פרטים מסמרי שיער: ישראל הציבה במהלך המלחמה עם איראן יחידות במדינות שונות

ישראל פרסה בסתר יחידות צבאיות ומודיעין מובחרות באזרבייג'ן במהלך המלחמה עם איראן, כחלק מרשת של אתרים חשאיים ברחבי המזרח התיכון כדי להקל על מבצעים נגד איראן.

הכוחות פעלו ממספר מוקדים בדרום אזרבייג'ן, כך מסרו שני מקורות לרשת CNN, הכוחות היו סמוכים לגבול הצפוני של איראן, ובנקודה הקרובה ביותר, במרחק של כ-96 קילומטרים בלבד מהעיר האיראנית תבריז, אותה תקפה ישראל במהלך המלחמה.

יחידות קומנדו מיוחדות נפרסו גם הן במקום וביצעו משימות איסוף מודיעין ופעולות רחפנים, מה שהעניק לישראל נקודת מבט חשובה על צפון איראן במהלך המלחמה.

הפריסה הסודית באזרבייג'ן, הייתה אחת מכמה עמדות צבאיות שישראל החזיקה ברחבי המזרח התיכון, שהעניקו לה השפעה צבאית חסרת תקדים, והדגישו את התפקיד שמילאו שכנותיה של איראן - חלקן באישור, חלקן כנראה בלי אישור - בסיוע לפעולות נגד טהרן.

המיקומים באזרבייג'ן היו בין אתרים צבאיים סודיים רבים ובסיסים במספר מדינות, אמרו המקורות ל-CNN, כולל בעיראק, איחוד האמירויות הערביות וסומלילנד. הכוחות, שתוכננו בתחילה להיות צוותי חילוץ פוטנציאליים במקרה חירום, התרחבו בהיקפם והפכו לעמדות צבאיות ואיסוף מודיעין.

הכוחות הישראליים הרחיבו את טווח הפעולה הצבאי במאות קילומטרים, עמוק לתוך שטח איראן. העמדות הקדמיות סייעו לישראל לעמוד בגלי תקיפות חוזרים ונשנים נגד מטרות ברחבי המדינה.

מקורות אמרו ל-CNN כי המבצע של אזרבייג'ן כלל כמה עשרות חיילים, ביניהם אנשי כוחות המבצעים המיוחדים של ישראל, יחידה 669 במסוקים, ואנשי המוסד.

דובר שגרירות אזרבייג'ן בארצות הברית אמר בהצהרה ל-CNN: "אנו דוחים בתוקף טענות חסרות בסיס בנוגע לשימוש לכאורה בשטחה של אזרבייג'ן לפעולות נגד מדינות שלישיות".

גם סומלילנד בקרן אפריקה סיפקה לישראל עמדה צבאית נוספת, אמר אחד המקורות, מה שאפשר למטוסים ישראליים נקודת עצירה פוטנציאלית בטיסות ארוכות טווח לאיראן. בדצמבר, ישראל הפכה למדינה הראשונה שהכירה רשמית בסומלילנד, ואיחוד האמירויות הערביות מקיימת נוכחות מסחרית וצבאית נרחבת בעיר הנמל ברברה.

צה"ל החזיק גם שני מתקנים סודיים בעיראק במהלך חלק מהמלחמה עם איראן, שסיפקו לישראל בסיסים קדמיים לתמיכה לוגיסטית, ובמידת הצורך, פעולות חיפוש והצלה. שני האתרים בעיראק דווחו לראשונה על ידי הוול סטריט ג'ורנל והניו יורק טיימס לפני כחודש.

ישראל גם פרסה סוללת הגנה אווירית של כיפת ברזל באיחוד האמירויות הערביות – וכוחות להפעלתה – במהלך המלחמה עם איראן, כמו גם עמערכות הגנה אחרות. CNN דיווחה בעבר כי ראש הממשלה נתניהו, ראש המוסד והרמטכ"ל ביקרו באיחוד האמירויות הערביות במהלך המלחמה. הגילוי הוביל להכחשה נחרצת של הביקור מצד איחוד האמירויות הערביות.

הנוכחות הצבאית באזרבייג'ן סיפקה לישראל בסיס נוסף שממנו ניתן לבצע משימות חילוץ אוויריות במקרה של נפילת טייסים, וכן עמדות לרגל אחר איראן.

ישראל רואה באזרבייג'ן שותפה אסטרטגית במאבקה נגד איראן, וההכנות החלו שבועות לפני פתיחת המלחמה. באמצע ינואר, כאשר איראן דיכאה מחאות נרחבות עם הרג המוני של מפגינים, ישראל הכינה משימה חשאית לאורך גבול אזרבייג'ן-איראן, כך אמרו ל-CNN שני מקורות המעורים בתוכניות. המקורות תיארו זאת כמבצע מקדים להנחת היסודות לצעדים נוספים על ידי התקנת מכשירי האזנה וציוד מודיעין באזור.

ישראל תכננה לבצע את המבצע תחת כיסוי של מה שהיו אמורות להיות פתיחת המלחמה באמצע ינואר. אך נשיא ארה"ב דונלד טראמפ ביטל את התקיפות ברגע האחרון, ואמר אז כי איראן הסכימה להפסיק את הריגת המפגינים. ישראל המשיכה לפעול בכוחות עצמה.

חיל האוויר הישראלי השתמש במטוסי חמקן ובכוחות מיוחדים כחלק מהמבצע להתקנת המכשירים, שכן ההנהגה הפוליטית בישראל האמינה כי המשא ומתן בין ארה"ב לאיראן נידון לכישלון. אתר איסוף המודיעין הפך לאמצעי נוסף שבאמצעותו ישראל יכלה לאסוף מידע על תנועות ומתקנים צבאיים איראניים, וכן לספק התרעה פוטנציאלית על שיגורי טילים.

פחות משבועיים לאחר מכן, שר החוץ גדעון סער ביקר בבאקו, ונפגש עם נשיא אזרבייג'ן ועם בכירים נוספים. במאי 2025, אזרבייג'ן גם אירחה בחשאי שיחות ישירות נדירות בין ישראל לסוריה.

אחד המקורות אמר כי אחת הפעולות המרכזיות שהושקו מאזרבייג'ן הייתה חיסולו ב-4 במרץ 2026 של רחמן מוגדאם, שעמד בראש חטיבת המודיעין של משמרות המהפכה האסלאמית. לטענת ישראל הוא היה אחראי לתכנון ניסיון התנקשות בטראמפ בשנת 2024. יום לאחר מכן, תקפו רחפנים שדה תעופה במובלעת באזרבייג'ן, גרמו נזק לבניין ופצעו מספר בני אדם. הנשיא אילהם אלייב האשים את איראן וכינה זאת "מעשה טרור" "מכוער, פחדן וחסר בושה". איראן הכחישה את שיגור הרחפנים.

ב-6 במרץ, הודיע ​​שירות הביטחון המדיני של אזרבייג'ן כי סיכל מזימה של משמרות המהפכה לתקוף תשתיות קריטיות, כמו גם מטרות ישראליות ויהודיות. שבועות לאחר מכן, ישראל הודתה בפומבי שמדובר במבצע משותף, בו השתתפו המוסד, צה"ל ושירות הביטחון הכללי.