גילי כהן: מתוך ערב הפרידה לראש המוסד ברנע: ראש הממשלה נתניהו, שאיחר לטקס בשעה לערך בשל שיחתו עם טראמפ על לבנון, נאם נאום ארוך שהיה רווי במחמאות לראש המוסד היוצא ברנע, כולל אזכור למבצע הביפרים וללחימה באיראן. לפי מקורות שנכחו בטקס, נתניהו לא הזכיר את המחלוקת על מחליפו רומן גופמן, וכמעט שלא הזכירו בנאום. גם בנט נכח באירוע, כראש ממשלה לשעבר
מעמד היסטורי: גדולי ישראל קראו להצלת עולם התורה
כינוס חירום של קרן עולם התורה באולמי כתר הרימון בבני ברק בראשות גדולי ישראל. הגר"ד לנדו: "גם מי שאין ידו משגת לתת תרומות גדולות יקבל על עצמו לשאת לפחות אברך אחד"; הגרמ"ה הירש הוסיף: "כל יהודי צריך להיות שותף בקרן עולם התורה עלות החזקת אברך לחודש: 276 דולר". הגרמ''צ ברגמן: "כל התורמים שותפים לקיום ההבטחה של 'לא תשכח מפי זרעו'". צפו בגלריה
מעמד נדיר ורב-רושם התקיים אמש באולמי כתר הרימון בבני ברק, כאשר מאות רבנים, אדמו"רים, ראשי ישיבות וגדולי תורה מכל החוגים והעדות התכנסו לכינוס חירום מיוחד של קרן עולם התורה, על רקע המשבר החריף הפוקד את עולם התורה בעקבות גזרות הגיוס, שלילת תקציבי הישיבות והפגיעה הכלכלית הקשה באלפי בני תורה ואברכים.
הכינוס, שנחשב לאחד ממפגני האחדות המרשימים שנראו בשנים האחרונות בציבור החרדי, ריכז סביב שולחן אחד את מנהיגי עולם התורה מכל הזרמים והקהילות. במשך שעות ארוכות דנו גדולי הדור במצבם של בני הישיבות והאברכים ובדרכים לחיזוק קרן עולם התורה, שהוקמה כדי לסייע לעולם התורה להתמודד עם המציאות החדשה שנוצרה.
את המעמד פתח יו"ר ועד הישיבות, הרב חיים אהרן קואפמן, שהציג בפני גדולי ישראל סקירה מקיפה על מצבו של עולם התורה ועל ההשלכות הדרמטיות של הפגיעה בתקציבי הישיבות והכוללים. בדבריו עמד על הנחיצות הגדולה שבפעילות קרן עולם התורה, שנועדה להעניק סיוע בסיסי לאלפי משפחות אברכים ובני תורה שנקלעו למצוקה בעקבות המצב.
בהמשך נשא דברים ראש הישיבה הגר"ד לנדו, שבחר לפתוח את דבריו בכאבם של בני התורה ומשפחותיהם. "ליבנו דואב מצער בני משפחותיהם", אמר רה"י, "לנגד עינינו עומדת דאגתה ודמעתה של רעיית האברך ואימו של בן הישיבה, החוששת מכל יציאה של בעלה או בנה פן ייתפס חלילה על ידי זדים".
לקראת סיום דבריו נשא קריאה מיוחדת לכלל ישראל להתייצב לימין עולם התורה, והדגיש כי גם מי שאין בידו לתרום סכומים גדולים יכול וצריך לקבל על עצמו החזקת אברך אחד ולהיות שותף במערכה למען המשך קיומו של עולם התורה.
לאחר מכן נשא דברים רבינו ראש הישיבה הגרמ"צ ברגמן: "אנחנו נמצאים בחשכה גדולה, ה' ירחם", אמר, "כאן בארץ ישראל רודפים את בני הישיבות בצורה נוראה, ואחד הכלים שיש להם לרדוף אותנו זה שהם חושבים שאם הם לא יתמכו בלומדי התורה אז אנחנו ניכנע ח"ו. נגיד את זה ברור: אנו מחויבים למסור את הנפש על זה ולא ניכנע לשום איומים". ראש היישבה הוסיף ואמר: "ועכשיו, גדולי התורה טורחים ונוסעים בשליחות של כולנו, לעזור ולעמוד לימין עולם התורה. אנחנו כולנו מתפללים שתהיה סיעתא דשמיא גדולה, והקב"ה יעזור שבאמת תהיה הצלחה".
בפנייתו לתורמים אמר: "ואני רוצה להגיד לכל אלו שיפתחו את הלב לתת למען התורה, הרי מלבד שזו הצדקה הכי חשובה שיש, יותר מכול. שיידעו, שהם שותפים לקידוש ה' הכי גדול בעולם, לקיום ההבטחה של 'לא תשכח מפי זרעו' ולהכרזה 'שלא מפיהם אנו חיים'".
מנהיג עולם הישיבות ראש הישיבה הגרמ"ה הירש התייחס בדבריו למציאות החדשה שנוצרה. "בהתחלה חשבנו שמדובר בשנה או שנתיים", אמר ראש הישיבה, "אבל כיום אנו רואים שמציאות התקציבים שהייתה בעבר כבר איננה. עד היום הייתה תפיסה שהעשירים שבישראל הם שיישאו בעיקר הנטל, אך כעת ברור שכל יהודי צריך להיות שותף בקרן עולם התורה. כל אחד ואחד יכול להיות שותף במצווה הגדולה הזאת".
משא מיוחד נשא האדמו"ר מצאנז, שהרחיב על גודל הזכות שבהחזקת לומדי תורה: "כשתומכים בלומדי תורה, הכסף מקבל צורה של קדושה. יהודים נותנים כספים גדולים, ממש פלא ופלא. הם נותנים צורה לכסף ובכך הופכים אותו לכלי של קדושה".
ראש ישיבת 'מאור התורה' הגאון רבי אברהם סלים דיבר אף הוא בכאב על הרדיפה המופנית כלפי בני התורה ועל הניסיון לפגוע בעולם הישיבות, והדגיש כי דווקא בתקופה זו נדרשת התגייסות ציבורית רחבה יותר. "לומדי התורה הם הרכוש הרוחני של כל אחד ואחד מישראל", אמר, "הם שייכים לכולנו, ולכן כולנו חייבים להשתתף בהחזקתם".
ראש ישיבת חברון, הגאון רבי דוד כהן, עמד בדבריו על חשיבותה המיוחדת של קרן עולם התורה בעת הזאת, והסביר כי המציאות החדשה מחייבת שכל יהודי יהפוך לשותף ממשי בהחזקת עולם התורה.
במהלך הכינוס הובא גם מכתבו של האדמו"ר מוויז'ניץ, שנבצר ממנו להשתתף במעמד. את המכתב הקריא הגאון רבי מנחם ארנסטר, ובו כתב האדמו"ר: "בוודאי שחובת השעה המוטלת על כל ירא וחרד לדבר ה' לעשות כל שביכולתו למען הרמת קרן התורה ולסייע ללומדי התורה בשעה קשה זו".
התחושה שליוותה את הכינוס כולו הייתה כי עולם התורה ניצב בפני אחד האתגרים המשמעותיים שידע בעשורים האחרונים. פעם אחר פעם חזרו הרבנים על המסר שלפיו האחריות להמשך קיומם של הישיבות, הכוללים ובני התורה אינה מוטלת עוד על כתפיהם של יחידים בלבד, אלא על הציבור כולו.
מיד עם סיום הכינוס, ולאחר הקריאה הנרגשת של גדולי ישראל, פעלו בקרן עולם התורה להרחיב את אפשרויות ההצטרפות למיזם, והנגישו לציבור הרחב את האפשרות לתרום, בכך ביקשו להביא את קריאתם של גדולי ישראל לכל בית יהודי ולאפשר לכל אחד לקחת חלק מעשי בהחזקת עולם התורה בשעה גורלית זו.





































