חקירתו של יהודה אבידן הסתיימה לפני זמן קצר, שוחרר בתנאי הרחקה מהמתלונן
טעות אחת וזה היה נגמר: מסע המילוט הנועז של בנו של בכיר חמאס
בנו של שייח' חסן יוסף חושף לראשונה את נתיב הבריחה המסוכן שניהל בתחילת המלחמה: ממסווה בזהות בדויה וחציית גבולות תחת אש ועד ללילה בודד בהרי הזגרוס הקפואים, שם קיווה להילחם לצד הפשמרגה - רק כדי לגלות ש"האור הירוק" מהדרג המדיני מעולם לא הגיע
מסעב חסן יוסף צילום: צילום מסך
מוסעב חסן יוסף, המוכר בכינויו "הנסיך הירוק", חשף היום (ראשון) מסע מילוט חריג שביצע עם פרוץ המלחמה, מירושלים ועד שערי כורדיסטן. יוסף, בנו של שייח' חסן יוסף ח'ליל, ממייסדי חמאס ומבכירי הארגון ביהודה ושומרון, הפך במשך השנים לאחד הקולות החריפים ביותר נגד חמאס ולאחד מתומכיה הבולטים של ישראל בזירה הבינלאומית.
בפוסט שפרסם תיאר יוסף יציאה חפוזה מהארץ, תחת אש, כמעט ללא ציוד. "בימים הראשונים של המלחמה, בזמן שטילים נפלו ברחבי האזור, עזבתי את ירושלים בלי כלום מלבד צעיף ומברשת שיניים", כתב.
לדבריו, המסלול שעבר כלל נסיעה מירושלים לאילת, מעבר למצרים, טיסה משארם א-שייח' לאיסטנבול, ולאחר מכן נסיעה של כ-2,000 קילומטרים ברחבי טורקיה עד גבול עיראק. יוסף טען כי לאורך הדרך נע בזהות בדויה ובמראה מוסווה, בשל הסכנה המיידית לחייו. "כל מחסום וכל גבול היו מסוכנים עבורי בצורה קיצונית", כתב. "טעות אחת, אדם אחד שהיה מזהה אותי, וזה היה נגמר".
בשיאו של המסע, לדבריו, חצה ברגל את נהר חבור הקפוא, ועמד לבדו במשך הלילה בהרי הזגרוס, סמוך לגבול האיראני. יוסף כתב כי היה מוכן להצטרף ללוחמי הפשמרגה, אך האישור לפעולה מעולם לא הגיע. "האור הירוק מעולם לא הגיע", כתב, והאשים את מקבלי ההחלטות בכישלון לנצל "רגע היסטורי".
ברקע הדברים עומדים הדיווחים שפורסמו בימים האחרונים על תוכנית ישראלית-אמריקנית להפעלת כוחות כורדיים כחלק מניסיון לערער את יציבות המשטר באיראן. לפי הדיווחים, המוסד, במעורבות ה-CIA, סייע בחימוש מיליציות כורדיות באמצעות נשק שנתפס מחמאס ומחיזבאללה, כחלק מתוכנית רחבה יותר לפתיחת חזית קרקעית פנימית מול טהראן.
אלא שהמהלך נבלם לבסוף, בין היתר בשל חילוקי דעות בממשל האמריקני ולחץ כבד מצד נשיא טורקיה רג'פ טאיפ ארדואן, שחשש מהתחזקות הכורדים ומהתלקחות אזורית רחבה יותר. במקביל, גורמים כורדיים הכחישו כי קיבלו נשק מישראל או מארה"ב, ולכן בשלב זה מדובר בפרסומים ביטחוניים שנויים במחלוקת, ולא בתמונה מלאה ומוסכמת.
יוסף סיים את עדותו בשאלה לקוראיו: "ואתם? איפה הייתם בשבועיים הראשונים של המלחמה?". השאלה הזו הפכה את הסיפור האישי שלו לחלק מהוויכוח הרחב יותר על ההזדמנות שהוחמצה, על גבולות התעוזה הישראלית, ועל התוכנית הכורדית שנשארה, לפחות בינתיים, בגדר חזית שלא נפתחה.
כזכור, השאיפה הישראלית להפלת המשטר באיראן באמצעות זרוע כורדית הייתה אסטרטגיה שהוביל ראש המוסד היוצא, דדי ברנע. על פי דיווחים, ישראל תכננה להפעיל כוחות כורדיים שאומנו על ידה - בהתבסס על מודל הפעולה האמריקאי בעיראק של 2003 - כדי ליזום פעולה קרקעית שתערער את יציבות השלטון בטהראן.
אולם, חילוקי דעות מול הממשל האמריקאי ולחצים דיפלומטיים מצידו של נשיא טורקיה ארדואן הובילו לבסוף לבלימת המהלך. מציאות מורכבת זו הותירה את התוכניות האסטרטגיות בגדר פוטנציאל שלא מומש, והותירה גם דמויות כגון מוסעב חסן יוסף, שביקשו לקחת חלק פעיל בחזית, ממתינים לאור ירוק שמעולם לא הגיע.
