אלי הירשמן: יו"ר סיעת יהדות התורה, חה"כ אורי מקלב תקף את המהלך: "חוק העדפה מתקנת שהעביר ח״כ הרב גפני הוא תיקון אי שוויון, וביטולו מהווה מהלך דורסני ופוגעני כנגד הציבור החרדי. אישור זה מהווה הוכחה נוספת המשקפת עד כמה לא הייתה כוונתם אמיתית להעביר חוק גיוס ולצערנו שותפות חד צדדית"
בהצהרות הרשמיות של האיחוד האירופי: זו המדינה היחידה שזוכה ליחס שלילי יותר מישראל
החרפה דרמטית בטון ההצהרות הרשמיות וההודעות לתקשורת של האיחוד האירופי כלפי ישראל אחרי ה- 7 באוקטובר. קטאר זוכה ליחס אירופי אוהד במיוחד, טורקיה ליחס ניטרלי
בניין האיחוד האירופי צילום: Pixabay
ניתוח של עשרות אלפי הודעות לתקשורת והצהרות רשמיות של מוסדות האיחוד האירופי לאורך כמעט עשור מגלה: שיעור ההצהרות השליליות העוסקות בישראל זינק בכמעט 60% מאז מתקפת הטרור של חמאס; יותר ממחצית מההודעות וההצהרות האירופיות כוללות התייחסות לפתרון שתי המדינות.
מחקר חדש שלJPPI (המכון למדיניות העם היהודי) שבחן עשרות אלפי הצהרות רשמיות של האיחוד האירופי ומוסדותיו בין השנים 2017–2026, מוכיח באמצעות נתונים שינוי חד וברור לרעה ברטוריקה של האיחוד כלפי ישראל מאז מתקפת ה-7 באוקטובר והמלחמה בעזה.
המחקר, שהתבסס על ניתוח ממוחשב של למעלה מ־24 אלף הודעות לתקשורת והצהרות רשמיות של שירות החוץ האירופי EEAS (השירות הדיפלומטי ומשרד החוץ וההגנה המשולב של האיחוד האירופי) בחן באופן השוואתי את התייחסות האיחוד האירופי בתקופה האמורה למדינות שונות - ובהן ישראל, איראן, סין, טורקיה וקטאר. מתוך כלל ההודעות לתקשורת וההצהרות הרשמיות סוננו ונותחו 3,584 פרסומים רלוונטיים, מהם 895 שעסקו במישרין בישראל.
לצורך המחקר, שנעשה על-ידי אנליסטים מומחים וחוקרים של JPPI, תוך שימוש בכלים מתקדמים, בוצע ניתוח סנטימנט מבוסס בינה מלאכותית, אשר בחן האם ההודעות לתקשורת וההצהרות הרשמיות כלפי המדינות השונות נוסחו בטון חיובי, ניטרלי או שלילי.
מהממצאים עולה ש-38% מההודעות וההצהרות שאותרו ועסקו בישראל במשך כמעט כעשור, סווגו כבעלות אופי שלילי כלפי ישראל, 49% היו ניטרליות, ורק 13% היו בעלות אופי חיובי כלפי מדינת ישראל. זו, כאמור, התמונה בניתוח של כלל ההצהרות. עם זאת, כשמנתחים את ההצהרות לפי שנים, רואים את השינוי החד לרעה ביחס לישראל, לאחר אירועי ה- 7 באוקטובר. החל ממועד זה נרשמה ירידה חדה ומתמשכת במדד הסנטימנט, באופן המשקף הקשחה משמעותית וברורה והחרפת הטון של השיח האירופי כלפי ישראל.
השינוי לרעה לאחר ה- 7 באוקטובר
שיעור ההודעות וההצהרות השליליות כלפי ישראל עמד לפני ה-7 באוקטובר על 29%, ולאחר ה-7 באוקטובר עלה לכמעט 46%. מדובר בעלייה של כמעט 60%. בהתאם, שיעור ההצהרות החיוביות לפני הטבח עמד על כמעט 20%, בעוד שאחרי ה-7 באוקטובר ירד שיעור ההודעות וההצהרות שסווגו כחיוביות ל-8% בלבד. שיעור ההצהרות הניטרליות ירד מ-51% ל-46%.
הגם שלאחר תחילת המלחמה בעזה, האיחוד האירופי אמנם החל לשלב במסרים הרשמיים שלו גינויים לחמאס, הכרה בזכותה של ישראל להגנה עצמית וקריאות לשחרור החטופים, הרי שככל שהמלחמה התמשכה, גברה הרטוריקה הביקורתית האירופית סביב המצב ההומניטרי ברצועת עזה, סוגיית ההתיישבות והמצב ביהודה ושומרון. חלק מההודעות וההצהרות האירופיות כללו אזהרות מפני רעב המוני, קריאות להפסקת אש וביקורת ישירה על שרים בממשלת ישראל.
ממצא מעניין נוסף העולה במחקר הוא, שב-50.1% מתוך ההודעות וההצהרות האירופיות שעסקו בישראל, אותרו מילות מפתח הקשורות לפתרון שתי המדינות, כגון: שתי מדינות, מדינה פלסטינית, ועוד. מדובר ברטוריקה החוזרת על עצמה בהודעות ובהצהרות השונות, כנושא עקבי ומרכזי במדיניות החוץ האירופית, על אף העובדה שהשיח הפוליטי בישראל כמעט ואינו עושה עוד שימוש במונחים אלה.
רק איראן זוכה ליחס אירופי שלילי יותר מישראל
המחקר כלל גם השוואה בין ישראל למדינות נוספות בעלות קשרים אסטרטגיים עם האיחוד האירופי. מהנתונים עולה, שישראל זוכה אמנם לשיעור גבוה יחסית של הודעות לתקשורת והצהרות שליליות, אך היחס המופנה כלפי איראן שלילי אף יותר. הטון האירופי כלפי איראן הלך והחמיר במשך כמעט כעשור, ונמצא כיום בנקודת שפל.
עם זאת, צוות המחקר מציין כי בעוד שהביקורת על איראן קשורה בעיקר לאיומים ביטחוניים ישירים על יבשת אירופה - ובראשם הסיוע האיראני לרוסיה במלחמתה באוקראינה - ועסקה פחות בזכויות אדם, הביקורת כלפי ישראל ממוקדת ברובה בזירה הפלסטינית ובנושאים הומניטריים ומשפטיים.
קטאר זוכה ליחס אירופי אוהד במיוחד, טורקיה ליחס ניטרלי
היחס האירופי כלפי קטאר אוהד, עד כדי כך שכמעט ולא אותרו הודעות לתקשורת והצהרות רשמיות שליליות כלפי מדינה זו. מעל שני שלישים מפרסומי האיחוד האירופי שעסקו בקטאר במשך השנים סווגו כחיוביים.
גם טורקיה, שהיא בעלת קשרים ענפים עם האיחוד האירופי והיא מועמדת להצטרפות כמדינה חברה מלאה בו, זוכה ליחס ניטרלי ברובו, עם כ-75% מהפרסומים שסווגו כניטרלים. זאת, על אף שטורקיה תחת הנהגתו של רג'פ טאיפ ארדואן הינה דמוקרטיה בנסיגה המזוהה עם הפרת זכויות אדם, רדיפת האופוזיציה, התקשורת והאקדמיה. רק 10% מההודעות לתקשורת וההצהרות הרשמיות שעסקו בטורקיה סווגו כשליליות, וכ-15% סווגו כחיוביות.
פרופ' ידידיה שטרן, נשיא JPPI: "אירופה, היבשת שהיתה בעבר בית לרוב בני העם היהודי, מפנה כיום עורף ליהודים: ברחובות, גוברת השכיחות והעוצמה של מופעים ספונטניים של אנטישמיות. בחלק מהפרלמנטים המדינתיים נקבעים חוקים שדוחקים את היהודים החוצה עקב איסור על מילה ועל שחיטה כשרה. והנה, המחקר הנוכחי מלמד שלא רק הרחוב ומדינות ספציפיות, אלא גם האיחוד האירופי עצמו מפעיל סטנדרט כפול שלילי ביחסו למדינת ישראל. על ישראל לרכז מאמץ לשינוי המגמה באמצעים מגוונים. אין להסתפק בהסברה, אלא לטפל באיום כערכו: איום על הביטחון הלאומי של מדינת ישראל".
פרופ' שרון פרדו, עמית בכיר ב-JPPI , מומחה לאיחוד האירופי: "אחד ההיבטים הבולטים העולים מהמחקר הוא פער שקיים בין עוצמת הביקורת הרטורית האירופית לבין המדיניות המעשית בפועל של האיחוד האירופי לאורך השנים. ישראל היא כיום שותפת הסחר ה-27 של האיחוד האירופי והשלישית באזור אגן-הים התיכון, והאיחוד האירופי הוא שותף הסחר הגדול ביותר של ישראל, עם כ-32% מסך הסחר הישראלי בסחורות. היקף הסחר הדו-צדדי בשירותים עמד בשנת 2024 על כ-27 מיליארד אירו, והאיחוד הוא גם שותף המחקר והמדע הגדול ביותר של ישראל. עד לאחרונה, חרף ביקורתו הפומבית כלפי ישראל, האיחוד האירופי התקשה לקדם צעדים אופרטיביים משמעותיים נגדה, בין היתר גם בשל התנגדות הונגריה בהנהגתו של ראש ממשלתה לשעבר, ויקטור אורבן. השינויים הפוליטיים בהנהגת המדינות החברות באיחוד האירופי, עלולים עתה להשפיע גם על היכולת לתרגם את השיח הביקורתי האירופי לצעדים מדיניים מעשיים כנגד ישראל. על האיחוד האירופי לאמץ גישה מאוזנת, עניינית וחיובית יותר כלפי מדינת ישראל, אם ברצונו להיות שחקן משמעותי ואמין בשולחן הדיונים האזורי"
