דיווח בעזה: שני נהגי משאיות סיוע הומניטרי נורו למוות באזור מוואסי ברפיח
קרעי בתלונה לנציב: בג"ץ מנע ממני ייצוג וקיבל נגדי החלטה בהעדרי
שר התקשורת שלמה קרעי הגיש תלונה לנציב תלונות הציבור על שופטים נגד שופטי בג"ץ, לאחר שהקפיאו את הרחבת שידורי הרדיו האזורי. קרעי טען כי בית המשפט פגע בזכות הטיעון שלו ופעל נגד החלטתו אף שלא היה צד להליך
שר התקשורת שלמה קרעי הגיש תלונה לנציב תלונות הציבור על שופטים, השופט בדימוס אשר קולה, נגד שופטי בית המשפט העליון, בעקבות החלטתם לעצור את הרחבת שידורי תחנות הרדיו האזוריות לתדרים ארציים, ובהן התחנות החרדיות "קול חי" ו"קול ברמה".
התלונה עוסקת בהחלטת בג"ץ מיום 15 במאי 2026 במסגרת העתירה נגד הרחבת שידורי הרדיו האזורי. לטענת קרעי, בית המשפט הוציא צו שמקפיא בפועל את החלטתו, אף שהוא כלל לא צורף כמשיב להליך.
"בית המשפט עצמו מנע מהשר להיות צד להליך, חסם את כניסתו לאולם בית המשפט ומנע ממנו ייצוג, ואז הוציא צו שמקפיא את הנחיות השר, בלי עתירה נגד החלטת השר, בלי לאפשר לשר להצטרף כמשיב לעתירה, בלי נימוק ובלי זכות טיעון בסיסית", טען קרעי. לדבריו, מדובר ב"פגיעה יסודית בזכות הטיעון, בכללי הצדק הטבעי, בסדרי הדיון הבסיסיים ובאמון הציבור בבית המשפט".
בתלונה שהגיש פירט קרעי כי העתירה המקורית עסקה בהחלטת מועצת הרשות השנייה וועדת התדרים להרחיב רישיון רדיו אזורי. לדבריו, הוא ביקש להצטרף להליך כ"משיב" מאחר שלסוגיה יש השלכות ישירות על סמכויות משרד התקשורת ומדיניותו, אך בקשתו נדחתה.
לפי התלונה, ב-3 באפריל 2026 הודיע המשנה ליועצת המשפטית לממשלה, ד"ר גיל לימון, כי העתירה אינה עוסקת בהחלטת שר התקשורת אלא בהחלטות מועצת הרשות השנייה וועדת התדרים - ולכן אין מקום לצרף את השר כמשיב.
בהמשך, כך לפי קרעי, פנה ישירות לבית המשפט וביקש להצטרף להליך, אולם בית המשפט "בחר שלא להתייחס לפניית השר" ואימץ את עמדת הייעוץ המשפטי לממשלה.
קרעי הוסיף כי לאחר מכן, במסלול נפרד לחלוטין, הוא (השר) קיבל ב-11 במאי 2026 החלטה עצמאית בדבר הרחבת הרישיון מכוח סעיף 13א לחוק התקשורת. לדבריו, החלטה זו כלל לא הייתה נושא העתירה.
למרות זאת, טוען קרעי, בג"ץ הוציא צו שהקפיא בפועל גם את החלטתו העצמאית, אף שלא נתקפה בעתירה והוא כלל לא היה צד להליך.
בתלונתו הדגיש קרעי כי בית המשפט הוזהר מראש שמדובר בהחלטה חדשה ונפרדת שניתנה מכוח סמכות אחרת. לדבריו, הן בעמדת השר שהועברה לעותרים והן בהודעה שהגישה פרקליטות המדינה ב-11 במאי, הובהר במפורש כי מדובר בהחלטת שר עצמאית ונפרדת.
"בית המשפט לא נקלע לטעות מחוסר ידיעה", כתב קרעי. "הדברים הונחו בפניו בצורה ברורה, מפורשת ומנומקת. למרות זאת, בית המשפט בחר להתעלם מן ההתרעה".
עוד טען כי מדובר ב"כשל דיוני ומהותי חריג בחומרתו", משום שלדבריו לא ניתן להוציא צו נגד החלטת שר במסגרת הליך שבו השר אינו צד והחלטתו כלל לא נתקפה.
"המצב שנוצר בלתי מתקבל על הדעת", כתב. "תחילה נאמר לשר כי ההליך אינו עוסק בו ולכן אין לצרפו; לאחר מכן, באותו הליך ממש, ניתן צו שפוגע בהחלטתו".
קרעי הוסיף כי אם העותרים ביקשו לתקוף את החלטתו מ-11 במאי, היה עליהם להגיש עתירה נפרדת נגדו ונגד החלטתו, ולא לנסות לקבל סעד "בדרך עוקפת".
בנוסף הלין השר על כך שהחלטת בג"ץ ניתנה, לדבריו, ללא הנמקה. "בית המשפט העליון מחיל דרך קבע על רשויות מנהליות חובת הנמקה, חובת שמיעה ואיסור חריגה מסמכות", כתב, "אך כאשר בג"ץ עצמו מקבל החלטה מרחיקת לכת - הדבר נעשה ללא אותם כללים בסיסיים".
לדבריו, ההתנהלות פוגעת באמון הציבור בבית המשפט ויוצרת תחושה של "הליך שאינו שוויוני ואינו הוגן".
בסיום התלונה ביקש קרעי מנציב תלונות הציבור על שופטים לבחון, בין היתר, כיצד ניתן צו בעל השלכה ישירה על החלטת שר שאינו צד להליך, כיצד נדחתה בקשתו להצטרף לעתירה בטענה שההליך אינו עוסק בו - ובכל זאת הוקפאה החלטתו, והאם התנהלות זו אינה פוגעת באמון הציבור בבית המשפט.
