איתי בלומנטל: דיוחנו הערב: ישראל צפויה להגיב על שיגור רחפן הנפץ של חיזבאללה שפגע הלילה בכלי הנדסי של צה"ל סמוך לרכס עלי טאהר ברצועת הביטחון הישראלית בדרום לבנון. בשעות האחרונות, בצה"ל מקיימים הערכות מצב, והכינו מספר אפשרויות תגובה: מתקיפה מהאוויר ועד פעולות ממוקדות- למשל נגד המחבלים ברכס עלי טאהר- שיועברו לאישור הדרג המדיני. המנגון האמריקני יעודכן. אחת האפשרויות היא לבצע פעולות שנדחו בתקופה האחרונה, פעולות שנחשבות "לרגישות", בעקבות דרישה של ממשל טראמפ שלא להסית קשב לזירה הלבנונית כל עוד ארה"ב היתה עסוקה בהסלמה מול איראן. גורם ישראלי אומר לנו הערב שלישראל זכות להגיב על פגיעת הרחפן הלילה, גם במסגרת ההסכם שנחתם עם ממשלת לבנון, הסכם שמאפשר לצה"ל לפעול נגד חיזבאללה במקרה שיפר את הפסקת האש.
הוועדה מתכנסת לדיון בחסינות לטלי גוטליב, היועמ"שית: אל תתנו לה
לקראת הדיון בוועדת הכנסת ביקשה היועצת המשפטית לממשלה לדחות את בקשת החסינות של ח"כ טלי גוטליב. לדבריה, כתב האישום הוגש משיקולים מקצועיים, וחשיפת זהותו של איש שב"כ במהלך מלחמה פגעה בביטחון המדינה
יו"ר ועדת הכנסת ח"כ אופיר כ"ץ צילום: יונתן סינדל/פלאש 90
היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב-מיארה, פנתה לחברי ועדת הכנסת בבקשה שלא לאשר את בקשת החסינות של ח"כ טלי גוטליב מפני העמדה לדין בפרשת חשיפת זהותו של איש השב"כ, בעלה של פעילת המחאה שקמה ברסלר.
בשעה זו החל הדיון בוועדת הכנסת בבקשתה של גוטליב, ובו צפויים להשתתף היועצת המשפטית לממשלה, פרקליט המדינה ובכירים נוספים מפרקליטות המדינה, ממערך ייעוץ וחקיקה ומשירות הביטחון הכללי.
בפנייתה לחברי הוועדה כתבה מיארה כי "כתב האישום נגד גוטליב הוגש על בסיס שיקול דעת מקצועי ענייני ובתום לב", והוסיפה כי "לא מתקיימת לה אף אחת מעילות החסינות", ולכן ביקשה לדחות את הבקשה.
לדברי היועמ"שית, החקירה נפתחה בעקבות פנייה של השב"כ, שעמד על כך כי חשיפת זהות לוחמיו בניגוד לחוק מהווה פגיעה משמעותית בביטחון המדינה. במכתבה פורטו שלושה היבטים מרכזיים: יצירת סכנה ללוחמים ולבני משפחותיהם, מתן כלים לאויב לחשיפת מידע חסוי וסיכון פעילות מבצעית בארץ ומחוץ לה - וכל זאת במהלך מלחמה.
עוד נכתב כי בהתאם לעמדתו המקצועית של השב"כ, שאושרה מחדש לאחרונה, החקירה וכתב האישום עוסקים במעשים שלכאורה פגעו בביטחון המדינה, וכי "מתן הגנה בדמות חסינות למי שחושף את זהות לוחמי ישראל, יש בה כדי לסכן את ביטחון המדינה והלוחמים גם בעתיד".
היועמ"שית הדגישה כי לפי כתב האישום ובקשת החסינות עצמה, גוטליב אינה מכחישה את עצם הפרסום או את אחריותה לו, ואף הצדיקה את מעשיה וחזרה על הפרסום. לדבריה, "אין מדובר במקרה של 'גלישה' אל התחום האסור, אלא בעבירה מתוכננת".
עוד ציינה כי חלק ניכר מהתשתית העובדתית אינו שנוי במחלוקת וכי מדובר בהליך משפטי ממוקד שעיקר המחלוקת בו היא משפטית ונורמטיבית. על רקע זה טענה כי אין חשש ממשי לפגיעה בפעילותה הפרלמנטרית של גוטליב, במיוחד לנוכח העובדה שהכנסת נמצאת לקראת סיום כהונתה ולקראת תקופת בחירות.
בפנייתה הזהירה מיארה גם מפני ההשלכות הרחבות של קבלת בקשת החסינות. לדבריה, הכרה בזכותו של חבר כנסת לפרסם את זהותם של לוחמי מערכת הביטחון לפי שיקול דעתו עלולה לפגוע בשיתוף הפעולה בין גורמי הביטחון לכנסת וביכולתה של הכנסת לקיים פיקוח אפקטיבי על הרשות המבצעת.
בסיכום מכתבה כתבה היועמ"שית כי גוטליב "ביצעה לכאורה עבירת גילוי ופרסום מידע חסוי" לאחר שפרסמה "פעם אחר פעם" את פרטיו של לוחם שב"כ בתקופת מלחמה, וכי כתב האישום הוגש לאחר הליך מקצועי סדור וללא הפליה או אכיפה בררנית. משכך, ביקשה מוועדת הכנסת לקבוע כי לא עומדת לה חסינות מפני העמדה לדין פלילי.
