איתי בלומנטל: הערב אנחנו מפרסמים את ממצאי התחקיר הצה"לי מהפגיעה בטנק מרכבה סימן 4 סמוך לרכס עלי טאהר בדרום לבנון, אירוע שבו נהרגו ארבעה לוחמים מצוות מפקד גדוד 52 של השריון: מפקד הגדוד סא"ל דור בן שמחון, התותחן (מפקד טנק בהכשרתו) סמ"ר נוה חבשוש, הטען סמ"ר יואב קליין והנהג סמ"ר ליאב כבביה זיכרונם לברכה. מהתחקיר שנערך בימים האחרונים באוגדה 36 ובחיל השריון, התברר שרחפן נפץ של חיזבאללה עם חימוש נ"ט – כנראה RPG, פגע ישירות במיכל הדלק של הטנק בחלקו האחורי ומצד שמאל. הפגיעה במיכל הדלק, הובילה לפיצוץ אדיר בתובה, ולחדירת חימוש דרך מיכל הדלק לתוך תא הלוחמים. בחיל השריון ממשיכים לתחקר את האירוע, בין היתר את מערכת ההגנה מסוג מעיל רוח, במטרה לשפר את ההגנה של טנק המרכבה סימן 4 שנחשב לאחד מטנקי המערכה המתקדמים ביותר בעולם
מאחורי הקלעים: הקרב שהוביל לבלימת המהלך הפלסטיני באו"ם
ישראל וארצות הברית ניהלו מערכה דיפלומטית מאחורי הקלעים במטרה למנוע את בחירתו של ריאד מנסור לנשיאות העצרת הכללית של האו”ם. במסגרת המהלך הפעילה וושינגטון לחצים על הרשות הפלסטינית, שבסופו של דבר הובילו לפרישתו מהמרוץ, ובהמשך סוכל גם ניסיונו להתמודד על תפקיד סגן נשיא העצרת
דגל פלסטין צילום: שאטרסטוק
ישראל וארצות הברית ניהלו במשך למעלה משנה מאמץ דיפלומטי שנועד למנוע את בחירתו של שגריר פלסטין באו”ם, ריאד מנסור, לנשיאות העצרת הכללית של האו”ם. במסגרת המהלך הפעילה וושינגטון לחצים מדיניים שהובילו בסופו של דבר לפרישתו של מנסור מהמרוץ. בהמשך סוכל גם ניסיונו להתמודד על תפקיד סגן נשיא העצרת הכללית.
על פי הדיווח ב-N12, בחודש מרץ 2025 מנסור החל להיערך להתמודדות על נשיאות העצרת הכללית של האו”ם - התפקיד השני בחשיבותו בארגון. בישראל זיהו את המשמעות המדינית של המהלך, וכבר באפריל אותה שנה החלו לפעול מול שורת מדינות במטרה למנוע מצב שבו יהיה המועמד היחיד לתפקיד.
זמן קצר לאחר מכן קפריסין הכריזה על מועמדותו של שגרירה באו”ם, אנדראס קאקוריס, ובהמשך, בחודש מאי, הציגה גם בנגלדש את שר החוץ מוחמד טוהיד חוסין כמועמדה לתפקיד.
למרות המהלכים שננקטו, בישראל, בארצות הברית ובמסדרונות האו”ם העריכו כי אם מנסור יישאר במרוץ עד להצבעה, הוא עשוי לזכות בתמיכת רוב המדינות החברות ולהיבחר. בעקבות זאת וושינגטון נכנסה לתמונה והפעילה לחצים על הרשות הפלסטינית במטרה להביא להסרת מועמדותו, אולם מנסור, שזיהה את המאמצים, מיהר להכריז באופן רשמי על התמודדותו.
לפי הדיווח, הממשל האמריקני הבהיר לרמאללה כי לבחירתו של מנסור יהיו השלכות, ובהן פגיעה בתקצוב הרשות הפלסטינית, הטלת סנקציות על בכירים וצעדים נוספים. ברשות הפלסטינית פעלו לשכנע את מנסור להסיר את מועמדותו ואף הציעו לו את תפקיד שר החוץ, אך הוא דחה את ההצעה והמשיך בהתמודדות.
רק לאחר סבב נוסף של לחצים ומאמץ דיפלומטי משותף של ישראל וארצות הברית הודיע מנסור, בפברואר 2026, על הסרת מועמדותו ופרישתו מהמרוץ.
בהמשך ביקש מנסור להתמודד על תפקיד סגן נשיא העצרת הכללית, אולם גם ניסיון זה לא צלח. לפי דיווח ב-NPR, וושינגטון העבירה לרמאללה מסר שכלל איום מרומז שלפיו אם הפלסטינים לא ימשכו את המועמדות, יבוטלו הוויזות של בכירים ברשות.
בבחירות שנערכו מוקדם יותר החודש נבחר המועמד הבנגלדשי לנשיאות העצרת הכללית של האו”ם. בכך נמנע מהפלסטינים להשיג קידום משמעותי במעמדם המדיני בארגון. בירושלים מגדירים את התוצאה כהצלחה מדינית שהושגה לאחר מערכה דיפלומטית ממושכת שהתנהלה הרחק מאור הזרקורים.
