ספיר ליפקין: מקור פקיסטני לאל-ג'זירה: מפקד הצבא עדיין בפקיסטן והביקור שלו באיראן תלוי בתוצאות של ביקור שר הפנים. הבכירים האיראנים ביקשו מפקיסטן ארכה כדי להעריך ולבחון את התנאים האמריקניים למשא ומתן. האורניום המעושר הוא נקודת המחלוקת המרכזית
בישראל נערכים לסבב נוסף: "המלחמה מול איראן תהיה ארוכה"
הרמטכ"ל זמיר קיהל שורת דיונים לקראת אפשרות של סבב לחימה נוסף בשיתוף עם ארה"ב | בכיר ביותר במערכת הביטחון: "המינימום האמריקני לא פוגש את המקסימום האיראני. כל שנה או אפילו יותר נצטרך להבטיח שאיום הגרעין והטילים לא יסכן את קיומנו"
הרמטכ״ל, רב-אלוף אייל זמיר בהערכת מצב בבור חיל האוויר, טרם פתיחת מבצע ״שאגת הארי״ צילום: דובר צה"ל
בישראל נערכים לאפשרות של חידוש הלחימה מול איראן, אך הפעם המסר שמבקשים להעביר במערכת הביטחון רחב יותר: גם אם תתבצע תקיפה נוספת, היא לא צפויה לסיים את המערכה. על פי ההערכה בישראל, כל עוד המשטר בטהרן ממשיך לשרוד, איראן תנסה לשקם את יכולות הגרעין והטילים שלה, וישראל תידרש להיערך לסבבי לחימה חוזרים.
הרמטכ"ל אייל זמיר קיים בשבועות האחרונים שורת דיונים ותדרוכים במערכת הביטחון, באמ"ן, באגף המבצעים ובחיל האוויר, לקראת אפשרות של סבב נוסף מול איראן, הפעם בתיאום הדוק יותר עם ארה"ב. במקביל, גורמים ביטחוניים מדגישים כי יש להכין את הציבור למציאות שבה המערכה אינה מסתיימת במכה אחת.
"צריך לעשות תיאום ציפיות עם הציבור", אמר בכיר ביותר במערכת הביטחון בשיחה עם "ידיעות אחרונות". לדבריו, "המלחמה מול איראן היא ארוכה. כל עוד המשטר הזה לא נופל, אנחנו צפויים להיכנס לסבבי לחימה חוזרים, אולי כל שנה ואפילו בתדירות גבוהה יותר, כדי להבטיח שאיום הגרעין והטילים הבליסטיים לא יסכן את קיומה של מדינת ישראל".
במערכת הביטחון מעריכים כי הפערים בין וושינגטון לטהרן נותרו עמוקים מאוד, למרות הדיווחים על מגעים מתקדמים. "מי שמקבל את ההחלטות באיראן הם אנשי משמרות המהפכה, והאינטרסים שלהם לא נפגשים עם הדרישות האמריקניות", אמר הבכיר. "המינימום האמריקני לא פוגש את המקסימום האיראני. לכן, להערכתנו, לטראמפ לא תהיה בסופו של דבר ברירה אלא לצאת לסבב נוסף מול איראן".
נשיא ארה"ב דונלד טראמפ אמר אתמול כי הצדדים נמצאים "בשלבים האחרונים" של השיחות עם איראן, אך הדגיש כי ארה"ב לא תאפשר לטהרן להחזיק בנשק גרעיני. "הם מתחננים לעסקה, נראה מה יקרה. אולי נצטרך להכות בהם חזק יותר, ואולי לא", אמר. בהמשך הוסיף כי ארה"ב תמתין עוד כמה ימים לתשובת איראן, אך "חייבים לקבל את התשובה הנכונה".
ברקע הדברים דווח ב"אל-ערביה" כי נמשכת עבודה לגיבוש הפרטים האחרונים בטיוטת הסכם בין וושינגטון לטהרן. במקביל, סוכנות הידיעות האיראנית תסנים, המקורבת למשטר, דיווחה כי ארה"ב העבירה הצעה חדשה לאיראן. גורם המקורב למשא ומתן אמר כי "איראן לומדת כעת את הטקסט ועדיין לא הגיבה", וכי פקיסטן מנסה לגשר על הפערים, אך המאמצים טרם הבשילו לתוצאה סופית.
גם אם תתבצע תקיפה נוספת, בישראל לא רואים בה מהלך שיסיים את האיום. "מבחינת ישראל זה לא יהיה הסבב האחרון, כל עוד המשטר הזה עומד על הרגליים", אמר הבכיר. לדבריו, ניתן יהיה לפגוע קשות במטרות צבאיות, כלכליות ושלטוניות באיראן, אך כל עוד המשטר שורד, הוא יפעל לשיקום יכולותיו. לכן, לדבריו, ישראל תידרש לשמור על כשירות מודיעינית ומבצעית לחזרה מהירה ללחימה.
אחת מנקודות הדאגה המרכזיות בישראל היא העובדה שסוגיית הטילים הבליסטיים אינה עומדת במוקד המגעים עם איראן. לפי ההערכות בישראל, ערב המלחמה החזיקה איראן ביותר מ-2,000 טילים בליסטיים. לאחר השיגורים שביצעה והתקיפות שספגה, ההערכה היא שנותרה בידה בערך מחצית מהכמות.
עם זאת, בישראל מדגישים כי איראן אינה מסוגלת לשקם בתוך זמן קצר את מלאי הטילים בהיקפים גדולים, בין היתר בשל הפגיעה במשאיות השיגור הכבדות ובמערכי הייצור. במקביל, מאז סיום המערכה האחרונה, פועלים האיראנים לפתוח מחדש את מנהרות הטילים שצה"ל תקף ואטם בתקיפות אוויריות.
"גם אם נניח בתרחיש האופטימי ביותר שסוגיית הגרעין תיפתר, והסבירות לכך נמוכה, איראן תאיץ את מירוץ החימוש שלה בעיקר בתחום הטילים", אמר הבכיר. "יש רף מסוים שלא ניתן לספק לו הגנה אווירית מלאה. לכן לא תהיה לנו ברירה אלא לחזור ולתקוף שוב".
במערכת הביטחון סבורים כי מבצע "שאגת הארי" כבר יצר פגיעה עמוקה במשטר האיראני. התעשיות הצבאיות נפגעו, בכירים שהיו עמודי תווך של המשטר חוסלו, יכולות ייצור הטילים הבליסטיים נפגעו משמעותית, ותחושת החסינות של ההנהגה בטהרן נסדקה.
45 ימים לאחר כניסת הפסקת האש לתוקף, בישראל מעריכים כי ההשלכות הפנימיות של המבצע באיראן עדיין מתבררות. לפי ההערכות, ההנהגה החדשה בטהרן מתקשה להתייצב, והדבר פוגע בשיקום היכולות ובגיבוש מדיניות חדשה. בישראל מצביעים גם על הגבלות האינטרנט הנמשכות במדינה, הנתפסות כניסיון למנוע התארגנות מחאה נגד המשטר.
לצד הלחץ הביטחוני, איראן מתמודדת עם משבר מים חמור שהולך ומעמיק, ובמערכת הביטחון מעריכים כי הוא הופך בהדרגה ממשבר תשתיתי למשבר כלכלי וחברתי רחב. גם המשבר הכלכלי מוסיף להחריף: המטבע האיראני ממשיך להיחלש, ובמדינה נרשמת אינפלציה חריגה במוצרי מזון בסיסיים. בישראל מעריכים כי הפגיעה בגישה למאגרי הנפט והלחץ סביב מצרי הורמוז מעמיקים עוד יותר את המצוקה הכלכלית של המשטר.
למרות הפגיעות הקשות, בישראל מדגישים כי איראן אינה מוותרת על מאמצי השיקום. לאורך הפסקת האש פעלו בכירי המשטר לשקם תשתיות שנפגעו ולחדש את מלאי אמצעי הלחימה, גם במחיר החרפת המצוקה של האזרחים.
בצה"ל מעריכים כי אם תחודש הלחימה, המיקוד יהיה בהעמקת הפגיעה הכלכלית במשטר ובהגברת הלחץ עליו. בין היעדים המרכזיים שסומנו: המשך פגיעה בתשתיות טרור, החרפת הלחץ על חיל הים האיראני ופגיעה במוקדי כוח כלכליים רגישים במיוחד.
במערכת הביטחון מדגישים כי תקופת הפסקת האש נוצלה להכנת "בנק מטרות" איכותי ועמוק יותר. "ברגע שיתקבל האישור", אמר גורם ביטחוני, "צה"ל ערוך לפגוע במשטר האיראני בנקודות הרגישות ביותר שלו, מפגיעה כלכלית ועד סיכול בכירים".
המסקנה בישראל ברורה: התקיפה הבאה, אם תצא לפועל, עשויה להעמיק את הפגיעה באיראן, אך לא לסיים את המערכה. מבחינת מערכת הביטחון, כל עוד המשטר בטהרן ממשיך להתקיים, ישראל תידרש להיערך לעוד סבבים, לעוד תקיפות ולעימות מתמשך שעשוי להימשך שנים.
