פרקליט המדינה איסמן במתקפה על הפוליטיקאים: "תופעות שמערערות את מערכות המשפט והאכיפה כולן"

פרקליט המדינה עמית איסמן מתח היום (חמישי) ביקורת חריפה על מהלכים שמקדמת הממשלה בתחום מערכת המשפט, ובראשם חוק מח"ש שעבר בכנסת וההצעה לפיצול תפקיד היועצת המשפטית לממשלה. את הדברים אמר בכנס חיפה למשפט באוניברסיטת חיפה.

בפתח דבריו אמר כי "שלטון החוק אינו נבחן כאשר קיימת הסכמה. הוא נבחן דווקא בעיתות מחלוקת. הוא נבחן כאשר החברה מקוטבת, כאשר השיח הציבורי מתלהט וכאשר כל הכרעה משפטית הופכת מיד לוויכוח פוליטי".

לדבריו, מערכת אכיפת החוק ניצבת כיום מול אתגר כפול: מצד אחד התמודדות עם שחיתות שלטונית, פשיעה מאורגנת, פשיעה בחברה הערבית, חקירות רגישות ועבריינות כלכלית, ומנגד "קיטוב חברתי גובר, שחיקה מכוונת של בעלי עניין באמון הציבור במערכת אכיפת החוק וניסיונות חוזרים ונשנים לגרור הכרעות משפטיות לתוך המחלוקות הפוליטיות".

איסמן הדגיש כי עבודת הפרקליטות מבוססת על ראיות בלבד. "רעש אינו ראיה. כותרת איננה תשתית עובדתית. ומספר לייקים או שיתופים איננו מבחן משפטי", אמר. לדבריו, בעידן הרשתות החברתיות כל חקירה הופכת מיד ל"שדה קרב ציבורי", אך "פרקליטות המדינה לא פועלת לפי אלגוריתם, היא פועלת לפי ראיות".

עוד הוסיף כי "יש עיקרון אחד שאיננו נתון למשא ומתן: הדין אינו משתנה לפי זהות הנחקר", וכי ההכרעות מתקבלות על בסיס הראיות והדין בלבד, "לא מלחץ ציבורי, לא מכותרות, לא ממאמרים ולא מטורי דעה רווי שטנה, לא מציוצים בוטים ברשתות החברתיות ולא מזהות המעורבים, בכירותם, כוחם או שיוכם הפוליטי".

בהמשך מתח ביקורת על התנהלות נבחרי ציבור סביב הליכים פליליים. לדבריו, "בדמוקרטיה מתוקנת, מתן גיבוי מלא על ידי נבחרי ציבור לחקירה עצמאית מקצועית והוגנת הוא אינטרס ציבורי". הוא הוסיף כי "תופעות של אי התייצבות לחקירה, או מתן גיבוי אוטומטי לחשודים מטעמים פוליטיים, או הפרעה מכוונת לדיוני בית המשפט אינן פוגעות רק בחקירה מסוימת או בהליך משפטי כזה או אחר בלבד, אלא מערערות את עצם הלגיטימיות של מערכות האכיפה והמשפט כולן".

איסמן הקדיש חלק נרחב מנאומו למאבק בשחיתות השלטונית. "שחיתות שלטונית איננה רק עבירה פלילית, היא פגיעה ביסודות המשטר", אמר. "משום כך המאבק בשחיתות השלטונית איננו פוליטי, הוא מאבק על טוהר המידות ועל עצם הלגיטימיות של השלטון הדמוקרטי. הוא נועד להבטיח עיקרון פשוט: איש איננו מעל החוק. גם כאשר הוא בעל כוח".

בהתייחסו לחוק מח"ש החדש הזהיר מפני השלכותיו על עצמאות מערכת אכיפת החוק. לדבריו, החוק "מעורר חשש ממשי מפני החלשת העצמאות המוסדית של הגוף האמון על חקירת שוטרים".

לדבריו, אף שביקורת על רשויות האכיפה היא חיונית, "כדי שביקורת תחזק את אמון הציבור, על מח"ש להיות עצמאית לא רק במהותה אלא גם במבנה המוסדי שלה". הוא הוסיף כי כאשר גוף בעל סמכויות חקירה ותביעה מצוי "בתלות מבנית, תקציבית וניהולית בדרג פוליטי", מתעוררת השאלה האם ניתן להבטיח שחקירות רגישות יתנהלו ללא השפעה חיצונית.

איסמן מתח ביקורת גם על אופן מינוי מנהל מח"ש לפי החוק החדש. "אין זו שאלה של זהות המועמד. זו שאלה של אופן המינוי", אמר. "בדמוקרטיה לא די בכך שגוף יהיה עצמאי. עליו גם להיראות עצמאי בעיני הציבור".

לדבריו, האמירות שנשמעו במהלך הליך החקיקה ואחריו "מעוררות חשש כבד מאוד כי החוק אינו נתפס רק כרפורמה מבנית במח"ש, אלא גם ביצירת מנגנונים העלולים לשמש בעתיד כאמצעי לחץ על פרקליטות ופרקליטים, חוקרות וחוקרים במסגרת מילוי תפקידם".

עוד התייחס לתפקיד החדש של הממונה על תיאום חקירות שוטרים, שלדבריו יהיה מוסמך להכריע איזה גוף יחקור אירועים רגישים שבהם מעורבים שוטרים וגורמים נוספים, ובהם גם אנשי פרקליטות. "החשש איננו מפני ביקורת. החשש הוא מפני יצירת אפקט מצנן העלול להשפיע על שיקול דעתם של גורמי אכיפה ותביעה בבואם לקבל החלטות מקצועיות בתיקים רגישים", אמר.

בסיום דבריו התייחס גם להצעה לפיצול תפקיד היועצת המשפטית לממשלה. לדבריו, "חוק מח"ש מצטרף למהלכים נוספים, ובהם ההצעה לפיצול תפקיד היועצת המשפטית לממשלה, אשר במתכונתה הנוכחית מעוררת אף היא קשיים משטריים כבדי משקל". הוא הוסיף כי מדובר במהלך המשתלב באותה שאלה יסודית: "כיצד שומרים על עצמאותם של מוסדות האכיפה והייעוץ המשפטי במדינה דמוקרטית".