מאז התפוצצות פרשת "יד לוחצת יד" הכפילה ההסתדרות את ההוצאות על פרסום במיליוני שקלים
בעלי החניונים בבני ברק במקום הראשון בניצול הציבור ב"חוק החניונים"
נתוני פנגו מצביעים על עליות חדות במחירי החניונים מאז המעבר לגבייה לפי דקה. בני ברק היא העיר היקרה ביותר לחניה עם מחיר ממוצע של 18.85 שקלים לשעת חניה בחניון. מדובר בעלייה של 19.1% לעומת השנה שעברה
חניון צילום: מנדי הכטמן, פלאש 90
הרפורמה שנועדה להוזיל את עלויות החניה ולחייב גבייה לפי דקת שימוש הפכה בפועל לגל התייקרויות בחניונים ברחבי הארץ. כך עולה מנתוני פנגו לשנים 2025 ו-2026 שהגיעו לידי חדשות 12.
"חוק החניונים", שנכנס לתוקף בדצמבר 2025, נועד למנוע מצב שבו נהגים משלמים על שעה מלאה או רבע שעה שלמה גם כשחרגו בזמן קצר בלבד. אלא שבפועל, בעלי חניונים רבים העלו את המחיר לדקה, כך שבחניות ממושכות יותר התשלום הכולל דווקא התייקר.
לפי הנתונים, ראשון לציון רשמה את העלייה החדה ביותר במחירי החניונים, עם זינוק של 30.2% בתוך שנה. המחיר הממוצע לשעת חניה בעיר עלה מ-8.54 שקלים ל-11.12 שקלים.
בני ברק היא העיר היקרה ביותר מבין הערים שנבדקו, עם מחיר ממוצע של 18.85 שקלים לשעת חניה בחניון. מדובר בעלייה של 19.1% לעומת השנה שעברה.
גם בערים מרכזיות נוספות נרשמו עליות חדות. בחיפה ובפתח תקווה עלו מחירי החניונים בכ-15.5%, בתל אביב-יפו נרשמה עלייה של כ-11%, ובאשדוד זינקו המחירים ב-17%. באר שבע נותרה יציבה יחסית, עם עלייה מתונה של 1.4% בלבד.
נתניה היא העיר החריגה בדוח, שבה מחירי החניונים ירדו ב-7.2%. במקביל, משך השהייה של הנהגים בחניונים בעיר עלה ב-18.3%. עם זאת, בחניה ברחוב רשמה נתניה את העלייה הגבוהה ביותר בתעריפי כחול-לבן, עם זינוק של 11.7%.
העלייה במחירים השפיעה גם על התנהגות הנהגים. ב-7 מתוך 9 הערים שנבדקו נרשמה ירידה במשך השהייה הממוצע בחניונים, כאשר הירידות הבולטות נרשמו בחיפה ובאשדוד.
בעקבות הזעם הציבורי, ועדת הכלכלה של הכנסת כבר אישרה לקריאה שנייה ושלישית את ביטול החוק. אם הביטול יאושר סופית, החניונים יחזרו למודל הקודם: תשלום עבור שעה ראשונה מלאה ולאחר מכן לפי יחידות של רבע שעה.
עם זאת, גם אם החוק יבוטל, אין ערובה לכך שמחירי החניה יחזרו לרמתם הקודמת. מאחר שאין פיקוח על מחיר מקסימלי, בעלי החניונים יוכלו להשאיר את התעריפים הגבוהים גם לאחר החזרת שיטת הגבייה הישנה.
בינתיים, הנהגים ממשיכים לשלם יותר - והמהלך שנולד כהבטחה צרכנית הפך לעוד דוגמה ליוזמה רגולטורית שהתגלגלה בסופו של דבר לכיס הציבור.
