אסף רוזנצוייג: קאליבאף: כל הפרה של סעיף סיום המלחמה תיענה בצעד נגדי. זו הסיבה לאירועים במצר הורמוז ולתגובות של חיזבאללה בלבנון. בהסכם אושרו 14 סעיפים, אך לא נעבור לסעיפים הבאים עד שלא ימומשו חמשת הסעיפים הראשונים
אינפלציית תגי הנכה: זינוק של פי 6 במספר האישורים בתוך שני עשורים
מבקר המדינה חושף כשלים חמורים במערך הטיפול בבקשות: רופאים אישרו מאות פניות ביממה ללא בדיקה, בקצב של דקה וחצי לתיק | 17% מכלי הרכב בארץ מחזיקים בתו, והעומס פוגע בנזקקים האמיתיים | החשש: אובדן של כ-405 מיליון שקלים בשנה לקופת המדינה
חניית נכה צילום: שאטרסטוק
מבקר המדינה פרסם היום (שלישי) דוח חריף החושף אינפלציה במתן תווי חניה לאנשים עם מוגבלויות. מהנתונים עולה כי בעוד שאוכלוסיית המדינה צמחה ב-43% בלבד ב-20 השנים האחרונות, כמות תגי הנכה רשמה זינוק פנומנלי של 501%. המבקר מזהיר כי מצב זה מוביל למצוקת חניה קשה, ומייצר עומס כבד על החניות הייעודיות שמקשה דווקא על בעלי המוגבלויות הזקוקים להן ביותר.
לפי ממצאי הדו"ח, בשנת 2006 עמד מספר התגים בישראל על כ-74 אלף בלבד, ואילו בשנה שעברה זינק הנתון לכ-445 אלף. הגידול השפיע ישירות על כבישי ישראל: מספר כלי הרכב המשויכים להטבה זו זינק מ-155 אלף בשנת 2014 לכ-669 אלף בשנת 2025. המשמעות המעשית היא שכיום, כמעט כל רכב חמישי בישראל (17% מכלל המכוניות) מחזיק באישור חניית נכה.
המבקר מותח ביקורת על משרד התחבורה ומציין כי על אף שהמשרד התריע במשך שני עשורים כי ההגדרות המשפטיות למונח "נכה" הן רחבות ועמומות ונעדרות קריטריונים רפואיים ברורים, הוא נמנע מלהשלים את עדכון החקיקה והנהלים. ואקום זה הוביל לפרשנות מקלה במיוחד, שהתבטאה בכך שבשנת 2024 אישרו רופאי אגף הרישוי למעלה מ-93% מכלל הבקשות שהוגשו להם.
בביקורת אף אותרו מקרים קיצוניים שבהם רופא בודד קיבל 480 החלטות ביום אחד – קצב של דקה וחצי בלבד לבקשה, ללא כל מפגש פרונטלי או בדיקה גופנית של הפונה נתון המעלה חשש כבד לגבי איכות ועומק הבדיקות.
הדוח מדגיש כי ישראל היא המדינה היחידה מבין 15 מדינות מפותחות שנבחנו המאפשרת להצמיד שני כלי רכב שונים לתו חניה אחד, במקום להנפיק תג אישי המשויך לאדם עצמו. המבקר מציין כי סל ההטבות הרחב, הכולל פטור מלא מאגרת הרישוי השנתית לצד חניה חופשית באזורי כחול-לבן (נוהג שאינו מעוגן בחוק), מייצר תמריץ כלכלי מובהק לקבלת התג, וגורם למדינה הפסד הכנסות שנתי המוערך בכ-405 מיליון שקלים.
חלק נרחב מהדוח מוקדש לפרצות אבטחה, מקרי מרמה וזיופים. מהביקורת עולה כי רשתות פשיעה סחרו בתווים שהושגו במרמה באמצעות מסמכים רפואיים מזויפים, דבר שאף הוביל לחקירה משטרתית סמויה ולעצירה זמנית של הנפקת תגים חדשים בראשית שנת 2025. כמו כן, נחשף כי בשנים 2021–2022 פקידים באגף הרישוי ניצלו את הרשאותיהם ואישרו באופן ידני מאות תגי נכה לצמיתות ללא חוות דעת רפואית – תיק שנמצא כעת בבחינת הפרקליטות.
במקביל, נרשם כשל בגזרת הענישה והאכיפה. למרות שהחוק מאפשר להטיל קנס גבוה של עד 14,400 שקלים על שימוש בתג כאשר האדם המוגבל אינו שוהה ברכב, משטרת ישראל והרשויות המקומיות אינן אוכפות עבירה זו כלל בשל קשיים משפטיים באיסוף ראיות וחוסר סמכויות חקירה של הפקחים העירוניים. בנוסף, לא קיימת מערכת למניעת מצבים בהם שני רכבים הרשומים תחת אותו התג חונים בו-זמנית בחניות נכים שונות.
אנגלמן חתם את הדוח בהמלצה דחופה לפיה על הצוות הבין-משרדי שהוקם בשנת 2025 לסיים את עבודתו בהקדם, ולגבש הסדרה חקיקתית ברורה ומקיפה של הענף. המבקר הדגיש כי יש לבצע את המהלך בשיתוף פעולה מלא עם נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות – שמיודרת מהדיונים המקצועיים כמעט לחלוטין מאז שנת 2008 – לצד נציגי המשטרה והשלטון המקומי, על מנת להשיב לחניות הנכים את תפקידן החברתי והערכי.
