דיווח: איראן הוציאה להורג שני אנשים בגין אישומים ביטחוניים. על פי סוכנות הידיעות האיראנית תסנים, השניים הואשמו ב"הקמת קבוצה לשיבוש ביטחון המדינה ובחברות בארגון טרור"
הנקמה שלא נגמרת: רשימת החיסול של ישראל מ-7 באוקטובר
כמעט שנתיים אחרי הטבח, ישראל ממשיכה לאתר ולחסל מחבלים שהשתתפו במתקפה על יישובי הדרום. לפי הוול סטריט ג'ורנל, כל שם ברשימה נבדק, מזוהה ומסומן, גם אם מדובר במחבל שנראה רק לרגע בסרטון
הפריצה לישראל צילום: צלמי פלאש 90
ישראל מנהלת מאז טבח 7 באוקטובר אחד ממבצעי החיסול האישיים והטכניים ביותר בתולדות הלחימה המודרנית: רשימה של אלפי מחבלים שהשתתפו במתקפה, נבנית, נבדקת ומתעדכנת, ובזה אחר זה נמחקים ממנה שמותיהם של מי שאותרו וחוסלו.
לפי דיווח נרחב של הוול סטריט ג'ורנל, הרשימה הוקמה לאחר מתקפת חמאס על יישובי הדרום, שבה נרצחו כ-1,200 בני אדם וכ-250 נחטפו לרצועת עזה. מטרת הכוח הישראלי שהוקם לשם כך ברורה: להרוג או ללכוד כל מי שתכנן את הטבח, השתתף בו, או הצטרף אליו בשטח.
אחד הסרטונים הראשונים שנצרבו בזיכרון הישראלי והעולמי היה חטיפתה של נועה ארגמני ממסיבת הנובה. ארגמני נראתה כשהיא נגררת על אופנוע, דחוקה בין שני מחבלים, וזועקת "אל תהרוג אותי". לצדה נראה ישראלי נוסף שנחטף בידי מחבלים מעזה. לאחר שחרורה של ארגמני, כעבור 245 ימים בשבי, אותרו שני גברים שנראו בסרטון לצד החטיפה, וחוסלו בתקיפות אוויריות נפרדות.
על פי הדיווח, אף משתתף בטבח אינו נחשב חסר חשיבות. גם נהג טרקטור שפרץ את גדר הגבול בבוקר 7 באוקטובר זוהה כמעט שנתיים לאחר מכן, אותר וחוסל בתקיפה אווירית בעת שהלך ברחוב.
בישראל נעזרים בשילוב של מודיעין אנושי, יירוטי תקשורת, חקירות עצורים עזתים, ניתוח סרטונים מרשתות חברתיות ותוכנות זיהוי פנים. מחבלים שתיעדו את עצמם בזמן הטבח, פרסמו סרטונים או התקשרו הביתה כדי להתפאר במעשיהם, סיפקו למעשה חלק מחומר הראיות שנגדם.
לפי גורמי ביטחון ישראלים, כוחות הביטחון מסמנים מחבלים כיעד לחיסול גם ללא משפט, אם קיימות לפחות שתי ראיות הקושרות אותם להשתתפות בפשעים שבוצעו במהלך מתקפת 7 באוקטובר. אנשי המודיעין הצבאי והשב"כ עוברים על תיעודים, מצלמות גוף, שיחות וחקירות, ומנסים לבנות תמונת זיהוי מדויקת: מי השתתף, מה עשה, ואיפה הוא נמצא כעת.
החיסולים נמשכו גם לאחר הסכם הפסקת האש בעזה ושחרורם של החטופים האחרונים שנותרו בחיים. בישראל טוענים כי היעדים שמותקפים הם מחבלים המהווים איום, בין אם בשל התקרבות לקו הצהוב, ובין אם בשל תכנון מתקפות חדשות.
מאחורי המהלך עומדת תפיסה ישראלית ברורה: הטבח אינו אירוע שהסתיים בשחרור החטופים או בהפסקת האש. מבחינת מערכת הביטחון, כל מי שהשתתף בו נותר יעד, גם חודשים ארוכים לאחר מכן, גם אם ניסה להיטמע בחזרה בתוך אוכלוסיית עזה.
