יו״ר הציונות הדתית שר האוצר בצלאל סמוטריץ׳: אישרנו פעימה נוספת של פיצויים שאנחנו מעניקים לכם, תושבי הצפון, עבור החודשיים האחרונים. כפי שעשיתי עד עכשיו, אמשיך כל העת בחיזוק הצפון, התושבים ובעלי העסקים היקרים. אתם, תושבי הצפון, עמדתם ועומדים בגבורה ומגיע לכם הטוב ביותר (ישראל היום)
פרשת מטות מסעי תשפ"ו, אקו, יקב דומיין רוז קמיל
מדור שבועי מרתק באדיבות מומחה היינות שרגא גבהרד | והשבוע: אקו 2019, יקב דומיין רוז קמיל
אקו, יקב דומיין רוז קמיל צילום: שרגא גבהרד
פרשת מטות מסעי תשפ"ו, אקו 2019, יקב דומיין רוז קמיל
השבת מברכים את חודש מנחם אב, שיהיה לנו לששון ולשמחה, אמן.
כידוע לכולנו, בתשעת הימים לא שותים יין בגלל אבלות על חרבן בית המקדש, למרות שהאבל על אחד משבעת הקרובים שצריך להתאבל עליהם, לא רק שמותר לו לשתות יין, אלא מומלץ לעשות כן, כך אומר שלמה המלך: "תנו שכר לאובד ויין למרי נפש" (משלי לא/ו). על פסוק זה אומרים חז"ל: "לא נברא יין אלא לנחם אבלים" (ערובין סה/א). יש גם הצעה כמה יין לתת לאבלים: "עשר כוסות תקנו חכמים לשתות בבית האבל" (כתובות ח/ב).
ההבדל בין אבל על פטירת קרוב לאבל על חורבן ירושלים הוא שהאבל על צרה אישית חייב לצאת ממעגל הצער, החיים חייבים להמשיך. אמא שכולה שבנה נפטר וטעתה להתאבל עליו ללא הרף על חשבון עוד שבעה ילדים שנותרו בבית, והיא בכתה כל היום בבית הקברות על מצבת הנפטר, רב הונא שלח להודיע לה שהיא עושה טעות חמורה (מו"ק כז/ב). על כן יש לחפש דרך כיצד לפרוץ את מעגל הצער החונק כדי להתחיל את הצעדים הראשונים במרחב המאשר פריחה ומאפשר התחלות חדשות.
לא כן אבלות על חורבן בית המקדש, בית המקדש הרי לא מת, אנו לא רוצים להתייאש ממנו, על כן אנו ממשיכים להיות אבלים כל זמן שאין בית מקדש. אמנם לא ניתן לעמוד כל השנה ברחבת הכותל המערבי ולהכריז "לא נזוז מפה עד שהוא יבנה"! כי אם נעשה כן, הרי שלא יהיה את הדור הבא שאמור להיות בגאולה.
על כן אנו מקדישים שלושה שבועות לכך, ובמשך השנה עושים סימנים קלים, כגון שהחתן שובר כוס ואומר: "אם אשכחך ירושלים תשכח ימיני. תדבק לשוני לחכי אם לא אזכרכי (אזכור אותך), אם לא אעלה את ירושלים על ראש שמחתי" (תהילים קלז/ה-ו). משאירים קטע בלתי מסויד בבית, הצדיקים עורכים תיקון חצות וכדומה.
אבל לפחות שבוע אחד אנו מתאבלים ביותר ולא שותים יין כדי שלא לשבור את הצער החוסם. כך ישנם עוד דברים שאין אנו עושים בשלושת השבועות ותשעת הימים, לא קונים בגד או כלי חדש, ובתשעת הימים גם לא אוכלים בשר (או לפחות בשבוע שתשעה באב חל בו לפי דעת הבית יוסף).
אני רוצה להתמקד באיסור אכילת בשר ושתיית יין, הם יותר חמורים לא רק בגלל שהם גורמים לשמחה, אלא בגלל שהם המרכיב העיקרי בקרבנות שאין לנו מאז החורבן. אמנם גם קמח למנחה הוא מרכיב עיקרי, אבל זה אוכל בסיסי, זו לא שמחה לאכול לחם אלא עצבון לא לאכול, ואכן שבעה עשר בתמוז ובתשעה באב אנו לא אוכלים שום דבר.
אין איסור לשתות שאר משקים משכרים, למרות שראוי שלא לעשות כן או לפחות להמעיט, לכאורה בגלל שהיין הוא הנסך של הקרבן ושאר המשקים הכהילים אינם כשרים למזבח. בכל זאת ברור לנו שכדאי להינזר מיין בתשעת הימים בגלל הנאמר: "יין ישמח לבב אנוש" (תהילים קד/טו).
מה עם שאר סוגי הכוהל? האם הם אינם משמחים? לכאן מגיעה הפתעה שבגללה הבאתי את כל המאמר. כוהל גורם לפריצת מחסומים במוח, מי שהוא שמח יהיה יותר שמח בעקבות שתיית כוהל, מי שעצוב יהיה יותר עצוב, מי שעצבני יהיה יותר עצבני, בעוד שכל המשקאות הכוהליים משפיעים על המוח דרך האלכוהול עצמו, יין נתפס כמשמח יותר לא בגלל חומר מיוחד בקליפת הענב או בעץ החבית, אלא בגלל אופן השתייה והחוויה שמסביבו.
אמנם בקליפה של הענב יש פנולים וטאנינים, ובעץ החבית יש תרכובות שמוסיפות טעם וריח, אבל מחקרים מראים שהחומרים האלה משפיעים רק על הארומה והמרקם, לא על מצב הרוח. גם יין שנעשה בימי קדם בכלי חרס לא הכיל חומר משמח נוסף.
התחושה שהיין משמח נובעת בעיקר מהאלכוהול ומהאופן שבו שותים אותו: לאט, בנחת, עם ריח, טקסיות ואווירה. השילוב הזה יוצר חוויה שמרגישה יותר חגיגית ונעימה משאר המשקאות הכוהליים.
על כל פנים בעזרת ה', אנו נצא בליל תשעה באב לירושלים עם ארגז יין, לשמוח את הגאולה שכבר קרובה להתגלות במהרה בימינו. אמן. שבוע אחר כך נעשה זאת שוב, כי חז"ל אומרים שלא היו ימים טובים לישראל כמו חמישה עשר באב. זה יהיה בעזרת ה' פחות משבוע אחרי תשעה באב, והלב כבר ירגיש את המעבר מצער לנחמה.
לכבוד חגיגות תשעה באב בחצר בית המקדש, יש להציע דווקא את סוגי היין המתאימים לנסכים. יין אדום וכבד, כזה שמרגיש כמו חלק מהטקס. זה גם עבורנו, כי הוא מצטרף היטב לצלי של קרבן התודה והשלמים בעזרת ה'. לשבוע שאחר כך יתאים משהו קל יותר, שאותו אציע בעזרת ה' בשבוע הבא.
והנה ההצעה ליין שניקח לצרף לסעודת הקרבן. השבוע טעמתי יינות של חברת 'גשם' יבואני יינות איכות מחו"ל. היין מגיע מהגדה הימנית של בורדו מפומרול ונקרא 'אקו' של יקב 'דומיין רוז קמיל'. יינות שמקבלים ציונים גבוהים על כל המבחר שלהם. היין עשוי ממאה אחוז מרלו. הוא התיישן שנה במיכלי בטון, שנה בחביות משומשות ועוד חצי שנה נוספת במיכלי בטון.
באף מריחים הרבה פירות יער, קסיס, לוונדר, זיתים שחורים ואפילו מעט טחב. הגוף בינוני מלא. בפה יש חומציות טובה, שוב זיתים שחורים. יש המפרשים זאת כמינרליות. יש טעמים ירוקים ואדמתיות. זהו יין שהוא קלאסיקה של מרלו מפומרול.
אלכוהול: 13.5%. המחיר: כ350 ש"ח. הכשרות של הרב רוטנברג פריז.
לחיים, לגאולה שלמה ושבת שלום
שרגא גבהרד – יועץ בתחום הכשרותי והמקצועי ביין, סדנאות יין וסיורי יקבים: 052-6176201
http://kosher-wine.co.il
