יואלי ברים: הייעוץ המשפטי לכנסת קובע באופן חד משמעי שגם אם הקואליציה תכניס הסתייגות למליאה נגד חילולי שבת בחוק התקשורת - הם יתנגדו לכך באופן נחרץ, גם בבג"ץ. למה? משום שהסעיף הזה פוצל מהחוק. ברגע שסעיף מפוצל מהחוק - בלתי אפשרי להחזירו.
לא עוד "ניהול סכסוך": שינוי דרמטי ומקיף בתפיסת ההגנה וההפעלה של צה"ל
צה"ל עבר מתפיסה של "ניהול הסכסוך" והסתמכות על טכנולוגיה והרתעה, לתפיסה מפוכחת של מוכנות תמידית למלחמה, הגנה פיזית מעובה בקו הראשון, וחתירה מתמדת להעברת הלחימה לשטח האויב באופן מיידי
הרכבים השרופים בעוטף עזה אחרי הטבח צילום: יונתן זינדל, פלאש 90
האירועים הטרגיים של ה-7 באוקטובר 2023 חוללו טלטלה עמוקה במערכת הביטחון הישראלית, והובילו לשינוי דרמטי ומקיף בתפיסת ההגנה וההפעלה של צה"ל. מדובר במעבר מתפיסה שהתבססה במידה רבה על טכנולוגיה, הרתעה ומגננה פסיבית, לתפיסה המקדשת נוכחות פיזית, יוזמה התקפית והגנה אקטיבית. כך פורסם הבוקר (שני) בתוכנית "הבוקר הזה" בכאן חדשות ברשת ב'.
השינויים המשמעותיים ביותר בתפיסת ההגנה של צה"ל כפי שהתגבשו במסגרת הפקת הלקחים:
מה השתנה? בעבר הסתמך צה"ל על המכשול התת-קרקעי והעילי ברצועת עזה (החיישנים, המצלמות ומערכות ה"רואה-יורה") כקו הגנה כמעט בלתי חדיר. ה-7.10 הוכיח שטכנולוגיה ללא כוח אדם מסיבי שמגבה אותה יכולה להיות מנוטרלת במהירות.
התפיסה החדשה: חזרה לבט"ש (ביטחון שוטף) קלאסי ומעובה. צה"ל הגדיל משמעותית את סד"כ (סדר כוחות) הלוחמים הקבוע בגבולות. לא עוד הסתמכות על התרעה טכנולוגית בלבד, אלא נוכחות פיזית מתמדת של כוחות שריון, חי"ר והנדסה בקו הראשון.
מה השתנה? לפני הטבח, חקלאים פלסטינים הורשו להתקרב עד מרחק עשרות מטרים בודדים מגדר המערכת, מה שאיפשר לחמאס לאסוף מודיעין מדויק ולתכנן את הפריצה.
התפיסה החדשה: הקמת "פרימטר" (אזור חיץ) ביטחוני רחב בתוך שטח רצועת עזה (וגם בגבול הצפון). כל תנועה במרחב זה נחשבת לאיום מיידי ומטופלת באש. המטרה היא לייצר מרחק שיקנה לכוחות זמן תגובה ולא יאפשר הגעה ישירה לקו היישובים.
במשך עשורים צה"ל הלך והצטמצם, מתוך מחשבה שעידן התמרון הקרקעי הגדול חלף, וכי ניתן להסתמך על חיל אוויר קטלני וכוחות מיוחדים קטנים.
התפיסה החדשה: הבנה שגודל כן קובע. צה"ל פועל להגדלה משמעותית של זרוע היבשה:
הקמת אוגדות וחטיבות חדשות (כולל חטיבות מילואים).
הארכת שירות החובה והגדלת ימי המילואים באופן דרסטי.
הצטיידות מאסיבית מחדש בטנקים, נגמ"שים ממוגנים (נמ"ר, איתן) ותחמושת ייצור מקומי (כדי להפחית תלות במדינות זרות).
שורה תחתונה: צה"ל עבר מתפיסה של "ניהול הסכסוך" והסתמכות על טכנולוגיה והרתעה, לתפיסה מפוכחת של מוכנות תמידית למלחמה, הגנה פיזית מעובה בקו הראשון, וחתירה מתמדת להעברת הלחימה לשטח האויב באופן מיידי.
במסגרת הפקת הלקחים, צה"ל גיבש פקודת כוננות מטכ"לית חדשה לחלוטין בשם פקודת "רעם":
סמכויות מיידיות לשטח: הפקודה מעניקה למפקדי האוגדות והפיקודים המרחביים סמכות עצמאית להורות באופן מיידי על הקפצת כוחות סדירים וכוחות מילואים. זאת, כדי למנוע את צוואר הבקבוק שנרשם ב-7 באוקטובר בקבלת אישורים מהמטה הכללי.
מודולריות (מנעד תגובות): בעבר הייתה לכל גזרה פקודת תגובה אחת. כיום נבנה לכל פיקוד מנעד רחב של תגובות מבצעיות המותאמות לסוגי אירועים שונים (תרחיש חד-גזרתי מול תרחיש רב-גזרתי), מה שמאפשר גמישות ומהירות תגובה במצבי קיצון.
קיצור זמני כוננות ועיבוי כוחות קבועים. הגדודים המטכ"ליים והכוחות הלוחמים המוצבים בגזרות השונות עובו משמעותית מבחינת סדר כוחות (סד"כ).
מוכנות מיידית: זמני המוכנות וההקפצה של הכוחות קוצרו באופן דרסטי. הצבא אינו מסתמך עוד על ההנחה שתהיה "התרעה מודיעינית מוקדמת של ימים או שעות" כדי להקפיץ כוחות לגדר.
הקמת "חטיבת הביטחון" באגף המבצעים (אמ"ץ). כחלק מהלקח המבני, הוחלט על הקמת גוף ייעודי חדש במטה הכללי: תפקיד החטיבה: לרכז, לתכלל ולהוביל תחת קורת גג אחת את כלל תחומי הביטחון בצה"ל – החל מביטחון מידע, דרך הגנת מחנות ובסיסים, ועד לביטחון האישי וההגנה המרחבית. הקמת החטיבה נועדה ליצור סטנדרט אחיד, מחמיר ומפוקח בכל קווי המגע והבסיסים, ללא תלות ב"שקט" זמני בגזרה.
