קטארגייט ומחיקת הראיות: גיל בירגר, שהעביר את התשלום, מחק את ההתכתבויות עם פלדשטיין לאחר מעצרו בפרשת הבילד
"אבא שלי שקוף?", שאל הילד הקטן – והנוכחים פרצו בבכי מר
אין מילים לתאר את הסבל הכבד שעברה משפחתו של הרב יעקב בן שלמה ז"ל, שנפטר אחרי התמודדות ארוכה עם מחלה קשה, שהתגלתה במהלך חתונת בנו הבכור, אחרי תקופה של ייסורים • הותיר אחריו אלמנה ושישה יתומים שעדיין לא הוביל לחופה, והם מתחננים לעזרתנו הדחופה • תורמים עכשיו
-
בשיתוף ועד הרבנים | חרדים | כתבה שיווקית
הוא קם בכל בוקר, נשך שפתיים מול הכאבים, ויצא לעבוד כדי שילדיו לא ירעבו – עד שהגוף פשוט קרס. ר' יעקב בן שלמה ז"ל, אברך עדין נפש בן 45 בלבד, הלך לעולמו לאחר שנתיים וחצי של מאבק בסרטן אלים. מאחוריו נותרה אלמנה שבורה ושבעה יתומים, שישה מהם טרם נישאו.
גם כאשר המחלה הנוראה כרסמה בכל חלקה טובה בגופו, הוא בחר לשתוק. חודשים ארוכים הוא סבל בשקט מקפיא דם, הסתיר את כאביו התופת, והמשיך לצאת לעבודתו מתוך אחריות עצומה לפרנסת אשתו ושבעת ילדיו. המצוקה הכלכלית העיקה, אך הוא, בצניעותו האופיינית, סירב להפוך לנטל. הוא נשא את ייסוריו לבדו, עד שהגוף לא יכול היה לשאת עוד.
הכל התחיל בחודש אלול. חולשה לא מוסברת, סחרחורות ואירועי עילפון חוזרים ונשנים במהלך חגי תשרי העלו את החשד שמשהו אינו כשורה. לאורך כל תקופת החגים הוא נדד בין רופאים ובדיקות, אך האבחנה בוששה לבוא. ואז, דווקא בימים שבין פורים לפסח, בעיצומן של ההכנות הנרגשות לחתונת בנו הבכור – נחתה המהלומה. המחלה הקשה התגלתה בגופו במלוא אכזריותו, מערבב את דמעות השמחה של החופה עם דמעות של חרדה ואימה.
תורמים עכשיו ומצילים את יתומי הרב בן שלמה >>>
מאותו רגע, הפכו חיי המשפחה למסע הישרדות. ר' יעקב בילה ימים ולילות במחלקות האונקולוגיות בתל השומר, הרחק מביתו ומילדיו האהובים, עובר טיפולי כימותרפיה קשים מנשוא. בנו הקטן, יואל, היה אז רק תינוק רך בן שמונה חודשים. המרחק והאשפוזים הארוכים גבו מחיר נורא: התינוק פשוט לא זכה להכיר את אבא. כשהיו מראים לפעוט הקטן תמונה של אביו המיוסר, הוא לא זיהה את הדמות ופרץ בבכי חסר אונים. זה היה שבר שאי אפשר לאחות – אבא שכל כך רוצה לחבק את בנו, וילד שאינו מכיר את האיש שבתמונה.
כעת, הבית שדווקא בצל המחלה היה סמל לאמונה ומסירות, הפך לגיא צלמוות של יתמות. הילדים הרכים מנסים לעכל את המציאות הבלתי נתפסת, ושאלותיהם התמימות קורעות את נימי הנפש.
ילד בן שש, הלא הפסיק להתפלל בשנים האחרונות לרפואת אביו, נשאל לאחרונה איך קוראים לאבא שלו. מבלי להתבלבל, הילד ענה: "יעקב בן אסתר".
וישנו יואל, שרק לאחרונה חגג חלאקה, שמחפש את הדמות שאך זה התחיל להכיר. "מי יענה לי אם אחייג עכשיו לאבא?" הוא שואל בדמעות את אמו השבורה. וכשניסו להסביר לו בעדינות שאבא נמצא כעת בשמיים, קרוב לכיסא הכבוד, ורואה משם איך הוא לומד אותיות ומתפלל, הילד הקטן פער עיניים ושאל את השאלה שמרסקת כל לב: "אבא שלי שקוף?".
מאחורי הדמעות והשאלות התמימות, ניצבת האלמנה שכורעת תחת משא החיים. שש עשרה שנות נישואין נגדעו, שנתיים וחצי של מאבק רפואי רוקנו את כל החסכונות והכניסו את הבית לחובות כבדים. היא נותרה כעת לגדל לבדה שבעה ילדים, שישה מהם עדיין בבית, זקוקים ללחם, לבגדים, ולמעט ביטחון בתוך העולם שחרב עליהם. ר' יעקב מסר את נפשו למענם עד נשימתו האחרונה; כעת, זהו התור שלנו.
