יעל יפה: ראש הממשלה נתניהו וראש המוסד המיועד רומן גופמן הגיבו להחלטת בג"ץ על חוות הדעת המייעצת של ועדת גרוניס. היועצת המשפטית שוב לא הגישה בזמן את הארכה. גופמן טען ש"יש לדחות את העתירות, מכיוון וסימן השאלה הבודד שעמד בפני ביהמ"ש קיבל מענה הולם והפך לסימן קריאה מובהק"
רוחות מלחמה באירופה: המדינות נערכות לתקיפה רוסית
החשש באירופה מפני עימות ישיר עם רוסיה הולך ומחריף, על רקע הערכות של מומחי ביטחון כי ולדימיר פוטין עשוי לנסות לבחון בקרוב את לכידות נאט"ו באמצעות פעולה צבאית
פוטין בביקור בבסיס צבאי צילום: הקרמלין
החשש באירופה מפני עימות ישיר עם רוסיה הולך ומחריף, על רקע הערכות של מומחי ביטחון כי ולדימיר פוטין עשוי לנסות לבחון בקרוב את לכידות נאט"ו באמצעות פעולה צבאית מוגבלת נגד אחת ממדינות הברית. ברקע עומדים הדשדוש הרוסי באוקראינה, המשבר בין אירופה לממשל טראמפ, והכוונה האמריקנית לצמצם חלק משמעותי מהיכולות שמוקצות להגנת היבשת.
לפי דיווחים ב- Der Spiegel וב Wall Street Journal שפורסמו בחדשות 12, הפנטגון עדכן את בעלות הברית כי ארצות הברית מתכננת להפחית בין שליש למחצית מהיכולות הצבאיות שהיא מייעדת לנאט"ו במקרה של מלחמה. מדובר, בין היתר, במטוסי קרב, מפציצים אסטרטגיים, מטוסי תדלוק, ספינות מלחמה, צוללות, יכולות מודיעין וכלי טיס בלתי מאוישים.
באירופה רואים במהלך הזה שינוי אסטרטגי כבד משקל. במשך עשורים נשענה ההרתעה מול מוסקבה על הנוכחות האמריקנית ועל ההנחה שוושינגטון תעמוד מיד לצד אירופה במקרה של עימות. כעת, גורמי ביטחון ביבשת חוששים כי פוטין עלול לפרש את המסרים מטראמפ ואת צמצום הכוחות כחלון הזדמנויות לבחון את נחישות המערב.
במקביל, רוסיה מגבירה בשבועות האחרונים את הלחץ על מדינות הבלטיות. מוסקבה איימה לפגוע ב״מרכזי קבלת החלטות״ בלטביה, לאחר שטענה כי המדינה מארחת מפעילי כטב״מים אוקראינים. בליטא הופעלו אזעקות בעקבות כלי טיס חשודים שהתקרבו למרחב האווירי שלה מכיוון בלארוס, וברוסיה אף פורסמו כתובות של חברות באירופה שלטענת מוסקווה מסייעות לאוקראינה בייצור כטב״מים.
התרחיש שמדאיג במיוחד את מקבלי ההחלטות באירופה הוא פעולה רוסית מוגבלת נגד מדינה בלטית, אי בים הבלטי או יעד של נאט"ו במרחב הארקטי. מהלך כזה עשוי להעמיד למבחן את סעיף ההגנה ההדדית של הברית, ולבדוק האם מדינות המערב מוכנות להגיב במהירות גם במקרה שאינו נראה בתחילה כמו מלחמה כוללת.
שר ההגנה של שוודיה, פאלי ונסון, הזהיר כי הסביבה הביטחונית באירופה הידרדרה בשנתיים האחרונות, וכי רוסיה מוכנה לקחת סיכונים מבצעיים גדולים יותר. לדבריו, מדובר לא רק בפעולות היברידיות, אלא גם באפשרות לצעדים צבאיים ישירים.
במערב מזהים גם חולשה פוליטית פנימית באירופה. המשבר האנרגטי והזעזועים הכלכליים בעקבות המלחמה מול איראן מחזקים מפלגות ימין קיצוני בחלק ממדינות היבשת, שחלקן קוראות לחידוש רכישת אנרגיה מרוסיה ולהפחתת התמיכה באוקראינה. מבחינת מוסקבה, זו עשויה להיות נקודת לחץ נוספת על האחדות האירופית.
לפי הערכות מודיעין מערביות, רוסיה מאבדת כ- 35,000 חיילים מדי חודש באוקראינה, יותר מקצב הגיוס הסדיר שלה. באירופה מעריכים כי אם הקרמלין יגיע למסקנה שמלחמת ההתשה אינה משרתת אותו עוד, פוטין עשוי לבחור בהרחבת העימות כדי לשנות את מאזן הכוחות וליצור הצדקה לגיוס רחב יותר בתוך רוסיה.
החשש הוא שגיוס כללי לצורך המשך המלחמה באוקראינה בלבד עלול להיתפס ברוסיה כהודאה בכישלון. לעומת זאת, הרחבת העימות מול יעד נוסף עשויה לאפשר לקרמלין להציג לציבור הרוסי איום רחב יותר, ולנסות להצדיק מהלך קשה ולא פופולרי של גיוס נרחב.
גם קאיה קאלאס, שרת החוץ של האיחוד האירופי, הזהירה כי אם רוסיה תיאלץ לבצע גיוס רחב נוסף, הדבר עלול להוביל להסלמה חיצונית מסוכנת. באוקראינה נשמעות הערכות דומות, שלפיהן פוטין עשוי לנסות להרחיב את זירת הלחימה למדינות נוספות, במקום להמשיך באותו מסלול שחיקה.
