יעל יפה: ראש הממשלה נתניהו וראש המוסד המיועד רומן גופמן הגיבו להחלטת בג"ץ על חוות הדעת המייעצת של ועדת גרוניס. היועצת המשפטית שוב לא הגישה בזמן את הארכה. גופמן טען ש"יש לדחות את העתירות, מכיוון וסימן השאלה הבודד שעמד בפני ביהמ"ש קיבל מענה הולם והפך לסימן קריאה מובהק"
היקף הנזקים המצטברים בלבנון נאמד בכ-20 מיליארד דולר - אבטלה עצומה
ההסלמה הביטחונית ממשיכה לפגוע בתיירות, בהשקעות, בתשתיות ובמגזרי המסחר, התחבורה והאנרגיה, תוך העמקת משברי העוני והאבטלה במדינה
הרס בדרום לבנון צילום: Ayal Margolin/Flash90
משרד הבריאות הלבנוני הודיע כי מתחילת המערכה הנוכחית ב-2 במרץ 2026, נהרגו 3,123 בני אדם בתקיפות ישראליות בלבנון ו-9,506 נפצעו.
ממשלת לבנון השיקה, בשיתוף האיחוד האירופי, צרפת ודנמרק, תוכנית סיוע בהיקף של כ-32 מיליון אירו לשנים 2026–2029, המיועדת לשיקום הרשויות המקומיות, חידוש פעילות מוסדות ציבוריים, קידום חקלאות בת-קיימא ויצירת מקומות תעסוקה עבור אוכלוסיות פגיעות.
ראש הממשלה, נואף סלאם, הדגיש כי לבנון זקוקה לא רק לסיוע הומניטרי אלא גם ליציבות מתמשכת, רפורמות ושיקום אמון, בעוד המדינות התורמות קשרו בין המשך הסיוע לבין קידום רפורמות מוסדיות וכלכליות מצד ביירות.
בכירים בממשלת לבנון הזהירו מפני החרפת המשבר הכלכלי והחברתי כתוצאה מהמלחמה המתמשכת: שר האוצר, יאסין ג’אבר, העריך כי כלכלת לבנון צפויה להתכווץ בשבעה עד עשרה אחוזים במהלך השנה, כאשר היקף הנזקים המצטברים נאמד בכ-20 מיליארד דולר. במקביל, שר החקלאות, נזאר האני, ציין כי יותר מ-56 אלף הקטר של אדמות חקלאיות ניזוקו, לצד הפסדי ייצור של למעלה מ-530 מיליון דולר, עקירת אלפי חקלאים ופגיעה קשה בביטחון התזונתי, כאשר ההערכות הן שכ-1.24 מיליון בני אדם יסבלו מחוסר ביטחון תזונתי חמור.
בנוסף, ההסלמה הביטחונית ממשיכה לפגוע בתיירות, בהשקעות, בתשתיות ובמגזרי המסחר, התחבורה והאנרגיה, תוך העמקת משברי העוני והאבטלה במדינה.
מכון עמית למחקר טרור ומודיעין מציין, כי חוסר היציבות הביטחוני פגע במגזר התיירות הלבנוני לקראת עונת הקיץ. דווח כי שיעורי התפוסה במלונות בבירות נעים סביב חמישה עד עשרה אחוזים בלבד, לצד ירידה חדה במספר המבקרים והעדפת יעדים זולים ויציבים יותר כדוגמת תורכיה. עם זאת, צוין כי חלק ממגזר התיירות הצליח לשרוד בשנים האחרונות הודות ל”כלכלת המלחמה והעקירה”, לאחר שמלונות ודירות אירחו עקורים במהלך חודשי הלחימה ומנעו קריסה מוחלטת של חלק מהמוסדות בענף.
דווח על חזרה הדרגתית של תושבים לאלצ’אחיה אלג’נוביה בבירות לאחר חודשי עקירה, אולם בעיקר מתוך אילוצים כלכליים ולא בשל תחושת ביטחון ממשית. נמסר כי בעלי עסקים ותושבים רבים שבו לאזור במטרה לחדש את מקורות הפרנסה ולהחזיר בהדרגה את שגרת החיים, אך במקביל המשיכו לבטא חשש מהסלמה מחודשת ולשמור חלופות מגורים מחוץ לאזור. בנוסף, חלק ממוסדות החינוך טרם שבו לפעילות מלאה ועסקים רבים ממשיכים לפעול בהיקף מצומצם בלבד.
