יעל יפה: ראש הממשלה נתניהו וראש המוסד המיועד רומן גופמן הגיבו להחלטת בג"ץ על חוות הדעת המייעצת של ועדת גרוניס. היועצת המשפטית שוב לא הגישה בזמן את הארכה. גופמן טען ש"יש לדחות את העתירות, מכיוון וסימן השאלה הבודד שעמד בפני ביהמ"ש קיבל מענה הולם והפך לסימן קריאה מובהק"
המדינה שמרוויחה חצי מיליארד דולר בכל שעה מבינה מלאכותית
למרות המאבק הכלכלי מול ארצות הברית, סין נהנית מזינוק ביצוא שבבים, שרתים ורכיבי מחשוב לתעשיית הבינה המלאכותית
אילוסטרציה צילום: freepik
בזמן שארצות הברית וסין ממשיכות לדבר על צמצום התלות הכלכלית ביניהן, מהפכת הבינה המלאכותית מציגה תמונה מורכבת בהרבה. הביקוש העולמי לשבבים, שרתים, מחשבים ורכיבי עיבוד נתונים הפך את סין לאחת הנהנות המרכזיות מגל ההשקעות האדיר של חברות הטכנולוגיה האמריקניות.
לפי נתוני בלומברג שפורסמו בynet, סין רשמה באפריל הכנסות של כ 359 מיליארד דולר מיצוא. מדובר בקצב עצום שמייצג כמעט 500 מיליון דולר בכל שעה, וממחיש עד כמה שרשרת האספקה העולמית של תחום הבינה המלאכותית עדיין נשענת על התעשייה הסינית.
הזינוק הזה מגיע בזמן שחברות הטכנולוגיה הגדולות בארצות הברית מגדילות באופן דרמטי את ההשקעות בתשתיות בינה מלאכותית. מטא, אלפבית, אמזון ומיקרוסופט מתכננות יחד השקעות של יותר מ 700 מיליארד דולר השנה בתשתיות מחשוב, מרכזי נתונים ושבבים.
למרות הסנקציות, מגבלות היצוא והמתיחות הגיאופוליטית, חלק ניכר מהציוד שעליו נשענת מהפכת הבינה המלאכותית עדיין מיוצר בסין או עובר דרך שרשרת האספקה הסינית. הנתונים שפורסמו במדינה מצביעים על זינוק של 100% ביצוא השבבים לעומת השנה שעברה, לצד עלייה של 47% במכירות ציוד מחשוב, שרתים ורכיבי עיבוד נתונים.
במקביל, גם היבוא הסיני של מוצרים טכנולוגיים מתקדמים עלה ב 42%, כחלק מהמאמץ של בייג׳ינג להאיץ את פיתוח יכולות הייצור העצמאיות שלה בתחום שבבי הבינה המלאכותית. המטרה הסינית ברורה: לצמצם תלות בטכנולוגיה אמריקנית ולהפוך לשחקנית עצמאית וחזקה יותר במרוץ העולמי.
מאחורי המספרים מסתתר שינוי אסטרטגי עמוק. במשך שנים ניסו מדינות המערב להאט את קצב ההתקדמות הטכנולוגית של סין באמצעות הגבלות על יצוא שבבים מתקדמים וציוד ייצור. בפועל, מרוץ הבינה המלאכותית יצר מצב שבו ככל שחברות אמריקניות משקיעות יותר בתחום, כך יותר כסף זורם גם לשרשרת האספקה האסייתית, ובתוכה לסין.
הדבר בולט במיוחד בתחום השבבים הוותיקים יותר. סין עדיין מתקשה לייצר את השבבים המתקדמים ביותר של אנבידיה או איי אם די, אך היא הפכה לשחקנית מרכזית בייצור שבבים בסיסיים יותר, שנמצאים במגוון רחב של מוצרים, מרכבים ועד שרתים תעשייתיים.
לפי מורגן סטנלי, שיעור העצמאות של סין בתחום שבבי הבינה המלאכותית עלה מכ 10% לפני 5 שנים לכ 41% כיום. בבנק מעריכים כי הנתון עשוי להגיע ל 86% עד סוף העשור, אם קצב ההשקעות והפיתוח יימשך.
גם מדינות נוספות באסיה נהנות מהביקוש האדיר. טאיוואן, דרום קוריאה ויפן רושמות זינוק ביצוא שבבים, זיכרונות ורכיבי מחשוב, כאשר חברות כמו טי אס אם סי, סמסונג ואס קיי הייניקס מתקשות לעמוד בקצב ההזמנות. התוצאה היא מחסור עולמי בשבבים, שרתים ורכיבי זיכרון, שעשוי להוביל לעליות מחירים ולרווחי שיא עבור יצרניות החומרה.
עם זאת, לא כל הכלכלה הסינית נהנית מהגל החדש. מלחמת איראן והזינוק במחירי האנרגיה מכבידים על התעשייה המסורתית במדינה. מחירי הנפט והגז הגבוהים פוגעים במפעלים, ביצואנים ובשרשראות אספקה, במיוחד בענפים עתירי אנרגיה.
לפי נומורה, חלק גדול מהצמיחה ביצוא הסיני מגיע כיום כמעט רק מתחום הבינה המלאכותית והשבבים, בזמן שתעשיות מסורתיות כמו טקסטיל, צעצועים ומוצרים לבית ממשיכות להיחלש. המשמעות היא שהצמיחה הסינית הופכת תלויה יותר ויותר בענפים טכנולוגיים מתקדמים.
