בג"ץ מורה לכנסת לקיים בחירות חוזרות לתפקיד מבקר המדינה: "החשאיות הופרה"

בג"ץ קבע היום (חמישי) פה אחד כי יש לבטל את סבב ההצבעה השני בבחירות למבקר המדינה ולקיים אותו מחדש, לאחר שנקבע כי נפגע עקרון חשאיות ההצבעה בעקבות תיעוד ההצבעה בידי חברי כנסת.

אתמול הקפיא בית המשפט את כניסת ראבילו לתפקיד המבקר, אך לא קבע דבר לגבי כהונתו של אנגלמן, כך שאנגלמן יסיים את כהונתו כמתוכנן במוצאי שבת הקרובה ובינתיים לא יהיה מבקר מכהן.

כזכור, ב-3 ביוני 2026 קיימה הכנסת את הבחירות לתפקיד מבקר המדינה. לאחר שבסבב הראשון אף אחד מהמועמדים לא השיג את הרוב הדרוש, נערך סבב הצבעה שני, שבסיומו הוכרז כי עו"ד מיכאל ראבילו נבחר לתפקיד לאחר שקיבל 61 קולות, לעומת 57 קולות שקיבל השופט בדימוס יוסף אלרון.

עוד לפני תחילת הסבב השני הכריז יו"ר הכנסת, על רקע מחלוקת שהתעוררה בנושא, כי כל חבר כנסת רשאי להחליט אם לצלם את הצבעתו. בפועל, מספר חברי כנסת תיעדו את הצבעתם באמצעות סרטוני וידאו, וחלקם אף הכניסו את פתק ההצבעה למעטפה מחוץ לפרגוד. בעקבות זאת הוגשו עתירות בדרישה לבטל את הבחירות.

את חוות הדעת המרכזית כתב המשנה לנשיא בית המשפט העליון, השופט נעם סולברג. בפסק הדין עמד על כך שחוק יסוד: מבקר המדינה וחוק מבקר המדינה קובעים באופן מפורש כי מבקר המדינה ייבחר בהצבעה חשאית.

סולברג קבע כי מטרת החשאיות היא להבטיח שכל חבר כנסת יוכל להצביע לפי צו מצפונו, כשהוא חופשי מלחצים חיצוניים, וכי חשאיות ההצבעה אינה נתונה לשיקול דעתו של חבר הכנסת. לדבריו, גם אם חבר כנסת בוחר לוותר על חשאיות הצבעתו, הדבר משליך על יתר חברי הכנסת, מאפשר הפעלת לחצים ופוגע בעצם תכליתה של ההצבעה החשאית.

"בין כל הפלפולים, הטיעונים ותתי-הטיעונים, חשוב לחזור לראשית הצירים, ליסודות הפשוטים", כתב סולברג. לדבריו, המשיבים לא הציגו "כל טיעון פרשני שיש בו כדי להבהיר כיצד הצבעה המתועדת באמצעות סרטוני וידאו מתיישבת לשיטתם עם המונח 'הצבעה חשאית'". עוד הוסיף כי מדובר בפרשנות "שאינה מתיישבת בנקל, אם בכלל, עם השכל הישר", שלפיה "מה שאינו חשאי בא בגדר חשאי, ומה שנדרש להיות חשאי יכול להיות גם לא חשאי".

עוד נקבע כי תיעוד ההצבעה באמצעות סרטון פוגע באופן מובהק בחשאיות, משום שהוא יוצר ראיה ברורה לתוכן ההצבעה בזמן אמת. בית המשפט ציין כי לפחות שישה חברי כנסת תיעדו את הצבעתם או הכניסו את פתק ההצבעה למעטפה מחוץ לפרגוד, ובשילוב הכרזתו של יו"ר הכנסת כי הדבר מותר, קיימת אפשרות ממשית שהפגם השפיע על תוצאות הבחירות.

השופט סולברג הדגיש כי ההחלטה אינה מתערבת בזהות מבקר המדינה שייבחר, אלא נועדה להבטיח הליך תקין. "עריכת סיבוב נוסף של בחירות – זו הפעם באופן חשאי – תאפשר לחברי הכנסת להחליט, בהתאם לצו מצפונם, במי הם מבקשים לבחור לתפקיד מבקר המדינה", כתב. לדבריו, "הכרעתנו מכוונת לשמירה על ההליך התקין ולא לבחינת תוצאותיו. אחריותנו כשופטים מתמקדת כאן בלוז הדמוקרטיה – הבטחת טוהרו של הליך הבחירות בהתאם להוראה חוקתית מפורשת".

בהמשך הבהיר כי ביטול ההצבעה אינו פוגע במעמדה של הכנסת, אלא להפך. "ההחלטה להורות על ביטול ההצבעה לא ניתנה למרות מעמדו הרם של בית המחוקקים, אלא דווקא בגלל מעמדו זה", כתב. לדבריו, פסק הדין נועד להגן על עצמאותם של חברי הכנסת ולאפשר להם להצביע בחופשיות.

עוד ציין כי פסק הדין עוסק בהליך בלבד ולא בתוצאה, והבהיר כי הכנסת רשאית לשוב ולבחור בעו"ד מיכאל ראבילו, אם כך תרצה, או בשופט בדימוס יוסף אלרון, ובלבד שהבחירה תיעשה בהליך תקין ובהצבעה חשאית.

בסיום פסק הדין קבע סולברג כי בסבב ההצבעה השני "נפל פגם מהותי במישור חשאיות ההצבעה, פגם אשר עשוי היה להשפיע על תוצאות הבחירות". בהתאם לכך הורה בג"ץ לבטל את ההצבעה ולקיים בחירות חוזרות לתפקיד מבקר המדינה בהתאם להוראות החוק.