שר האנרגיה אלי כהן: בגלל ההסכם שישראל חתמה עם לבנון, החלטנו לקדם כעת הליך נוסף לחיפושי גז טבעי בישראל
המבנה של חמינאי: צריחים לא גמורים, אריחים סדוקים וחניון מתפורר
המתחם שבו מתאבלים חלקו כבוד לאייתוללה עלי חמינאי בסוף השבוע הזה לא גמור לאחר כמעט 40 שנה. מבקרים אומרים שהוא מסמל את ההבטחות שלא מולאו במהלך שלטונו
הלוויית עלי חמינאי צילום: סוכנות הידיעות האיראית תסנים
המוני המתאבלים שהגיעו להיפרד ממנהיג איראן לשעבר, האייתוללה עלי חמינאי, עשו זאת בסוף השבוע הזה בטהרן במסגד ומתחם תפילה עם צריחים לא גמורים, אריחים סדוקים וחסרים וחניון מתפורר.
כמעט 40 שנה לאחר שהתכנון והבנייה של המתחם, הגרנד מוסאלה, החלו, הוא עדיין לא גמור, ואף הפך למבנה סדוק, כאשר חלקים ממנו זקוקים בבירור לתיקון.
מעמדו של האתר עומד בניגוד מוחלט לאופן שבו קיוותה ממשלת איראן להציג את עצמה במהלך טקסי הלוויה של האייתוללה חמינאי, שנמשכים השבוע - כמדינה חזקה ובעלת יכולת שהחזיקה מעמד לאורך כל מלחמת ארה"ב-ישראל.
במקום זאת, הפרויקט הענק המתפתח של איראן מסמלת, עבור מבקריו של המנהיג העליון שנהרג, את ההבטחות שלא מולאו של המדינה בה שלט. למרות בעיותיו הברורות, עבור המדינה האתר היה מקום מתאים לפרידה מהאייתוללה חמינאי, שנשא שם נאומים חשובים, שכן היה בו מספיק מקום להכיל את הקהל הגדול שציפו לטקס הלווייתו, כך דווח הניו יורק טיימס.
הרעיון להקמת מבנה כזה הוצע זמן קצר לאחר מהפכת 1979. הוא נועד להיות אתר חדש וגדול יותר לתפילות שבועיות חשובות שנישאו על ידי אנשי דת בולטים בבירה.
בשנת 1988, האייתוללה עלי חמינאי, שכיהן כנשיא איראן דאז, כתב במכתב לאייתוללה חומייני, מייסד הממשלה האסלאמית ומנהיגה העליון הראשון, וביקש ממנו להקדיש כמעט 11 מיליון רגל רבוע של אדמה בצפון-מרכז טהרן לפרויקט. האייתוללה חומייני אישר את ההצעה, אך הזהיר כי המסגד צריך להיות פשוט, ללא ה"זוהר" של המסגדים האמריקאים. המכתבים פורסמו באתר הרשמי של האייתוללה חומייני.
הממשלה בחרה בעיצוב של האדריכל פרוויז מואייד אהד, בהשראת המסורות הפרסיות-אסלאמיות. הוא מת בשנת 2016 מבלי שראה את הפרויקט שלו מתגשם.
הבנייה החלה באמצע שנות ה-90, ועם הזמן הפרויקט קיבל צורה. כיום הוא מתהדר בפורטיקו בגובה 70 מטרים, כיפה בגובה 62 מטרים, צריחים בגובה 143 מטרים וחצר שיכולה להכיל כ-65,000 איש.
בסוף השבוע, כאשר החל האבל הציבורי במבנה, שני הצריחים שלו עדיין לא הושלמו במלואם, כאשר מוטות מתכת חשופים בולטים מהם כאילו הבנייה הופסקה באמצע. הצריחים גם הראו כתמים לא אחידים של צבע לבן, שהדגישו את תחושת חוסר השלמות, כך מדווח הניו יורק טיימס.
התנאים נותרו באופן דומה בלתי גמורים. באחד ממגרשי החניה, שם התאספו עיתונאים, משטח האספלט הפך לאבק וחצץ. גרם מדרגות ארוך שהוביל אל השטח - שם התפללו קהלים וחלקו כבוד - היה שבור ובלוי במקומות מסוימים.
אריחים היו סדוקים או חסרים לחלוטין. פיגומים היו מוקפים בחלקים רבים של המתחם. אנשי אבטחה, מותשים באופן ניכר מהתמודדות עם ההמונים והחום, נראו ישנים מתחת למדרגות על מזרנים דקים ומאולתים.
על פי הניו יורק טיימס, מועדי סיום הבנייה שהוכרזו בפומבי באו וחלפו במהלך השנים, ועבודות הבנייה נמשכו. עד שנת 2011 הוצאו כמעט מיליארד דולר, ומנהלי הפרויקטים הודיעו כי יידרשו 2 מיליארד דולר נוספים כדי לסיים אותה תוך חמש שנים, כך דיווח העיתון העצמאי "פייננשל טריביון" באיראן בשנת 2017.
אפילו במצבו הלא גמור, המתחם אירח אירועים גדולים, כולל תערוכות תרבותיות. אך מעולם לא הוקדשה אליו תשומת לב עולמית כה רבה כמו בסוף השבוע הזה.
בעוד שהממשלה ניהלה בימים האחרונים מרוץ מטורף כדי להיערך לגל המבקרים, גורם רשמי לניהול מצבי חירום בטהרן אמר לניו יורק טיימס כי הרשויות זיהו 235 בעיות בטיחות במתחם.
עבור חלק מהצופים בטקסי האבל הרשמיים, מצבו של המתחם היווה מטאפורה הולמת לכישלונותיו של האייתוללה חמינאי. "לא משנה מה הם יעשו, הם לא יכולים להסיר את שני הצריחים החצי-גמורים והאסימטריים האלה מהמסגרת", כתב ברשתות החברתיות מהדייה גולרו, עיתונאי ופעיל איראני המתגורר בשוודיה. "סמל לחוסר היעילות והשחיתות של עידן חמינאי".
