אלי הירשמן: יו"ר סיעת יהדות התורה, חה"כ אורי מקלב תקף את המהלך: "חוק העדפה מתקנת שהעביר ח״כ הרב גפני הוא תיקון אי שוויון, וביטולו מהווה מהלך דורסני ופוגעני כנגד הציבור החרדי. אישור זה מהווה הוכחה נוספת המשקפת עד כמה לא הייתה כוונתם אמיתית להעביר חוק גיוס ולצערנו שותפות חד צדדית"
היועמ"שית מברכת את המפכ"ל: המשטרה נכנסת לאכיפת הגיוס
מסמך היועמ"שית לבג"ץ חושף את ההיערכות להרחבת האכיפה בעולם הישיבות: מאגר דיגיטלי בין משרדי הממשלה, שלילת הטבות כלכליות, העברת נתונים מיידית, והסכמה בין צה"ל למשטרה על מעצרים יזומים בטווח הזמן הקרוב
המפכ"ל דני לוי צילום: Chaim Goldbergl/Flash90
מסמך חדש של היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב-מיארה, חושף את מתווה האכיפה המתגבש נגד חייבי גיוס שלא הסדירו את מעמדם מול רשויות הצבא: הקמת מאגר דיגיטלי בין-משרדי, העברת מידע למשרדי הממשלה לצורך שלילת הטבות, שיתוף פעולה מבצעי בין צה"ל למשטרה, והיערכות לפעולות אכיפה יזומות, לרבות מעצרים בטווח הזמן הקרוב.
המסמך, שנכתב בעקבות דיון מעקב בנושא יישום פסקי הדין על גיוס בני ישיבות, מתאר תמונה חריפה במיוחד של הרחבת האכיפה. לפי הנתונים שהציגו גורמי הצבא, בצה"ל כולו ישנם 39,621 משתמטים, ומתוכם, לפי הערכת הצבא, כ-75 אחוז הם בני הציבור החרדי. נוסף על כך, ישנם 52,460 מיועדים לשירות ביטחון שהוצא בעניינם צו לפי סעיף 12, לאחר פקודת מעצר, ומתוכם, לפי הערכת הצבא, כ-80 אחוז הם בני הציבור החרדי.
אחד הפרטים הדרמטיים במסמך נוגע לשינוי הצפוי בהיקף האכיפה. גורמי הצבא הבהירו כי בשל קיצור התקופה עד להוצאת צו לפי סעיף 12, וכן עד להכרזה על השתמטות, בתוך כחצי שנה יהיו כ-90,000 חייבי גיוס בני מעצר. עוד הובהר כי תנאי להגשת כתב אישום הוא ביצוע מעצר או התייצבות של המועמד לשירות ביטחון.
במקביל, המסמך חושף כי המשטרה משנה את מדיניותה. לפי העדכון, בעקבות שיח עם המשטרה הצבאית התקבלה החלטת מפכ"ל שלפיה כל משתמט או עריק שיעוכב על ידי המשטרה במסגרת "מפגש אקראי", יוחזק למשך כחצי שעה, עד להגעת גורם מהמשטרה הצבאית לשם איסופו להמשך טיפול.
ביחס לפעולות יזומות, נכתב כי גורמי הצבא עדכנו על טיוב שיתוף הפעולה מול המשטרה, באופן שמאפשר לבצע פעולות אפקטיביות יותר. לפי המסמך, הושגה הסכמה בין צה"ל למשטרה על ביצוע פעולות יזומות משמעותיות נגד משתמטים, לרבות מעצרים בטווח הזמן הקרוב. בשל הצורך לשמור על חשאיות התוכנית האופרטיבית, נקבע כי המידע הפרטני יוצג לבית המשפט במעמד צד אחד, ככל שהדבר יידרש.
המסמך מתייחס גם למישור האזרחי-כלכלי. לצורך שלילת הטבות ממי שלא הסדירו את מעמדם מול הצבא, מוקם בימים אלה מאגר מידע דיגיטלי על ידי מערך הדיגיטל הלאומי. המאגר יעביר נתונים על חייבי גיוס במעמד של משתמט, עריק, או מי שהוצא בעניינו צו לפי סעיף 12, אל הגופים הממשלתיים שאמונים על מתן ההטבות הכלכליות.
לפי הערכת נציגות מערך הדיגיטל, בתוך כשבועיים צפויה השלמת הקמת הממשק הדיגיטלי, באופן שיאפשר את שליפת המידע על ידי משרדי הממשלה. עד להשלמת המאגר, הורתה היועמ"שית כי הצבא יעביר למשרדי הממשלה את הנתונים בקבצי "אקסל", וכי הבקשות לקבלת מידע יטופלו בדחיפות. במסמך מצוין כי עוד לפני הפצתו כבר הועבר מידע מהצבא אל משרד הבינוי והשיכון ואל משרד העבודה.
בהמשך לשאלות שהתעוררו, הבהירה היועמ"שית כי הדרישה לשלילת הטבות מתייחסת לשלוש קבוצות: "עריקי בקו"ם", משתמטים, ומי שהוצא בעניינו צו 12, בין אם מועד ההתייצבות שנקבע בצו כבר חלף ובין אם לאו.
עוד עולה מהמסמך כי נמשך פער משמעותי באכיפה הפלילית. נכון להיום, במהלך שנת 2026 הוגשו 232 כתבי אישום נגד משתמטים, ומתוכם 16 בלבד נגד חרדים, לפי אינדיקציות שונות. על רקע זה כתבה היועמ"שית כי לפי הנתונים שהציגו גורמי הצבא, עדיין ישנו פער משמעותי מבחינת היקף כתבי האישום המוגשים בעניינם של משתמטים בני הציבור החרדי לעומת יתר המגזרים, וכי גורמי האכיפה בצבא ובמשטרת ישראל מתבקשים לעשות כל מאמץ לצמצם את פערי השוויון.
היועמ"שית בירכה על שיתוף הפעולה בין הצבא למשטרה, על שינוי מדיניות המשטרה, ועל התגייסות מערך הדיגיטל להקמת המאגר. לדבריה, פעילות מוגברת מול משתמטים צפויה, אם תמומש, להגביר את האפקטיביות של מאמצי האכיפה, לשפר את ההרתעה, ולאפשר הגשת מספר גדול יותר של כתבי אישום בעקבות מעצר משתמטים.
במסמך נכתב עוד כי על רקע צרכי הצבא, הגברת הגיוס של משתמטים לשירות סדיר היא, לפי עמדת הצבא, תנאי יסודי להקלה בעומס הכבד המוטל על משרתי המילואים. גורמי הצבא התבקשו להעביר עד 4 ביוני נתונים עדכניים על היקף המתגייסים בני הציבור החרדי ועל צעדי האכיפה שננקטו, לקראת הודעת העדכון שתוגש לבית המשפט.
