רוכב אופנוע בן 21 נפצע בינוני לאחר שנפגע מרכב ברהט. צוותי מד"א העניקו לו טיפול רפואי ופינו אותו לבית החולים סורוקה בבאר שבע עם חבלות בגפיים
כך הפך שליט אוגנדה לחובב מחבלים והפנה עורף לישראל ולארצות הברית
ב-1972 חלה תפנית בעמדות אידי ימין שליט אוגנדהץ הוא הפנה עורף לישראל ולארצות הברית, קיבל סיוע מלוב של קדאפי ומברית המועצות והפך לתומך נלהב של הרעיון הפלסטיני
אידי אמין, נשיא אוגנדה צילום: ויקיפדיה
לקראת ציון 50 שנה למבצע אנטבה ארכיון המדינה חשף הבוקר (שישי) אלפי עמודי פרוטוקולים, תמלילי שיחות ומסמכים בנוגע למבצע החילוץ הנועז באוגנדה אז שוחררו למעלה ממאה ישראלים חטופים.
בצהרי יום ראשון, 27 ביוני 1976, במהלך ישיבת הממשלה השבועית, שעסקה בנושאים שונים, קיבל ראש הממשלה יצחק רבין את הידיעה על חטיפת מטוס 'אייר פראנס' בטיסה 139, שיצא מתל אביב לפריז. לאחר מספר ימים מתוחים החטופים שוחררו במבצע.
אוגנדה ניתקה במרץ 1972 את יחסיה עם ישראל והשליט אידי אמין היה ידוע כאחד מתומכיו הבולטים של המאבק הפלסטיני.
התברר ששליט אוגנדה, אידי אמין סייע לחוטפים, בעודו טוען כי הוא פועל למען שחרור בני הערובה. ראיות אלה הוצגו מאוחר יותר למועצת הביטחון, בעקבות תלונתו של הארגון לאחדות אפריקה, שבאותו זמן שימש אמין כיושב הראש שלו, על מעשה התוקפנות של ישראל נגד אוגנדה.
הסיוע של אמין לחוטפים לא עמד בחלל ריק. בשנות ה-60 קיימה ישראל קשרים הדוקים הן עם אוגנדה. סטודנטים אוגנדים השתלמו בישראל בחקלאות ובתעשייה, מומחים ישראלים סייעו בהקמת חיל האוויר של אוגנדה ובית הספר לטיסה ואלה היו רק חלק מתחומי הפעילות המשותפים בין שתי המדינות. כאשר אידי אמין כיהן כרמטכ"ל, הוא ביקר בישראל ואף השתתף בקורס צניחה. וב-1971, לאחר שהדיח את נשיאה הקודם של אוגנדה והפך עצמו לדיקטטור, ביקר בארץ שנית.
אך ב-1972 חלה תפנית בעמדותיו. הוא הפנה עורף לישראל ולארצות הברית, קיבל סיוע מלוב של קדאפי ומברית המועצות והפך לתומך נלהב של הרעיון הפלסטיני. במארס אותה שנה ניתק את הקשרים עם ישראל באופן רשמי. למעשה היחסים הדיפלומטיים של ישראל עם רוב מדינות אפריקה, כולל קניה, נותקו גם הם לאחרי מלחמת יום כיפורים בסוף 1973. אולם יחסו של אמין לישראל מאז היה עוין במיוחד. דוח שהוכן במשרד החוץ באוגוסט 1976 מסכם את התבטאויותיו ופעולותיו הרבות של אמין נגד ישראל מאז ניתוק היחסים.
אידי אמין עצמו הסתובב בין החטופים ודיבר איתם, והם אפילו הריעו לו כשעזב את האולם. כוחות אוגנדיים הקיפו את האולם, אך האחריות הישירה היתה בידי החוטפים.
בישראל שוחחו עם אמין וניסו לשכנע אותו לשחרר את החטופים. אמין השיב שאין לו אפשרות משום שהחוטפים הקיפו את החטופים בחומרי נפץ ואיימו "שאם מטוס כלשהו יבוא מעל אוגנדה הם באופן אוטומטי יפוצצו הכול מידית". זה כמובן היה שקר, החוטפים לא מילכדו את המקום.
אידי אמין שיתף פעולה עם המחבלים - חיילים אוגנדיים השתתפו בשמירה על בני הערובה ולחוטפים היה נשק, שברור שלא היה בידיהם בעת החטיפה ובמטוס.
שליט אוגנדה גם לקח לעצמו קרדיט על הסכמת החוטפים לדחות את האולטימטום ל-4 ביולי כדי לתת עוד זמן למשא ומתן, כשבזמן הזה צה"ל מתכונן למבצע. נציגי ישראל בתפוצות פנו אל מנהיגי המדינות וביקשו את התערבותם הפעילה אצל אידי אמין. בין השאר החלו נציגי ישראל באפריקה לגייס את מנהיגי המדינות, ובאמצעות ממשלות צרפת, בריטניה וארצות הברית, ללחוץ על אידי אמין. נעשה ניסיון לפנות לאמין באמצעות האפיפיור ובאמצעותם של גורמים רבי השפעה אחרים, כדי שילחץ על המחבלים לשחרר את הנוסעים.
לאחר המבצע אידי אמין מסר הודעה ברדיו אוגנדה: "20 חיילים אוגנדים נהרגו בקרבות במהלך הפשיטה של הקומנדו הישראלי, ששחרר כ-100 בני ערובה בשדה התעופה אנטבה". אמין קרא לגינוי עולמי של התקיפה, במיוחד בקרב המדינות האפריקאיות. אמר כי יגיש המלצות בעניין למועצת הביטחון של האו"ם, לליגה הערבית, פסגת המדינות הבלתי מזדהות והארגון לאחדות אפריקה.
