באיראן מדווחים: מערכות ההגנ"א שלנו הפילו כטב"ם אמריקני מסוג M-9 באזור בושהר
הקיץ שיטלטל את הוואנה? ממשל טראמפ נערך לקריסת קובה
באקסיוס דווח כי וושינגטון מהדקת את הלחץ על המשטר הקומוניסטי, ונערכת לכאוס אפשרי אם המחאה והמשבר הכלכלי יחריפו
מבט על הוואנה, קובה. בוושינגטון מעריכים שהמשבר הכלכלי עלול לערער את יציבות המשטר צילום: Moshe Shai/FLASH90
ממשל טראמפ נערך לאפשרות של קריסת המשטר הקומוניסטי בקובה כבר בקיץ הקרוב, על רקע המשבר הכלכלי החריף באי, המחסור בדלק ובמזון, הפסקות החשמל והמחאה הגוברת נגד שלטונו של מיגל דיאז-קאנל. כך דווח באקסיוס מפי בכירים אמריקנים.
לפי הדיווח, הממשל האמריקני אינו מסתפק במעקב אחר ההתפתחויות בהוואנה, אלא מקיים היערכות מעשית לתרחיש שבו האי גולש לכאוס. בין היתר נערך תרגיל שולחני רב-סוכנותי בפיקוד הדרום של ארה"ב, שבחן תרחישי תגובה צבאיים במקרה של אי-שקט נרחב, דיכוי אלים או קריסה פנימית.
עם זאת, לפי הגורמים שצוטטו בדיווח, הנשיא טראמפ לא אישר פלישה לקובה, ואינו מעוניין בשלב זה במבצע צבאי רחב. אחד מיועציו אף הזהיר כי נוכחות צבאית אמריקנית ממושכת באי עלולה להפוך ל"ביצה טובענית". גורם אחר אמר כי טראמפ מעדיף מעבר שלטוני שקט, אך הממשל רוצה להיות ערוך אם המשטר יקרוס או אם יפעיל דיכוי חריף נגד אזרחים.
הקו שמובילה וושינגטון מתואר באקסיוס כמדיניות של לחץ מדורג: סנקציות, בידוד כלכלי, פגיעה במוקדי הכוח של המשטר, והמתנה לתגובת הוואנה. בכיר בממשל הגדיר את הגישה כ"אקסלרציוניזם", כלומר האצה מכוונת של תהליכי קריסה, אך הדגיש כי הממשל אינו מבקש להפיל את המשטר באופן מיידי, אלא לפעול בשלבים.
מוקד הלחץ המרכזי הוא GAESA, הקונגלומרט הצבאי-כלכלי של קובה, השולט בחלקים מרכזיים מהכלכלה המקומית ונחשב לאחד ממוקדי הכוח החשובים של המשטר. לפי הדיווח, צו נשיאותי שעליו חתם טראמפ ב-1 במאי הטיל סנקציות משניות על חברות שעושות עסקים עם הגוף הזה. בעקבות הצעד, חברות ספנות וכרייה כבר השעו פעילות בקובה, ובוושינגטון מעריכים כי גם בנקים וחברות מלונאות במדינות כמו ספרד, פנמה ומקסיקו ייסוגו מהאי.
מי שמוביל את הקו התקיף הוא מזכיר המדינה מרקו רוביו, בן למשפחה קובנית-אמריקנית, שמזה שנים מזוהה עם עמדה נוקשה נגד המשטר בהוואנה. רוביו הפך את המאבק ב-GAESA לאחד ממוקדי המדיניות האמריקנית, ובימים האחרונים אמר כי הסיכוי להסדר מדיני עם המשטר הקובני "אינו גבוה", אף שוושינגטון מעדיפה פתרון דיפלומטי.
ההשוואה המתבקשת היא לוונצואלה, אך באקסיוס מציינים כי במקרה הקובני התמונה מורכבת יותר. לממשל טראמפ אין בשלב זה דמות מוסכמת שתוכל להוביל ממשלת מעבר בהוואנה, והמערכת הקובנית אינה נשענת עוד על שליט יחיד כפי שהיה בימי פידל וראול קסטרו. המשמעות היא שגם אם דיאז-קאנל ייחלש או יודח, לא ברור מי יוכל לתפוס את מקומו ומה יהיה מבנה השלטון ביום שאחרי.
לצד הלחץ, וושינגטון מציעה גם סיוע הומניטרי. לפי הדיווח, ארה"ב הודיעה החודש על סיוע בסך 100 מיליון דולר לקובה, אך בתנאי שהכסף לא יעבור דרך הממשלה, אלא באמצעות הכנסייה הקתולית וארגוני סיוע. בכיר אמריקני אמר כי אם מטרת הממשל הייתה רק להאיץ את הקריסה, הוא לא היה שולח סיוע כזה.
המשטר הקובני, מצדו, מאשים את ארה"ב בהחרפת המשבר ובניסיון להכין את דעת הקהל להתערבות צבאית. שר החוץ הקובני ברונו רודריגס טען כי רוביו מסית לתוקפנות צבאית, ודחה את הטענות כאילו קובה מהווה איום ביטחוני על ארה"ב.
בוושינגטון רואים בקיץ הקרוב מבחן מכריע. החום, הפסקות החשמל, המחסור בדלק והקושי לשמור מזון בקירור עלולים להוציא יותר קובנים לרחובות, בשעה שהמשטר מצוי תחת לחץ כלכלי חסר תקדים. גורם אמריקני סיכם את הגישה במשפט אחד: "לנו יש זמן. למשטר אין".
