ארה"ב. חברת B&H החרדית הודיעה לאלפיים עובדיה שבשל יוקר המחיה הגבוה, כולם יקבלו משכורת שבוע נוסף כבונוס. סכום שיעלה לחברה כעשרה מיליון דולר
בגלל הדולר הנמוך: היצוא הישראלי צנח ב-10% מתחילת השנה
אף שהיצוא רשם עלייה במונחים דולריים, התחזקות השקל מחקה את הרווחים והובילה להפסדים של מיליארדים בהייטק, בענף התרופות ובמפעלים. התעשיינים מזהירים מפני גל פיטורים וסגירת קווי ייצור
דולר צילום: Canva
ההתרסקות החריפה בשער הדולר מול השקל מתבטאת בצורה חדה בנתוני היצוא: ניתוח של התאחדות התעשיינים לנתוני הלמ"ס שמתפרסם בחדשות 12 מראה כי הצמיחה ביצוא הישראלי בארבעת החודשים הראשונים של 2026 - הפכה לירידה כאשר מתרגמים את ההכנסות לשקלים. מתחילת השנה איבד הדולר כ-12% מערכו מול השקל, וב-12 החודשים האחרונים כ-20%.
מהניתוח עולה כי היצוא התעשייתי הישראלי (ללא יהלומים) רשם בינואר-אפריל 2026 צמיחה של 5% במונחים דולריים, ועלה מ-17.5 מיליארד דולר ל-18.3 מיליארד דולר. אך כשממירים את הכסף לשקלים, התמונה מתהפכת לגמרי: סך היצוא מישראל בשקלים צנח ב-10% - מ-63.4 מיליארד שקלים אשתקד ל-56.7 מיליארד שקלים השנה.
לפי התאחדות התעשיינים, הירידה הכללית ביצוא התעשייתי משקפת צמצום כמעט בכל שכבות הייצור. יצוא קבוצת הטכנולוגיה העילית, המהווה כ-42% מסך היצוא, עלה ב-4.6% אך בתרגום לשקלים ירד ב-11% - אובדן של כ-3 מיליארד שקל. הטכנולוגיה המסורתית רשמה את שיעור הירידה החריף ביותר: ירידה של 4.3% במונחים דולריים שהומרו במונחים שקליים לירידה של 18.3% - אובדן של כ-904 מיליון שקלים.
למעשה, מתוך 27 ענפי תעשייה, 21 רשמו ירידה ביצוא במונחים שקליים. בהייטק ואלקטרוניקה נרשמה עלייה דולרית של 5% ביצוא הפכה בשקלים לירידה של כ-11% - אובדן של כ-2.4 מיליארד שקלים. בכימיקלים: עלייה דולרית של 2% ביצוא הפכה בשקלים לירידה של כ-13% - אובדן של כ-1.7 מיליארד שקלים.
בתחום התרופות נרשמה ירידה דולרית של 6% ביצוא העמיקה בשקלים לירידה של כ-20% - אובדן של כ-477 מיליון שקלים. גומי ופלסטיק: ירידה דולרית של 4% ביצוא העמיקה בשקלים לירידה של כ-18% - אובדן של כ-490 מיליון שקלים.
נתנאל היימן, ראש אגף כלכלה בהתאחדות התעשיינים, מזהיר מפני "פגיעה ישירה בענפי הליבה של הכלכלה הישראלית" ומציין שאי אפשר להתעלם עוד מהשחיקה בתחרותיות בשל ייסוף השקל. לדבריו, מדובר במצב המחייב טיפול מיידי, לפני שהפגיעה תהפוך לאובדן השקעות, מפעלים ומקומות עבודה. היימן קרא לבנק ישראל, לממשלה ולרגולטורים לפעול במהירות ובתיאום.
