אסף רוזנצוייג: בוונצואלה מדווחים כי אבא וילד חולצו מהריסות רעידת האדמה לאחר יותר מארבעה ימים שהיו קבורים
אמם של רבנים: הרבנית מרת דדה דבדה ע"ה הלכה לעולמה
הצדקת המיוחסת מדרום מרוקו שהעמידה בית של תורה וקדושה בירוחם של פעם | אמו של הפוסק הגאון רבי יעיש דבדה מבית שמש | שלחה את בניה במסירות נפש לישיבות וקנתה כמאה זוגות תפילין לנכדיה | הלכה לעולמה במוצאי שבת בגיל 84 ונטמנה בהר המנוחות | פרטי השבעה בנתיבות
ברוך דיין האמת: הלכה לעולמה הרבנית מרת דדה דבדה ע"ה, אמם של רבני משפחת דבדה ובראשם בנה הגדול, יבדלחט"א הפוסק הגאון רבי יעיש דבדה מבית שמש, והיא בת 84 בפטירתה.
הלווייתה יצאה הבוקר (ראשון) מבית הלוויות הספרדי לחלקת 'המערביים' בהר המנוחות בירושלים, שם נטמנה לצד בעלה זצ"ל בהשתתפות מאות יוצאי חלציה, רבנים ותלמידי חכמים.
מתולדותיה: הצדקת המנוחה ע"ה נולדה ביום ל"ג בעומר שנת תש"ב בעיירת המקובלים "אקא" שבדרום מרוקו, לאביה הצדיק רבי אברהם אסרף זצ"ל, בן למשפחה המכובדת ביותר בעיירה, אשר אחיו הצדיקים רבי יוסף ורבי יצחק זצ"ל שימשו כראשי הקהל. אמה הצדקת מרת אסתר ע"ה נהגה להתענות מפעם לפעם תענית הפסקה (שִשה ימים ושִשה לילות), היא הייתה המיילדת של העיירה אקא, והייתה נכדתו של הרה"ק רבי יעיש בוגאנים זיע"א, רב ואב"ד של העיירה תאמאנארת שבמרוקו.
המנוחה ע"ה זכתה להקים בית נאמן בישראל בכ"ד לחודש אדר תשט"ז, בהיותה בת ארבע עשרה בלבד, כאשר נישאה לבעלה רבי אליהו דבדה זצ"ל (שהיה בן דודה - אביו הצדיק רבי עמרם זצ"ל הוא אח של אמה מרת אסתר ע"ה). בשנת תשי"ט, בהיותה כבת 16 בלבד, נולד בנה הראשון, הגה"צ רבי יעיש דבדה שליט"א.
בשנת תשכ"ג עלתה עם משפחתה לארץ הקודש והתיישבו בירוחם. גם שם, למרות רוח החילוניות שנשבה בעוז באותם ימים, המשיכו להעמיד את ביתם על אדני התורה והקדושה מתוך דקדוק בהלכה ואמונה בה' ובעבדיו הצדיקים.
כל תלמיד חכם במשך עשרות שנים שהיה נקלע לירוחם היה מתארח בבית משפחת דבדה בכבוד גדול. סיפר הרב נחום קרליץ, בנו של מרן הגר"נ זצוק"ל, שהוא ופעילים אחרים שהיו מגיעים לעיתים קרובות לעבודת רישום למוסדות תורניים, היו שוהים זמן ממושך בביתם וסועדים על שולחנם.
הרבנית ע"ה שלחה את בניה במסירות נפש ללמוד בעולם הישיבות; את בנה הגדול רבי יעיש בישיבת "פורת יוסף" בצל מרן הגר"ש כהן זצ"ל, ואת בניה האחרים לישיבת צרפת אצל רבי גרשון ליברמן זצ"ל.
בהספד של בנה הגאון רבי יעיש הוא אמר: "למרות שעלתה צעירה לארץ הקודש, נשארה בצניעותה ותמימותה ולא נסחפה אחר הזרם הקלוקל". וכך הוא פירש את הפסוק "עוז והדר לבושה", שעל ידי עזות דקדושה שהייתה בה לא נסחפה אחר הזרם ונשארה לבושה בהדר ובצניעות, ונתקיים בה "ותשחק ליום אחרון" שכן בימיה האחרונים הייתה בשמחה יוצאת מן הכלל, כמו שאמרו חז"ל "מת מתוך צחוק סימן יפה לו".
עוד סיפרו: לעצמה קנתה תמיד בגדים פשוטים והסתפקה במועט, ואת כל כספה חילקה לצאצאיה העוסקים בתורה. בין היתר הקפידה לקנות תפילין לכל נכד שמגיע לגיל מצוות, וכך קנתה כמאה זוגות תפילין.
בי' באדר תשס"ב התאלמנה מבעלה רבי אליהו זצ"ל, ובהמשך עברה להתגורר ליד בניה בעיר באר שבע.
אתמול במוצאי השבת פרשת בלק, אור לי"ג בתמוז תשפ"ו, השיבה את נשמתה הטהורה ליוצרה והיא בת פ"ד שנים.
מסופר כי באחת הפעמים, כשהתארחה בבית בנה כאשר כלתה הייתה לאחר לידה, ועשתה סדר וניקיון בבית, נתקלה בבשר שהיה במקרר והסריח. מיד קראה בקול ואמרה: "אוי, מה מחכה לנו!", כשהיא מוסיפה לומר: "אם כך הבשר מסריח, מה מחכה לנו אחרי מאה ועשרים בקבר".
זכתה לדורות ישרים מבורכים, בנים וחתנים, נכדים ונינים, תלמידי חכמים ומרביצי תורה. בהם: הגאון רבי מרדכי אסרף, רב קהילת "בן אברהם" בפריז, ובניה: הגאון רבי יעיש, רב ופוסק בעיר בית שמש, רבי משה, מרביץ תורה באשדוד, ועוד בנים וחתנים תלמידי חכמים.
בני המשפחה יושבים שבעה בבית בתה תחי' ברחוב הרב צבאן 88 בעיר נתיבות. זמני ניחום האבלים: בשעות הבוקר בין השעות 10:00 ל-13:00, ובשעות אחר הצהריים והערב בין השעות 16:00 ל-22:00. תפילת מנחה בשעה 19:15, לאחר מכן דברי תורה ותפילת ערבית בזמן.
תהא נשמתה צרורה בצרור החיים.






