מפת הנחשים והארס בישראל: מה עושים כשפוגשים נחש וכיצד פועלים נכון בזמן אמת?

בישראל חיים כ-42 מינים של נחשים, אך הנתון שמפתיע את רוב הציבור הוא שהרוב המוחלט מהם (כ-90%) אינם ארסיים כלל, אינם מסוכנים לאדם, ואף מועילים מאוד לסביבה.

הנחשים משמשים כמדבירים טבעיים של מכרסמים ומזיקים ומסייעים בשמירה על האיזון האקולוגי בשדות ובשטחים הפתוחים. מתוך עשרות המינים, רק 9 מוגדרים כארסיים ומסוכנים לאדם. על פי חוק, כל הנחשים בישראל הם חיות בר מוגנות, והפגיעה בהם אסורה בהחלט.

ברמה העולמית, מגוון הזוחלים בישראל נחשב לעשיר במיוחד ביחס לשטחה. בעוד שבבריטניה, למשל, קיימים רק 3 מיני נחשים, בישראל הקטנה נספרו כ-42 מינים שונים הודות למיקומה הגיאוגרפי הייחודי ומגוון אזורי האקלים שבה.

המינים הנפוצים שאינם ארסיים (ומסייעים לאדם)

הנחשים שאינם ארסיים מהווים את מרבית האוכלוסייה בארץ. הם נרתעים מבני אדם ויעדיפו תמיד לברוח מאשר להתעמת. הנה כמה מהבולטים שבהם המוזכרים במפת התפוצה:

• זעמן מטבעות: נחש נפוץ מאוד בארץ, אינו ארסי כלל. דפוס המטבעות שעל גבו גורם לעיתים לבלבול שגוי בינו לבין הצפע הארסי.
• זעמן שחור: נחש מועיל ומוגן, המוכר ביכולתו לטרוף מכרסמים ואף להרחיק נחשים ארסיים מאזור מחייתו.
• תלום-קשקשים מצוי: נחש נפוץ, תת-ארסי (הארס שלו אינו יעיל ואינו מסוכן לבני אדם).
• ארבע-קו מזרחי / ארבע-קו מרחבי: נחש מוגן ומועיל המצוי בעיקר בחלק הצפוני והמזרחי של המפה.
• נחש חולות (חולת קטן / מועיל ומגן): מינים המותאמים לסביבה חולית.
• עין-חתול חברבר: נחש תת-ארסי שאינו מסוכן לאדם.

מפת הנחשים בישראל | ישראל סופר / ג'ימיני גוגל

מדריך זיהוי: 9 הנחשים הארסיים של ישראל

חלוקת הנחשים הארסיים בישראל קשורה ישירות לאזורי האקלים והקרקע. להלן הפירוט המלא של תשעת המינים הארסיים, מאפייניהם ואזורי פעילותם:

1. צפע מצוי (Daboia palaestinae)

• אזור תפוצה: נפוץ בכל רחבי הארץ (בעיקר באזור הים-תיכוני, המרכז והצפון).
• בית גידול: מגוון בתי גידול, כולל קרבה ליישובי אדם.
• זמן פעילות: פעיל בעיקר באביב ובסתיו.

2. צפע החרמון (Montivipera bornmuelleri)

• אזור תפוצה: חרמון והגליל העליון (מין נדיר וייחודי לאזור זה).
• בית גידול: אזורים סלעיים וקרירים.
• זמן פעילות: פעיל בעיקר באביב ובסתיו.

3. אפעה מגוון (Echis coloratus)

• אזור תפוצה: מדבריות וחולות (אזור המזרח, בקעת הירדן והדרום).
• בית גידול: אזורים פתוחים ויבשים.
• זמן פעילות: פעיל בעיקר בקיץ.

9 הנחשים הארסיים בישראל | ישראל סוםר - חיות וטבע

4. שרף עין גדי (Atractaspis engaddensis)

• אזור תפוצה: בקעת ים המלח והערבה.
• בית גידול: קרקעות רכות וחוליות.
• זמן פעילות: פעיל בלילה.

5. פתן שחור (Walterinnesia aegyptia)

• אזור תפוצה: צפון הנגב ומדבר יהודה.
• בית גידול: סדקים ומאורות.
• זמן פעילות: פעיל בלילה.

6. שפיפון הנגב (Pseudocerastes fieldi)

• אזור תפוצה: הנגב הצפוני והמרכזי.
• בית גידול: מישורי חצי וסלע.
• זמן פעילות: פעיל בעיקר בקיץ.

7. עכן גדול (Cerastes gasperettii)

• אזור תפוצה: הנגב המדברי.
• בית גידול: מישורי חצי וסלע.
• זמן פעילות: פעיל בעיקר בקיץ.

8. עכן קטן (Cerastes vipera)

• אזור תפוצה: הנגב המדברי.
• בית גידול: קרקעות חוליות (דיונות).
• זמן פעילות: פעיל בעיקר בקיץ.

9. עכן חרטומים (Cerastes cerastes)

• אזור תפוצה: ערבה והנגב הדרומי.
• בית גידול: דיונות וחולות.
• זמן פעילות: פעיל בעיקר בקיץ.

חמישה כללי זהב להתנהגות נכונה בשטח

כדי להבטיח דו-קיום בטוח ולמנוע פגיעות, מומלץ לאמץ את חמשת הטיפים הבאים:

1. שומרים מרחק מהנחשים: אין לנסות לגעת, להתקרב או להטריד זוחלים בטבע.
2. מטיילים עם נעליים סגורות: בעת הליכה בשטחים פתוחים, בשדות או במסלולי טיול, יש להקפיד על נעילת נעליים גבוהות וסגורות.
3. שימוש בפנס בלילה: נחשים רבים פעילים בשעות החשיכה; הליכה עם פנס מאירה את הדרך ומונעת דריכה מקרית.
4. לא מתגרים בנחשים: רוב מקרי הנשיכה מתרחשים כאשר בני אדם מנסים ללכוד, להרוג או להציק לנחש.
5. במקרה של נשיכה – מחייגים 101: יש להרגיע את הנפגע, לקבע את האיבר הנשוך, לנסות לצלם את הנחש מרחוק (בשום אופן לא לנסות ללכוד אותו) ולפנות מיד לעזרה רפואית.

המידע והנתונים מבוססים על חומרי ההסברה של "ישראל סופר - מגדיר הנחשים הארסיים ותפוצתם"