הוול סטריט ג׳ורנל: על פי שני גורמים אמריקאים, טראמפ קיבל תדרוכים מודיעיניים על יכולות התקיפה ארוכות הטווח החדשות של אוקראינה והתרשם מיעילותן. התדרוכים מצביעים גם על עייפות גוברת בקרב הציבור הרוסי מהמלחמה
לחץ בליכוד: המתווה שינחית ועדה מסדרת על הח"כים המכהנים
נתניהו דורש לקבוע מראש את הצמרת באמצעות שריונים, במטרה "לחתוך" את הסיעה הנוכחית בדמויות ייצוגיות יותר | גוטליב באולטימטום נגד המהלך: "אשקול לא לרוץ בליכוד"
נתניהו מצביע בליכוד צילום: Chaim Goldberg/Flash90
ועדת החוקה של הליכוד בראשותו של השר חיים כץ תתכנס הערב (ראשון) להכרעה סופית על אופי בחירת הרשימה לכנסת ואישור תקנון הפריימריז. יו"ר המפלגה בנימין נתניהו ביטל כבר שלוש פעמים את השתתפותו בוועדה כדי לדחות את הדיונים הרגישים, במטרה להרחיק את המתיחות הפנימית מהדיונים המרתוניים בכנסת, ולמנוע מח"כים שצפויים להפסיד את מקומם למרוד בקואליציה בשבוע האחרון שלפני הבחירות.
לאחר אישור הוועדה, המהלך יועבר להכרעה דרמטית בוועידת הליכוד, שם יצטרכו כ-5,000 חברי ועידה לאשר את השינויים בהצבעה חשאית ב-15 קלפיות ברחבי הארץ - זאת למרות אזהרה חריגה של מבקר הפנים של המפלגה, עו"ד שי גלילי, שהתריע מפני קשיים משפטיים חמורים בביטול הפריימריז.
על הפרק עומדים שני מתווים מרכזיים, אשר שניהם משרתים את נתניהו כאשר מאחורי הקלעים נעשים ניסיונות דרמטיים להגיע להסכמות מול יו"ר המרכז חיים כץ וח"כ דוד ביטן, שמנהיג את האופוזיציה הפנימית למהלכים.
נתניהו דורש לקבל 10–11 שריונים אישיים, מתוכם ארבעה בעשירייה הראשונה, במטרה "לחתוך" את הסיעה ולהכניס דמויות ייצוגיות ומקורבים.
האפשרות השנייה, אותה דוחפים חלק מהשרים, מציעה מודל "היברידי" יותר: הקמת ועדה מסדרת שתקבע את מיקומם של 20 שרים וחברי הכנסת מכהנים, לצד פריימריז שייערך עבור נציגי המחוזות בלבד. המשמעות היא שכל 30 המקומות הראשונים ייקבעו מראש.
כדי להרגיע את השטח, נשקלת אפשרות לשלב שלושה מחוזות (נגב, שפלה ודן/ת"א) לפני המקום ה-30, ואף לבצע שינוי חוקתי שיאפשר לח"כים מכהנים להתמודד במחוזות המשוריינים כיום רק לפנים חדשות.
מדובר במתווה שטוב לנתניהו, אך גרוע ומדאיג עבור חברי הכנסת של הליכוד. בשונה מפריימריז שגרתיים, מספר המקומות שחברי הכנסת יכולים להתמודד עליהם מצטמצם דרמטית בשני המתווים המוצעים, וכתוצאה מכך מי שלא ייכלל בשריונים או בוועדה המסדרת ייאלץ לעבור להתמודד במחוזות. מאחורי המהלך עומד רצונו של נתניהו להוביל לשינוי משמעותי בהרכב הסיעה, תוך דחיקתם של כמה מחברי הכנסת והשרים, במטרה לשקם את תדמיתה הציבורית של המפלגה ולרענן את השורות.
על רקע החשש מתבוסה בבחירות, נתניהו פועל להחלפת חברי הכנסת טלי גוטליב, דודי אמסלם, עידית סילמן, מאי גולן ושלמה קרעי בדמויות ייצוגיות יותר.
במקביל, הוא מעוניין להכניס לרשימה שמות חדשים ובכירים המקורבים לו בשלטון המקומי, כמו יו"ר מרכז השלטון המקומי חיים ביבס, וכן מועמדת נוספת שצפויה לקבל שריון היא טלי גואילי, אמו של החייל החטוף רן ז"ל. גורם המעורב בנושא הגדיר את החלוקה המסתמנת במילים: "יש חלון ראווה, יש חנות ויש מחסן".
החלטה על הקמת ועדה מסדרת תהווה מהלך אסטרטגי עבור נתניהו, שכן היא תאפשר לו להשיג את מטרתו בלי שיוצג בציבור כמי שיזם אותה ישירות. אם המהלך אכן ייצא אל הפועל, מסתמן כי בראש הוועדה המסדרת יעמוד צביקה ברוט. לצדו של ברוט צפויים לכהן ראשי רשויות בולטים ומשפיעים מהליכוד, בהם חיים ביבס, רונן פלוט, בני ביטון, יעקב פרץ ושי חג'ג'.
טלי גוטליב נחשבת לדמות המאיימת ביותר על תוכניותיו של נתניהו בשל הפופולריות שלה בקרב בסיס המפלגה והיכולת שלה לשכנע מצביעים. "אם אני לא הייתי, אתם לא תהיו בכנסת", אמרה גוטליב. "כולם יעברו להצביע בן גביר". המאמצים לסילוקה נמשכים, אך במפלגה לא בטוחים שהמהלך יצליח נוכח כוחה בשטח.
במקביל, גוטליב מחריפה את המאבק ומאיימת כי אם לא יתקיימו פריימריז – היא תשקול שלא להתמודד ברשימת המפלגה לכנסת הבאה. לקראת הדיון בוועדת החוקה אמרה גוטליב לוואלה: "אם לא יהיו פריימריז – אשקול לא לרוץ בליכוד. הליכוד היא מפלגה של בוחרים, מפלגה דמוקרטית. מי שקובע בה הם הבוחרים הנבונים והימניים. העובדה שאנשים חוששים ממקומם הנמוך בפריימריז היא לא סיבה לבטל פריימריז".
מפלס הלחץ בתוך התנועה שובר שיאים: בפריימריז צפויים להתמודד כ-60 מועמדים, בהם 43 חברי כנסת ושרים מכהנים, על פני כ-20 מקומות ריאליים בלבד. כדי להרגיע את מפלס הלחץ, נתניהו מבטיח לחברי הכנסת "חוק נורווגי גדול" שיחייב את כל השרים להתפטר. המהלך יאפשר כניסת חברי כנסת נוספים, אך הוא מותנה בכך שהליכוד ירכיב את הממשלה הבאה.
במקביל, במערכת הפוליטית נרשמים מאבקים גם על כללי המשחק של הבחירות, כשהצדדים לא מצליחים להגיע להסכמה על נושאים כמו הרחקת קלפיות מבתי אבות. באופוזיציה, חילי טרופר צפוי לחבור לרשימתו של גדי איזנקוט, שהבהיר כי יצרף רק בודדים. אצל בני גנץ המצב מורכב יותר, כשמקורביו טוענים שהם "מוכרים אופציה" ולא מפלגה, בעוד הם אינם עוברים את אחוז החסימה.
