ברהנו טגניה: 3 נערים נסחפו בחוף לא מוכרז סמוך לפלמחים, 2 חולצו - נמשכות הסריקות אחר הנער השלישי.
מחלוקת על תקציב הביטחון: דרישה לתוספת של עשרות מיליארדים
על רקע היעדר הסכמות תקציביות לשנת 2026, במערכת הביטחון מזהירים מפני פגיעה מצטברת ומתמשכת בכשירות המבצעית של צה״ל, הקפאת פרויקטים מרכזיים, שיבוש תהליכי רכש קריטיים והשבתת מערכות צבאיות
אילוסטרציה צילום: יונתן זינדל, פלאש 90
משרד הביטחון וצה”ל מנהלים בימים האחרונים עימות חריף מול משרד האוצר, על רקע מחלוקת סביב הסיכום התקציבי לשנת 2026. במערכת הביטחון דורשים תוספת תקציב נוספת בהיקף של 40-45 מיליארד שקלים, מה שיוביל את תקציב הביטחון לרמה של 183-188 מיליארד שקלים, לעומת התקציב המקורי שעמד על 112 מיליארד שקלים.
לפי הדיווח ב-N12, במערכת הביטחון מתריעים כי היעדר הסכם תקציבי מוביל כבר כעת לפגיעה משמעותית בפעילות הצבאית. בין היתר נטען כי נמנעת רכישת חלפים לטנקים ול”פלטפורמות יבשתיות אחרות” - ככל הנראה נגמ”שים כמו הנמ”ר והאיתן - וכן לכלים של חיל הים. עוד נטען כי הדבר כבר הוביל להשבתה של “כמות אדירה” של מערכות צבאיות מבצעיות שכבר לא ניתן יהיה להשמיש אותן.
בנוסף, לפי גורמים במערכת הביטחון, בניית מוצבים ובסיסים בתחומי הקווים הצהובים ברצועת עזה ובדרום לבנון הוקפאה, מה שמשפיע על יכולת הלוחמים לפעול ולהגן על עצמם בשטחים אלו. עוד נמסר כי ללא סיכום תקציבי בזמן הקרוב, יושבתו קווי ייצור של פגזים, תידרש שחרור חיילי מילואים בניגוד לצורך המבצעי, וכן לא יתאפשר ביצוע רכש עתידי מול ארצות הברית.
מוקדם יותר היום מתח מנכ”ל משרד הביטחון, אלוף (במיל’) אמיר ברעם, ביקורת חריפה על משרד האוצר במהלך כנס הרצליה. “בניין הכוח ארוך הטווח של מדינת ישראל נמצא בפיגור מסוכן”, אמר. “אם נמשיך לנהוג כך כמדינה - הסיכון למוכנותה הביטחונית המותאמת של מדינת ישראל יהפוך לגדול ביותר. אגף התקציבים באוצר, שרואה במשמעויות של המציאות המלחמתית ‘אירוע חשבונאי חולף’, ממסמס את יכולת הממשלה לממש החלטות שכבר התקבלו על בניין כוח ארוך טווח”.
מנגד, במשרד האוצר דוחים את הטענות ומאשימים את מערכת הביטחון בחריגה תקציבית. גורמים בכירים במשרד האוצר אמרו בתגובה: “מערכת הביטחון קיבלה עד כה תקציב דמיוני שלא היה כמותו. ממשלת ישראל והכנסת אישרה למשרד הבטחון תקציב ענק בסך של 143 מיליארד שקלים. כעת מתברר שמשרד הביטחון וצה״ל חרגו מהתקציב המוגדל בעוד עשרות מיליארדים בניגוד לחוק התקציב”.
עוד הוסיפו: “העובדה שאזרחי ישראל משלמים תקציב ענק וחסר תקדים ולבסוף צה”ל בוחר לכאורה לקצץ דווקא בטנקים ובבניית מוצבים, מצביעה על בעיית ניהול קשה ומדאיגה. הסירוב [של מערכת הביטחון] לבקרות תקציביות פשוטות מביא את מדינת ישראל למצב שבו היא משלמת מחיר ענק בהעלאת מיסים ובקיצוץ בחינוך, בבריאות וברווחה, בלי תוחלת אפקטיבית”.
