יותר ממחצית שינו את התנהגותם בעקבות האנטישמיות

על רקע העלייה המתמשכת באירועים אנטישמיים ברחבי העולם, מדד "קול העם היהודי" לחודש מאי 2026 של המכון למדיניות העם היהודי (JPPI) מצביע על כך שהאנטישמיות כבר אינה נתפסת כאיום נקודתי או חולף.

משתתפי הסקר, שנערך בקרב יהודים אמריקאים בעלי זיקה משמעותית לקהילה היהודית ולישראל, מעידים כי מדובר במציאות קבועה המשפיעה על התנהלותם האישית.

האנטישמיות במערב הופכת לנורמה

אחד הממצאים הבולטים במדד עוסק בתחושת הנרמול של האנטישמיות. התוצאות חד-משמעיות: רוב גדול סבורים כי במדינות מערביות רבות מתקיים כיום תהליך של נרמול אנטישמיות, וכי הרשויות אינן מתייחסות אליה ברצינות הראויה. מהנתונים עולה הסכמה רחבה וחוצת קהילות שיש נרמול של האנטישמיות במדינות המערב.

כך בקרב משתתפי הפאנל מיהדות ארה"ב, וכך בקרב המשיבים בקנדה ובריטניה. קנדה מובילה את רשימת המדינות שבהן התופעה נתפסת כחמורה ביותר - 91% בקרב המשיבים המקומיים הסכימו להיגד הנ"ל, בכל הנוגע לקנדה.

גם בריטניה זוכה לסימון גבוה, כאשר 82% מהמשיבים היהודים הבריטים מסכימים לכך, בכל הנוגע לבריטניה. בארה"ב 74% מהמשיבים בפאנל הסכימו לקביעה כי אין התייחסות ברצינות מספקת לנירמול האנטישמיות, בכל הנוגע לארה"ב.

הממצאים מלמדים גם כי החשש מפני אנטישמיות חורג כיום מגבולותיה של מדינה אחת או קהילה אחת. בעיני יהודים רבים במערב מדובר במגמה רחבה החוצה יבשות וגבולות פוליטיים.

בהתאם, קיים רוב מוצק של משיבים הן בארה"ב, הן בקנדה והן בבריטניה, שמזהים שהאנטישמיות מנורמלת ולא מטופלת כפי הצורך במדינות מערביות נוספות, כמו אוסטרליה, בלגיה, צרפת, והולנד.

האנטישמיות משנה את חיי היומיום

התחושה כי האנטישמיות הפכה לאיום מוחשי אינה נשארת ברמה התיאורטית בלבד. בקרב יהודי ארה"ב, למעלה ממחצית ממשתתפי הסקר (54%) דיווחו כי שינו את התנהגותם בעקבות העלייה באירועים אנטישמיים בשנים האחרונות, ובמיוחד מאז מתקפת 7 באוקטובר. השינויים כוללים הצנעת סממנים יהודיים, ערנות מוגברת במרחב הציבורי, הימנעות מחשיפה פומבית של זהות יהודית והחלפת אזהרות ומידע בתוך הקהילה היהודית.

הנתונים בולטים במיוחד משום שהם חוצים מגזרים וזרמים דתיים. בקרב יהודים אורתודוקסים 65% מעידים כי האנטישמיות שינתה את התנהגותם. בקרב קונסרבטיבים הנתון עומד על 61%, וגם בקרב רפורמים - הזרם הגדול ביותר ביהדות ארה"ב - למעלה ממחצית (51%) מדווחים על השפעה דומה.
התמונה המצטיירת היא של קהילה יהודית שחשה פחות בטוחה במרחב הציבורי מכפי שחשה בעבר, גם במדינות שנחשבו במשך עשרות שנים למרכזים יציבים ומשגשגים של החיים היהודיים.

פגיעה אנטישמית בחופש הדת היהודית בבלגיה

הסקר בחן את עמדות המשיבים בארה"ב ביחס להליכים שננקטו נגד מוהלים בבלגיה בעקבות חוק הקובע כי רק רופא מוסמך רשאי לבצע ברית מילה.

מחצית מהמשיבים (50%) בארה"ב סבורים שהחוק עצמו אנטישמי. רבע נוסף (25%) סבורים שגם אם החוק נראה סביר מבחינה משפטית, הרי שבנסיבות שנוצרו בבלגיה מדובר במהלך בעל אופי אנטישמי. בסך הכול, 75% מהמשיבים מזהים במקרה זה פגיעה מכוונת או עקיפה בקהילה היהודית ובחופש הדת שלה.

הממצא מלמד על רגישות למה שנתפס כפגיעה במנהגים ובמסורות יהודיות, במיוחד בתקופה שבה ממילא גובר החשש מפני אנטישמיות. בהתאם, עפ"י הממצאים, נמצא קשר בין רמת השמרנות של הזרם הדתי לבין חומרת הפרשנות לארוע בבלגיה.

יהודי ארה"ב – והזיקה התרבותית לישראל

הקשר לישראל אינו בא לידי ביטוי רק בעמדות ובתחושות אלא גם בהרגלי צריכת התוכן. מדד קול העם היהודי בדק גם את דפוסי הצריכה של ספרות, סרטים וסדרות על ישראל.

70% מהמשיבים בארה"ב דיווחו כי קראו ספר העוסק בישראל במהלך השנה האחרונה. אחד מכל חמישה (21%) אף ציין כי הוא קורא ספר כזה בימים אלה ממש, ו-20% נוספים קראו ספר על ישראל במהלך החודש האחרון.

80% מהמשיבים דיווחו שקראו במהלך השנה האחרונה ספר על יהדות, תורה או נושאים יהודיים אחרים. הנתונים מלמדים כי בקרב יהודים המחוברים לקהילה ניכרת צריכה פעילה של תוכן יהודי, לימוד ועיסוק בזהות.

גם בתחום הסדרות והסרטים נרשמת מעורבות גבוהה מאוד.

75% מהמשיבים צפו במהלך השנה האחרונה בסרטים, סדרות או סרטים תיעודיים העוסקים בישראל. 40% צפו בתוכן כזה במהלך החודש האחרון או צופים בו כעת. 76% מהמשיבים דיווחו כי צפו במהלך השנה האחרונה בסרטים, סדרות או תכנים חזותיים העוסקים ביהדות, תורה ונושאים יהודיים אחרים.

הנתונים מחזקים את התמונה הכוללת העולה מן המדד: לצד תחושת האיום והחשש מפני אנטישמיות, יהודי התפוצות אינם מתרחקים מזהותם היהודית אלא דווקא ממשיכים לחפש דרכים חדשות להעמיק את הקשר אליה, וישראל ממשיכה להיות מוקד עניין משמעותי עבור יהדות ארצות הברית.

נשיא JPPI (המכון למדיניות העם היהודי), פרופ' ידידיה שטרן: "ממצאי המדד מלמדים שיהודים רבים חשים שהאנטישמיות אינה עוד תופעה שולית או חריגה, אלא מציאות שמשפיעה על התנהלותם היומיומית. לנוכח זאת, אנו רואים באופן עקבי בכל הסקרים האחרונים שלנו התחזקות של הזיקה לישראל, מבחינת תחושת הגורל המשותף ושייכות עמוקה. עלינו להמשיך ולפעול לחזק את הקשר בין ישראל לבין יהודי התפוצות, ולזכור כי החלטות המתקבלות בישראל משפיעות גם על יהדות העולם, ויש להביא זאת בחשבון".