רוכב אופנוע בן 55 נפצע בינוני מפגיעת רכב סמוך למחלף חולון. צוות מד"א העניק לו טיפול בזירה ופינה אותו לבית החולים וולפסון שבעיר כשהוא עם חבלות בראש ובגפיים
הקרע נחשף: עיתונאי ה"ניו יורק טיימס" נגד הטור האנטי-ישראלי
שבוע אחרי פרסום הטור החריף נגד ישראל, הדיווחים על מרד פנימי במערכת העיתון נמשכים: כתבים מטילים ספק באמינות העדויות, תוקפים את מחלקת הדעות - וטוענים לפגיעה קשה במוניטין העיתון | כל הפרטים
בניין ה'ניו יורק טיימס' צילום: Pixabay
הסערה סביב הטור של ניקולס קריסטוף ב"ניו יורק טיימס" ממשיכה להכות גלים גם שבוע לאחר פרסומו - וכעת מתברר כי היא הובילה גם לקרע פנימי חריף בתוך העיתון עצמו, בין מערכת החדשות למחלקת הדעות.
הטור, שכותרתו "השתיקה לנוכח מעשים חמורים נגד פלסטינים", כלל טענות קשות נגד סוהרים וחיילים ישראלים בכל הנוגע ליחס לעצורים פלסטינים. בין היתר הובאו בו עדויות של 14 פלסטינים שטענו להתעללות קשה ואיומים מצד גורמי כליאה.
אלא שכעת מתברר כי בתוך מערכת החדשות של העיתון עצמו יש מי שמטילים ספק באמינות הטענות ובסטנדרטים העיתונאיים של הפרסום.
לפי דיווח באתר Puck, שהודהד גם ב"ניו יורק פוסט", עיתונאים במערכת החדשות הביעו חוסר-אמון משמעותי בנוגע למקורות שעליהם התבסס הטור. לפי הדיווח, כתבים במערכת סבורים כי העדויות שפורסמו לא היו עומדות ברף המקצועי המחמיר הנדרש מהם.
גורם במערכת "הניו יורק טיימס" אמר ל-ynet כי "אנחנו מרגישים שמחלקת הדעות פוגעת באמינות המותג כולו ומורידה את הרמה המקצועית של כולנו פעם אחר פעם". עיתונאי נוסף אמר: "נמאס לי כבר להיות מובך ממחלקת הדעות אצלנו".
לפי הדיווחים, כתבים רבים במערכת החדשות מתוסכלים מהפגיעה במוניטין של העיתון בשל החלטות שמתקבלות במחלקת הדעות, שלטענתם אינה כפופה לאותם סטנדרטים מחמירים הנהוגים במערכת החדשות.
הסערה הגיעה גם לזירה המדינית. ביום חמישי שעבר איימו ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר החוץ גדעון סער להגיש תביעת דיבה נגד העיתון בגין הוצאת לשון הרע נגד מדינת ישראל.
גורמים רשמיים בישראל ובשירות בתי הסוהר הכחישו לחלוטין את הטענות, וראש הממשלה כינה אותן חסרות-בסיס.
מנגד, דוברת ה"טיימס" דניאל רודס טענה כי האיום המשפטי הוא חלק מ"טקטיקה פוליטית מוכרת שנועדה לערער דיווח עצמאי ולהשתיק עיתונות שאינה תואמת נרטיב מסוים".
דובר נוסף של העיתון, צ'רלי שטאדטלנדר, הגן על הפרסום וטען כי העדויות אומתו במידת האפשר מול עדים נוספים, וכן נבדקו מול מחקרים של ארגוני זכויות אדם ועדויות שהוצגו באו"ם.
