר שרון: "נכון לעכשיו אנו בוחנים אותן בנפרד. מנסור עבאס נמצא במצב טוב, ואין לו אינטרס לאיחוד, איחוד עשוי להעלות מעט את אחוזי ההצבעה, אך כרגע הוא נראה רחוק".
שרון מסביר כי שיטת הסקרים השתנתה: "עולם הסקרים עבר טרנספורמציה. בעבר הסתמכו על טלפונים ומפגשים פנים אל פנים, וכיום השוק נשען על פאנלים אינטרנטיים - לעיתים בתגמול, מה שיוצר בעיות מתודולוגיות, אנחנו פועלים דיגיטלית לחלוטין, עם פאנל עצמאי גדול ושילוב דגימות רנדומליות - מה שמאפשר מדגמים גדולים יותר ודיוק גבוה יותר".
"ללא 'שוברי שוויון' - לא צפוי מפץ פוליטי בבחירות הקרובות ", מעריך שרון. "אנחנו צפויים לראות תמונה דומה להיום עם תזוזות מינוריות בלבד בין הגושים, שהמשחק יעמוד כמעט כולו על אחוזי ההצבעה בפועל".
לדבריו, גם הדמוגרפיה משחקת תפקיד: "דור הצעירים של היום - 'דור שבעה באוקטובר' - נוטה להיות מסורתי וימני יותר. לצד זאת, הגידול הטבעי בחברה החרדית והכניסה של בוחרים חדשים מחזקים מגמה זו לאורך זמן. מנגד, יש גם תופעת ירידה מהארץ, שלרוב מאפיינת את מחנה המרכז-שמאל. בסיכום הכולל - הדמוגרפיה הישראלית נעה ימינה".
