שר הביטחון ישראל כ"ץ: רה"מ בנימין נתניהו ואני מובילים מדיניות ברורה שקובעת שצה"ל יישאר באזורי הביטחון בלבנון, בסוריה ובעזה - ללא הגבלת זמן - כדי להגן משם על הגבול והיישובים הישראלים מול גורמים ג’יהאדיסטים. השטח יהיה פנוי מתושבים מקומיים וכל תשתיות הטרור, מתחת ומעל לפני הקרקע - כולל הבתים בכפרי המגע ששימשו כמוצבי טרור - ייהרסו. זהו הלקח העיקרי מאירועי ה-7 באוקטובר. תפיסת השטח ואזורי הביטחון הם אחד ההישגים הגדולים של צה"ל במלחמת התקומה תחת החלטות והכוונת הדרג המדיני. לכן אנחנו מתנגדים לנסיגת צה"ל מלבנון - למרות כל הלחצים הקיימים ושעוד יהיו. רה"מ נתניהו הבהיר את הדברים לנשיא ארה"ב טראמפ ולבכירים אמריקאים נוספים, וגם אני הבהרתי את זה אתמול לשר המלחמה האמריקאי פיט הגסת'. צה"ל מתקף את העמדה הזאת ברמה המקצועית הביטחונית. אם יש גורמים באופוזיציה שמאתגרים את תפיסת הביטחון הזאת ותומכים בנסיגת צה"ל - שיקומו ויגידו את הדברים כדי שהציבור יוכל לשפוט בין העמדות. אנחנו לא נתפשר על האינטרס הביטחוני העליון של ישראל וההגנה על אזרחינו ולא ניסוג מאזורי הביטחון. אם איראן תתקוף את ישראל בשל אירועי לבנון - נתקוף אותה בכל העוצמה ונמחיש לה היטב את פערי הכוחות. אנחנו מחויבים רק לאזרחינו ולביטחון מדינת ישראל.
זינוק דרמטי בייצוא הביטחוני: ישראל חוצה את רף 19 מיליארד הדולרים
משרד הביטחון מודיע היום כי בשנת 2025 נשבר השיא של כל הזמנים בייצוא הביטחוני של מדינת ישראל: 19.2 מיליארד דולר. קפיצה של כ-30% ביחס לשנה הקודמת, בכך השלים הייצוא הביטחוני זינוק של יותר מפי 2 בתוך 5 שנים ופי 4 בתוך 10 שנים
מלחמת חרבות ברזל צילום: תומר נויברג, פלאש 90
מנכ"ל משרד הביטחון, אלוף (מיל') אמיר ברעם, וראש אגף הייצוא הביטחוני (סיבט), תא"ל (מיל') יאיר קולס, הגישו לשר הביטחון, ישראל כ"ץ את דוח הייצוא הביטחוני לשנת 2025, שנה שבמהלכה חתמו התעשיות הביטחוניות, בסיוע ובהכוונת משרד הביטחון, על מאות חוזים חדשים ברחבי העולם בהיקף של 19.2 מיליארד דולר. מעל מחצית מהעסקאות (53%) הן מגה-עסקאות בהיקף של לפחות 100 מיליון דולר כל אחת.
גם בשנת 2025, מערכות טילים, רקטות והגנה אווירית ממשיכות להוביל עם מעל לרבע (29%) מהיקף העסקאות. זינוק מרשים חל בתחום מערכות התצפית והאופטרוניקה עם 22% מכלל העסקאות לעומת 6% בשנה הקודמת.
מאז השבעה באוקטובר, לרבות במהלך השנה החולפת, פועל משרד הביטחון במתכונת חירום וכך גם התעשיות הביטחוניות שנרתמו למאמצי המלחמה ועברו לייצר סביב השעון עבור צה"ל, במקביל להמשך הייצור עבור לקוחות זרים. ההישגים המבצעיים חסרי התקדים, לרבות במהלך מבצע "עם כלביא" באיראן ביוני 2025, יחד עם הניסיון המבצעי שצברו הפיתוחים הישראליים בכל זירות הלחימה, יצרו ביקוש גדול לטכנולוגיה הישראלית, ואכן שנת 2025 המשיכה את מגמת העלייה בייצוא הביטחוני וחצתה לראשונה את רף 19 מיליארד הדולרים.
הזינוק החד בייצוא הביטחוני הישראלי, בדגש על נתון השיא בעסקאות ה-GTG, מבטא הלכה למעשה את מימוש אסטרטגיית משרד הביטחון להגדלת הייצוא הביטחוני הישראלי, ככלי להבטחת בניין הכוח של צה"ל בעידן תקציבי מאתגר, להשפעה על מדיניות חוץ, לחיזוק התעשייה הביטחונית וליצירת מקורות תקציביים נוספים לתקציב הביטחון. מתוך הבנה זו וברקע השינויים הגלובליים ומאפייני השווקים הדינמיים, יזם המשרד רפורמה בייצוא הביטחוני שכוללת פתיחת שווקים חדשים, הרחבת שותפויות אסטרטגיות עם שורה של מדינות והקלות משמעותיות במדיניות הייצוא. זאת לצד מיקוד הפיקוח בהגנה על סודות ונכסים של מערכת הביטחון.
תחומי הייצוא המשמעותיים: מערכות טילים, רקטות והגנה אווירית (29%), מערכות תצפית ואופטרוניקה (22%), כלי טיס מאוישים ואוויוניקה (11%), מכ"מ ולוחמה אלקטרונית (11%), מערכות פיקוד, שליטה, תקשורת ומחשוב (7%), כלי רכב ונגמ״שים (2%), לוויינות ומערכות חלל (3%), מערכות מודיעין, מידע וסייבר (2%), תחמושת וחימושים (1%), אמצעי ירייה ושיגור (6%), כלי טיס בלתי מאוישים ומל"טים (4%) ומערכות ופלטפורמות ימיות (2%).
נתוני ייצוא ביטחוני לפי פילוח גיאוגרפי: אירופה (36%), אסיה והאזור הפסיפי(32%), MENA (15%), צפון אמריקה (13%), אמריקה הלטינית (2%), ואפריקה (2%).
התפלגות הסכמים לפי היקף כספי: הסכמים מעל 100 מיליון דולר (53%), הסכמים בין 100-50 מיליון דולר (13%), הסכמים בין 50-10 מיליון דולר (19%), והסכמים עד 10 מיליון דולר (15%).
מנכ"ל משרד הביטחון, אלוף (מיל') אמיר ברעם: "הזינוק החד בייצוא הביטחוני הוא ביטוי לאיכות התעשייה הישראלית, לביקושים בעולם, להצלחות המבצעיות של צה״ל ולאקו-סיסטם הייחודי שלנו, אך הוא גם תוצאה של רפורמה עמוקה שביצע משרד הביטחון בשנה החולפת לצמצם רגולציה ולפתיחת שווקים חדשים שהובילו לעסקאות ענק. כיום, תקציב בניין הכוח שלנו נשען במידה רבה על שותפויות אלו, אך אסור לנו להסתפק בזה".
כחלק ממדיניות תעשייתית ביטחונית, עלינו לקדם מהלכים משלימים של השקעות במחקר ופיתוח והרחבת קווי הייצור בתעשיות - זהו הצעד ההכרחי להבטחת עצמאות בחימושים ומיירטים קריטיים, הבטחת העליונות הטכנולוגית ויצירת 'ההפתעות הבאות' של מדינת ישראל״.
