יעל יפה: ראש הממשלה נתניהו וראש המוסד המיועד רומן גופמן הגיבו להחלטת בג"ץ על חוות הדעת המייעצת של ועדת גרוניס. היועצת המשפטית שוב לא הגישה בזמן את הארכה. גופמן טען ש"יש לדחות את העתירות, מכיוון וסימן השאלה הבודד שעמד בפני ביהמ"ש קיבל מענה הולם והפך לסימן קריאה מובהק"
אליה וקוץ בה: בינה מלאכותית הפכה לכלי להפצת אנטישמיות ברשת
ארגון סייברוול מצא מאות תכנים אנטישמיים שנוצרו בבינה מלאכותית וצברו עשרות מיליוני צפיות ברשתות החברתיות
דו״ח חדש של ארגון סייברוול שפורסם בוואלה, מצביע על עלייה משמעותית בשימוש בבינה מלאכותית ליצירה ולהפצה של תכנים אנטישמיים ברשתות החברתיות. לפי הארגון, כלים מתקדמים ליצירת תמונות, וידאו ואודיו שימשו במהלך השנה האחרונה ליצירת תכנים בדויים, מסיתים ומטעים, שהגיעו לקהלים רחבים במיוחד.
מאגר הנתונים המאומת של הארגון כולל יותר מ- 300 פריטי תוכן אנטישמי שנוצרו באמצעות בינה מלאכותית. לפי הדו״ח, התכנים הללו צברו יחד יותר מ- 30 מיליון צפיות ולמעלה מ 2.8 מיליון אינטראקציות בפלטפורמות המרכזיות.
המחקר ניתח מאות פוסטים שפורסמו בין ינואר 2025 לפברואר 2026, ומצא שימוש בכלים זמינים ליצירת תוכן חזותי וקולי כדי להפיץ מסרים אנטישמיים בהיקפים גדולים. לפי סייברוול, התכנים שילבו בין נרטיבים מומצאים לבין קטעים המבוססים על אירועי אמת, באופן שהפך אותם למשכנעים יותר וקשים יותר לזיהוי.
חלק ניכר מהתכנים עסק בהכחשת השואה או בהצגתה בצורה לעגנית. לפי הדו״ח, בחלק מהמקרים התכנים כוונו גם לילדים, והאלגוריתמים אף המליצו לאחר הצפייה על תכנים נוספים שעלולים לפגוע בקטינים.
עוד עולה מהנתונים כי 79% מהתכנים שנבדקו הופיעו בפלטפורמות מבוססות וידאו, בהן אינסטגרם, טיקטוק ויוטיוב. הדומיננטיות הייתה בעיקר של סרטונים קצרים, שנוחים להפצה מהירה ולצריכה רחבה בקרב משתמשים צעירים.
הארגון זיהה גם שימוש חוזר בעולמות תוכן של מוזיקה וגיימינג, כולל משחקים ופלטפורמות פופולריות בקרב צעירים, כדי להטמיע מסרים אנטישמיים בצורה עקיפה ולעיתים מוסווית. לפי הדו״ח, השילוב בין פורמטים בידוריים לבין תוכן מסית הופך את האיום למורכב יותר לזיהוי ולאכיפה.
הנתון החמור ביותר בדו״ח מתייחס לתכנים המעודדים אלימות. לפי סייברוול, 33% מהתוכן שנבדק כלל האדרה או קריאה לאלימות נגד יהודים, ותכנים אלה היו אחראים ל 41% מכלל האינטראקציות. עוד נטען כי שיעור התוכן האנטישמי האלים גבוה פי 2 בתכנים שנוצרו באמצעות בינה מלאכותית לעומת תוכן שנוצר באופן ידני.
בכל הנוגע לאכיפה, הדו״ח מצביע על פערים משמעותיים בין הפלטפורמות. טיקטוק הובילה בכמות התוכן שזוהה, עם 36% מכלל הפריטים, אך גם רשמה את שיעור ההסרה הגבוה ביותר, 88%. לעומת זאת, ביוטיוב וברשת איקס נרשמו שיעורי הסרה נמוכים בהרבה, 28% ו 20% בלבד.
בסייברוול קוראים לפלטפורמות החברתיות להשקיע יותר בזיהוי תכנים מזיקים שנוצרים בבינה מלאכותית, לא רק בטקסט אלא גם באודיו, וידאו ושפה מקודדת. לפי הארגון, ללא שיפור משמעותי באכיפה, האלגוריתמים עלולים להמשיך להפיץ תכנים אנטישמיים לקהלים של מיליונים לפני שמישהו מספיק לעצור אותם.
