יוסי יהושוע: הסבב הזה מול איראן מסתיים בפגיעה בהרתעה הישראלית, שאותה בוחנים מול המצב הקודם. למשל, בחיצי הצפון חיסלנו את כל צמרת חזבאללה – מנסראללה, דרך פואד שוכר ועד מפקדי רדואן. תקפנו בניינים בדאחיה, והאיראנים לא הגיבו למרות המכות הקשות
“חזרנו לשישה באוקטובר”: סגל על הסכנה מאחורי ההססנות מול איראן
עמית סגל מנתח את הסבב מול טהרן: אם ישראל תימנע מתגובה בלבנון, איראן תסמן הישג; אם טהרן תיעצר, ישראל תוכל לטעון לניצחון נקודתי
עמית סגל צילום: אריק סולטן
עמית סגל התייחס להסלמה האחרונה בין ישראל לאיראן, וטען כי שאלת ההישגים של שני הצדדים עדיין פתוחה, ותיקבע לפי ההתפתחויות הבאות בשטח. לדבריו, אם ישראל תימנע מלתקוף בדרום לבנון או בדאחייה בתגובה לירי לעבר שטחה, יהיה בכך הישג ברור לאיראן. מנגד, אם איראן לא תגיב, ישראל תוכל לטעון כי השיבה את ההרתעה. אם שתי המדינות ימשיכו להגיב זו לזו, המשמעות היא שהמלחמה הישירה בין ישראל לאיראן, שנפתחה באופן רשמי ב-13 ביוני 2025, עדיין נמשכת.
סגל תיאר את אירועי היממה האחרונה כרגע מסוכן במיוחד, כזה שלדבריו היה עלול לא רק לסיים את הקריירה הפוליטית של ראש הממשלה בנימין נתניהו, אלא בעיקר לגרום נזק אסטרטגי כבד לישראל. לדבריו, איראן ניסתה לכפות על ישראל משוואה חדשה, שלפיה תקיפה נגד חיזבאללה בלבנון תגרור תגובה איראנית ישירה נגד ישראל.
על פי הניתוח שהציג, לו ישראל הייתה נמנעת מתגובה, ונענית לפניות האמריקניות, האמיתיות או המדומות, היה בכך מסר מסוכן של חזרה לתפיסת שישה באוקטובר: מצב שבו ישראל מותקפת, אך מקבלת בפועל כללי משחק שנכפו עליה מבחוץ. לכן, לדבריו, נתניהו פעל כפי שהיה חייב לפעול כאשר דחה את הלחץ, השיב לאיראנים, ושמר על חופש הפעולה הישראלי.
סגל הדגיש כי אין מדובר בניצחון מוחלט או בהכרעה טוטאלית מול איראן, אך כן במהלך הכרחי, מינימלי, שנועד למנוע מטהרן לקבע משוואה חדשה. לדבריו, ישראל הייתה חייבת להבהיר שאיראן אינה יכולה להפעיל את עצמה כמגן ישיר של חיזבאללה, ולחייב את ישראל להימנע מתקיפות בלבנון מחשש לתגובה מטהרן.
בהמשך דבריו התייחס סגל גם לנשיא ארצות הברית דונלד טראמפ, וטען כי ההיסוס שגילה בסוגיה הלבנונית תרם להבנת האיראנים כי וושינגטון מבקשת להימנע ממלחמה כוללת כמעט בכל מחיר. לדבריו, בטהרן פירשו את הרצון האמריקני למנוע תקיפה ישראלית בדאחייה כסימן לכך שגם תגובה איראנית לא תוביל בהכרח למענה חריף.
על פי סגל, התחושה הזו גרמה למשטר האיראני, שספג נזקים כבדים, להאמין בטעות כי הוא יכול להרים את הראש ולפעול באופן אגרסיבי יותר. לדבריו, התקיפה הישראלית באיראן, כולל הפגיעה במפעלים פטרוכימיים, הייתה שירות חשוב לא רק לישראל, אלא לעולם החופשי כולו, משום שהיא הבהירה לטהרן כי המשוואה החדשה לא תתקבל.
סגל סיכם את הניתוח בדימוי חריף: הפרוקסי של איראן, ובראשם חיזבאללה, נועדו במקור להגן על איראן ולהרחיק ממנה את האש. בפועל, לדבריו, איראן מצאה את עצמה מגינה על הפרוקסי שלה. זהו הישג ישראלי, משום שהוא הופך את מבנה ההרתעה האיראני על ראשו. במקום שחיזבאללה יגן על טהרן, טהרן נאלצת לשלם מחיר כדי להגן על חיזבאללה.
