דיווח חי: השופט עמית: "בגופו של כל שופט ישתל שבב פוליטי - כי הוא נבחר בידי גורם פוליטי"

השופטת כנפי שטייניץ: אי אפשר להקל ראש במחירים של פסקי דין כאלה. לפעמים זה מוביל אחרי 10 שנים לרפורמות כאלה ואחרות… יש כאן פגיעה ביחסים בין הרשויות. אם המערכת הפוליטית תתן פתרון - למה שבית המשפט יתן פתרון לדבר הזה?

השופט מינץ לנציג היועמ"שית: אדוני מניח ששופטים יפעלו באופן מושחת.

הלמן: לא שחיתות ולא טובים ורעים. במדינה שלנו רשות שופטת עצמאית ובחירה ע"י פוליטיקאים היא מה שקורה. אין רשות שופטת עצמאית. זה לא טוב ורע, יש אינטרסים. הדברים האלה סמויים כי השופט יכול שלא לנמק.

מינץ: ברגע ששופט מגיע לכלל החלטה שהיא לא נכונה אלא בגלל שיקול פוליטי - זו שחיתות. ואדוני אומר שהוא יחליט החלטה אחרת בגלל הקידום שלו, זה דבר בלתי נתפס.

הלמן: זה מתחיל במי יבחר ומי ילך לשיפוט

סולברג לנציג היועמ"שית: במבט על של עמדת היועצת יש בוועדה טובים ורעים. השופטים תמיד שוקלים שיקולים מקצועיים. נבחרי ציבור הם הרעים. זה השרטוט. הדבר הזה קשה. גם על רקע החידוש שנעשה כאן ואי אפשר להתעלם ממנו - הסכמה נרחבת בין קואליציה ואופוזיציה. חלק מהחששות זה יותר ספוקלציות.

הלמן: זו ודאות משפטית מה יקרה. אני מזכיר שלא ממנים שופטים כבר שנה וחצי

סולברג: מה שהיה בעבר הופך להיות הוכחה ניצחת למה שיהיה בעבר עם כנסת חדשה? אני רחוק מלומר שהכל אידיאלי. אבל השאלה האם זה עד כדי כך שניטול את סמכותנו שלא קיבלנו מהר סיני ונפסול חוק יסוד. 

השופט עמית: לדעתי כאשר מפרשים חוק צריך לקחת בחשבון את האפשרויות הגרועות ביותר כי זה לא הפיך. הסחר מכר בין הקואליציה לאופוזיציה בתוך הוועדה יכול לגלוש מחוץ לשם, תן לי שגריר תמורת שופט שלום… מעניין כמה יהיה שווה הראש של שופט עליון.

השופט שטיין שואל את נציג היועמ"שית מה לגבי הטענה שבית המשפט העליון מתערב יותר ויותר בנושאים ציבוריים (ובין דבריו מכניס שטיין ביקורת חריפה ביותר על קריסת נושא השפיטות וחוק העמידה) וכמעט כל נושא שבמחלוקת מגיע בסוף לבית המשפט - אז לפוליטיקאים יש זכות להשפיע במגרש הזה.

הלמן: רוב העבודה של בית המשפט היא לא הנושאים האלה

מינץ: אדוני מביא לנו נבואת בלהות, נניח שיש לנו שופט שכתוב לו על המצח קואליציה ושופט שכתוב לו אופוזיציה - כל זה מצדיק התערבות בחוק יסוד? העולם התמוטט? המדינה תתפרק?

הלמן: זה יורד לשורש המשטר הדמוקרטי

מינץ: זה יפגע במשטר הדמוקרטי שלנו?

סולברג: איזה שופט ישמור נאמנות ויזכור אחרי עשר שנים איזה פוליטיקאי בחר בו? (נראה שהוא התכוון גם: הפוליטיקאים יכולים להתחלף בינתיים)

השופט סולברג לנציג היועמ"שית: הפוליטיקאים הם בסופו של דבר נבחרי הציבור. איזה משקל אנחנו נותנים להם? ויש פה גם קואליציה וגם אופוזיציה (בוועדה לבחירת שופטים).

השופט נעם סולברג | Yonatan Sindel/Flash90

השופט מינץ: יכול להיות שבעיני אדוני והעותרים האיזון הוא לא נכון או הופר ואתם בעד הפרת האיזון לכף השניה. השאלה האם זה מעורר ביקורת שיפוטית על חוק יסוד. דעתי בעניין ידועה. השאלה האם זה כל כך חריג שאוי ואבוי אם התיקון הזה לא יבוטל?

הלמן: כולם יודעים מה קורה בשנה וחצי האחרונות ובכלל מאז שקמה הממשלה הנוכחית (העיכוב במינוי שופטים). במדינת ישראל היום בחלק מבתי המשפט יש הליכים שלא נדונים בגלל המחסור בשופטים. ערעורים מנהליים בעליון נקבעים לשנה ו-7 חודשים קדימה. צריך להבין מה המשמעות כשאין רשות שופטת וזו החומרה היתרה בווטו.

עו"ד ענר הלמן, נציג היועמ"שית: המטרה של התיקון הוא פוליטיזציה מוחלטת של מערכת המשפט, באמצעות השילוב של שינוי הרכב הוועדה וזכות הווטו לכל הערכאות. אנחנו יודעים מה יקרה וזה לא יקח 15 שנים כמו שאמר השופט עמית.

השופטת וילנר: למה להטיל דופי מראש?

הלמן: התפקיד של בית המשפט הוא להפעיל ביקורת שיפוטית. זה לב השיטה שלנו. ועצמאות השיפוטית זה מהגרעינים הבסיסיים ביותר של הדמוקרטיה.

נציג הממשלה, ד"ר יעקב בן שמש: אנחנו חושבים שהחוק יוביל לכך שיתמנו שופטים מקצועיים ישרים, הגונים ובלתי תלויים. נבחרי הציבור שלנו הם אנשים הגונים שטובת הציבור לנגד עיניהם. מערכת משפט עצמאית חזקה ובלתי תלויה זה אינטרס של הממשלה.

הכיוון של החוק הוא לתת לנבחרי הציבור משקל גדול יותר במינוי השופטים כדי שהמערכת תהיה מאוזנת יותר ותייצג טוב יותר את הציבור הישראלי וזה אמור לחזק את מערכת המשפט. אם הציבור ירגיש שמערכת המשפט מתרחקת ממנו זה יפגע במערכת. כל המטרה של התיקון הוא לתקן ולשפר את הדמוקרטיה. אף אחד לא העלה על דעתו לפגוע בדמוקרטיה".

נציג הממשלה יעקב בן שמש לשופט שטיין שטען ששופטים יטו את פסיקותיהם כדי להתקדם: כבר 20 שנה שופטי מחוזי צריכים הסכמה של הדרג הפוליטי כדי להתקדם לעליון. (מאז התיקון של סער שדרש רוב של 7 למינויים לעליון)

השופט גרוסקופף: אנחנו רוצים מערכת שיפוט עם שופטים מזוהים פוליטית?

השופטת רונן: אם אתה אומר שאנחנו שם - אז זה יהיה יותר חמור ומובהק.

ד"ר יעקב בן שמש, בשם הממשלה: "אנחנו איננו רואים במילה פוליטיקאים מילת גנאי".

השופטים: גם אנחנו לא

בן שמש: "כשאמרת פוליטיקאים ניתן היה לקבל את הרושם שלא אכפת להם מכלום מלבד למנות יסמנים". בן שמש לשופטת רות רונן: "גבירתי מניחה שאם אנחנו רוצים שופט בעל גוון מסוים לא אכפת לנו ממקצועיותו. זה לא נכון".

השופט עמית: למה בכלל הפוליטיקאים צריכים להיות במינויים לערכאות המחוזי והשלום?

עו"ד יצחק ברט, נציג הכנסת: "אני חושב שהביקורת על חוק היסוד לא יכולה להתבסס על השערות לגבי מה שיקרה. הביקורת גם לא יכולה להתבסס על ההנחה המוקדמת שנציגי ציבור לא יפעלו לטובת הציבור. אני חושב שההנחה הזאת גם לא נכונה. 

בנוסף, החלוקה ששמה נציגי קואליציה ואופוזיציה במחנה אחד כי שניהם פוליטיים היא חלוקה לא נכונה.

חוק היסוד לא מעניק שליטה לקואליציה על בחירת שופטים, הפגיעה בעקרון העצמאות השיפוטית ככל שתהיה היא מוגבלת ויש עוד עוגנים רבים לעצמאות השיפוטית". 

נציג הכנסת עו"ד יצחק ברט: אני חושב שלכל החברים בוועדה יש אינטרס שיבחרו השופטים הטובים ביותר.

השופט עמית צוחק: למי בדיוק? התשובה היא לא! לא לכל חברי הוועדה לבחירת שופטים יש אינטרס שיבחרו השופטים הטובים ביותר. נקודה!

השופט עמית לנציג הכנסת: כאשר כל מערך השיקולים ישתנה, גם הדנ"א השיפוטי ישתנה. אדוני דיבר על ספוקלציות ותרחישים עתידיים. איך אומרים? 'זה היה היום בבוקר'. כאשר לא מקדמים שופטים ראויים בגלל שיקולים פוליטיים. כאשר התיקון הזה יכנס לתוקפו - זה יקרה בחזרת 4. זו לא ספוקלציה. זו ידיעה ודאית של מי שמכיר את המערכת והיה בוועדה לבחירת שופטים.

שטיין: התמריץ של שופט מחוזי שרוצה להגיע לעליון יהיה לכתוב פסקי דין שפוליטיקאים אוהבים.

השופט עמית: בכל שנה יתמנה שופט עי פוליטיקאים, תוך 15 שנה החוק החדש ישנה לחלוטין את מערכת המשפט של ישראל. בגופו של כל שופט ישתל שבב פוליטי כי הוא נבחר בידי גורם פוליטי, בין אם הוא רוצה או לא. זה לא פוגע בגרעין הקשה של מדינת ישראל כדמוקרטית?

עו"ד יצחק ברט, נציג הכנסת: עצמאות הרשות השופטת לא נפגעה בדרך שמחייבת את ביטול חוק היסוד. חוק היסוד המתקן לא פוגע בליבת הגרעין הזהותי של מדינת ישראל.

השופטת כנפי שטייניץ: באיזה מצב לדעתך כן תהיה פגיעה?

ברט: אין למיטב הבנתי מבחנים ברורים כאלה גם לאחר הפסיקות הקודמות (בעניין חוקי יסוד) בעניין הלאום והסבירות.

הערת הכותב: למעשה במשך זמן ארוך מנסים השופטים להוציא מברט איזה מנגנון קיצוני היפותטי, יפגע לשיטת הכנסת בזהותה של המדינה. ברט סרב לענות. 

השופט עמית: הגורם הפוליטי לבדו בוחר את שופטי העליון לפי התיקון החדש, זה לא פוגע בעצמאות הרשות השופטת?

השופט סולברג פונה כביכול לנציג הכנסת אבל לכאורה מגיב לעמית: גם היום לפני התיקון יכולה להיות בחירה לבתי המשפט המחוזיים והשלום - בלי הסכמה של השופטים בוועדה.

השופט גרוסקופף: למה טענה לשחיתות של לשכת עורכי הדין מובילה להוצאה מהוועדה? שמעתי שיש גם שחיתות של נבחרי ציבור שאפילו הוכחה בבית משפט, אז גם אותם יש להוציא?

השופטת ברק ארז: השינוי בחוק היסוד ביחס לחברי לשכת עורכי הדיו בוועדה לבחירת שופטים הוא רדיקלי, ככל שהוא באמת נועד למנוע את ניגודי העניינים הנטענים - בדרך כלל ישנם פתרונות אחרים לצמצום חשש לניגוד עניינים, ככל שיש כזה.

בית המשפט העליון דן בעתירות נגד שינוי הרכב הוועדה לבחירת שופטים, שאושר בכנסת במרץ 2025, אחרי שכבר הוצא צו על תנאי נגד שינוי חוק היסוד "מטעמי יעילות הדיון".

הדיון מתקיים בהרכב מלא של 11 השופטים המכהנים: הנשיא יצחק עמית, המשנה לנשיא נעם סולברג, דפנה ברק-ארז, דוד מינץ, יעל וילנר, עופר גרוסקופף, אלכס שטיין, גילה כנפי-שטייניץ, חאלד כבוב, יחיאל כשר, רות רונן.

עיקרי השינויים בחוק:

• הוצאת שני נציגי לשכת עורכי הדין מהוועדה לבחירת שופטים
• הכנסת שני נציגי ציבור במקומם, אחד ממונה ע"י הקואליציה והשני ע"י האופוזיציה
• החלטות יתקבלו בוועדה ברוב של 5 מתוך 9, לצד חובה שמתוך הרוב יהיה שופט אחד לפחות, נציג קואליציה ונציג אופוזיציה
• ואילו לצורך בחירת שופט עליון - אין חובה שאחד מהשופטים החברים בוועדה יתמוך במינוי
• במקרה שצריך למנות שני שופטי עליון בעונה אחת והוועדה לא הצליחה להגיע להסכמות, שר המשפטים רשאי להפעיל מנגנון מבוי סתום שניתן יהיה להפעילו פעם אחת בכל כנסת - המנגנון יאפשר לנציגי הקואליציה בוועדה להציע שלושה מועמדים מטעמם ומחייב את יתר החברים לבחור מהם מועמד, ונותן אפשרות מקבילה לנציגי האופוזיציה.
• התיקון לחוק-היסוד יכנס לתוקף עם תחילת כהונתה של הכנסת העשרים ושש.